מדעי כדור-הארץ

ספינת המחקר האוטונומית מיילפאור. צילום IBM

הספינה האוטונומית יצאה לדרך

  • אין תגובות
הספינה האוטונומית MAYFLOWER של IBM ו-פרו מארה צפויה לחצות את האוקיאנוס האטלנטי לאסוף מידע סביבתי
נזק אחרי רעידת האדמה בטהיטי ב-2010. תצלום: UN Photo, Logan Abassi

האם בעלי חיים יכולים להתריע על רעידות אדמה?

  • 5 תגובות
מחקר חדש ניסה לבדוק האם בעלי חיים אכן יכולים לחוש ברעידות אדמה לפני שהן מתרחשות והאם ניתן לנצל זאת כדי להתכונן למצב חירום מבעוד מועד
עדרי בעלי חיים באפריקה. צילום: COLOMBO NICOLA/Shutterstock

שמירת טבע כלכלית

  • אין תגובות
מייקל לזר ונעמה שריד (אוניברסיטת חיפה) מתקינים את מכשיר הסונאר על גבי הסירה בכינרת. צילום: לוקה גספיריני

מפה גיאולוגית ראשונה מסוגה של ההעתקים הצעירים בכנרת מסמנת את המקומות המועדים לרעידות אדמה

  • אין תגובות
מדידות מהרצפה שקרסה במהלך שריפת ירושלים בתקופת חורבן בית ראשון. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

השדה המגנטי של כדור הארץ מספר את סיפור חורבן בית ראשון

  • 6 תגובות
.climacell - תחזית מזג אוויר מקומית מדויקת. צילום יחצ

תובנות מזג האוויר המדוייקות של ClimaCell, ישולבו יחד עם היכולות האגרונומיות של SupPlant לסייע לחקלאים בהודו ובסין

  • אין תגובות
אינפוגרפיקה הממחישה את התקופות הגיאולוגיות וההכחדות הגדולות שביניהן. איור: shutterstock

הערכה: פליטות עצומות של C02 מפעילות געשית גרמו להכחדת מינים המונית לפני כ-200 מיליון שנה

  • 5 תגובות
משלחת של NOAA בוחנת את המסת הקרח באוקיאנוס הארקטי בקיץ 2005. צילום: NOAA

אוקיינוסים על חום גבוה

  • 8 תגובות
מאזן המשקעים באיזור הים התיכון נכון לחודש ינואר 2012, גוונים חומים מראים ירידה בכמות המים לעומת ממוצע השנים 2002-2015 באזור הים התיכון בסנטימטרים. הנתונים מלווויין GRACE – משימה משותפת של נאס"א וסוכנות החלל הגרמנית. צילום: נאס"א/גודארד

האקלים הים תיכוני הולך ומתייבש כתוצאה מהתחממות כדור הארץ

  • 11 תגובות
הפירמידות בגיזה כפי שנראים מגדות הנילוס. ציור באדיבות גלריה וולקאם, מתוך ויקיפדיה

עתיד הנילוס בעקבות הסכם בין אתיופיה למצרים על מילוי סכר במעלה הנהר

  • 8 תגובות
מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

ה״טורף״ הגדול באוקיאנוסים

  • תגובה אחת
יערות מנגרובים. אמצעי למניעת הצפת מי הים. צילום: shutterstock

טבע נגד אסונות אקלימיים

  • 2 תגובות
שונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום - אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה

שונית האלמוגים באילת עדיין עומדת בעליית טמפרטורת מי הים, השאלה עד מתי

  • אין תגובות
זח הדייגים בחוף "הבתולה", קריית ים. מימין: ניתן לראות את התרחבות החוף לאורך השנים. משמאל: על פי תופעה מקומית של הצטברות חול מצפון והגברת אירוזיה מדרום למזח "הבתולה" זוהה רכיב הזרם המשמעותי – מצפון לדרום

מי הזיז את החוף שלי?

  • 5 תגובות
קצף גלים לחופי הים הבלטי. צילום: shutterstock

מה הייתה טמפרטורת המים באוקיינוס הקדום?

  • 7 תגובות
מתקן וילסון - לאיסוף פסולת ב"אי הפלסטיק". תמונת יחצ

לנקות את הפלסטיק מהים – טייק 2

  • 6 תגובות
אפקט הפרפר. המחשה: shutterstock

אפקט הפרפר – במציאות

  • 5 תגובות
למדף הקרח רוס תפקיד חשוב בייצוב רצועת הקרח במערב אנטארקטיקה. צילום: Agustín Lautaro – Unsplash

מה ממיס את מדף הקרח רוס באנטארקטיקה?

  • תגובה אחת
"מבחינת ההשפעה האקלימית, ניתן להשוות את השפעתם של ענני הפירוקומולונימבוס להשפעתן של התפרצויות געשיות בינוניות". צילום: Eric Neitzel, Wikipedia

ענני האש

  • 2 תגובות
נדידת בעלי חיים בסרנגטי. צילום: shutterstock

נודדים נכחדים

  • אין תגובות
יער שבורא במדגסקר לצרכי שימוש חקלאי באדמה. צילום: shutterstock

יערות נכרתים והנותרים הופכים שקטים, בשל העלמות בעלי החיים

  • 3 תגובות
כורים במכרה היהלומים קימברלי בדרום אפריקה בתחילת המאה ה-20. צילום: מתוך ויקיפדיה - נחלת הכלל

יום כדור הארץ: תפקיד הקולוניאליזם בניצול יתר של המשאבים הטבעיים

  • תגובה אחת
כרזה הקוראת להפחתת זיהום הים במיקרו פלסטיק. איור: shutterstock

אוכלים פלסטיק אפנתי

  • תגובה אחת
מערת מלחם, מערת המלח הארוכה ביותר בעולם. צילום אנטון ציקישב Anton Chikishev (3)

מערת המלח הארוכה בעולם אותרה בדרום ים המלח – עשרה ק"מ אורכה

  • תגובה אחת
וולטר מאנק. הסתמך פחות על הטכנולוגיה ויותר על הפיתוח הרעיוני, מה שאפשר לו להסתכל על בעיות בצורה הרבה יותר רחבה. תצלום: Prolineserver, Wikipedia

איינשטיין של הים

  • תגובה אחת
אדמה חרוכה בנחל גרר כתוצאה מבלוני תעברה שהגיעו מעזה. השינויים במערכת האקולוגית יכולים להיות ארוכי טווח, וקשה לדעת עדיין מה תהיה השפעת האש בעתיד. תצלום: זווית

עוד הקפה מסביב לשמש – שנת 2018 בסביבה

  • אין תגובות
מימין: פרופ' קלאוס שילינג, פרופ' יואב שכנר ופרופ' אילן קורן. מבעד לעננים

הטכניון, מכון ויצמן והמכון לטלמטיקה בגרמניה יפעילו מערך לוויינים חדשני על בסיס טכנולוגיית ה-CT הרפואי

  • תגובה אחת
עץ האשפה, הגדל במדבריות נמיביה ומשמש את אנשי הסאן (הבושמנים) לייצור חצים. צילום: shutterstock

אשפת חיצים כמדד להתחממות כדור הארץ

  • 4 תגובות
סופת אבק מכסה את כביש החוף ליד נתניה. צילום: shutterstock.com

עצים נגד אבק

  • אין תגובות
בריכות באתר פמוקלה בטורקיה, עם משקעי טרוורטין. By Josep Renalias [CC BY-SA 3.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], from Wikimedia Commons

טרוורטין – הסלע שיאפשר לכבישים ולמדרכות לסנן מים ולמנוע הצפות

  • תגובה אחת
על פי חוקרים מאוניברסיטה במערב סין, מדרכות שיסללו מאבני טרוורטין ימנעו כ-50% מההצפות, זאת מאחר שהטרוורטין מחורר כספוג, אם על כך יתווספו גם כבישים מטרוורטין יחלחלו המים לקרקע כשהם נקיים
המדיקיינים מופיעים בתדירות של כ-1.5 סופות בשנה בממוצע, בעיקר בחודשי הסתיו והחורףתצלום: NASA on Unsplash

הוריקן ים תיכוני מצוי

  • 5 תגובות
ציד ספורטיבי, פעם היה לגיטימי, היום לא. איור: shutterstock

הציד הספורטיבי של מועמד לראשות עירייה – חוקי אבל לא מוסרי

  • 16 תגובות
אישה וילד משבט הבאקה בקמרון. צילום: Shutterstock.com

שמירה על יערות בעזרת ילידים תושבי היער

  • אין תגובות
תיירים בספארי בקניה. מתוך ויקיפדיה

אוכלי העשב בקניה בסכנה

  • תגובה אחת
מימין - אנטארקטיקה כפי שהיא נראית בפועל - מכוסה בקרח. משמאל - מפה ששרטטו בסקר הבריטי של אנטארקטיקה בסיוע נתוני נאס"א של תוואי השטח שמתחת לקרח. צילום: הסקר הבריטי של אנטארקטיקה

אנטרקטיקה התאחדה לכדי לוח אחד לפני כ-11 מיליוני שנים

  • אין תגובות

לראשונה פורסם מודל המסביר רעידות אדמה על – קוליות

  • 2 תגובות
מזרח הים התיכון, מערבית לקפריסין ומזרחית לכרתים (האיור המוצלל במפה), משמר שאריות מאוקיאנוס קדום.

הים התיכון המזרחי צעיר ב-100 מיליון שנה לעומת מה שסברו עד כה

  • 3 תגובות
הריסות בית שאן, כתוצאה מרעש האדמה בשנת 749 לספירה. צילום: shutterstock

"מקטע השבר הסורי-אפריקני באיזור הכינרת היה שקט במשך 1,200 שנה והתעורר לאחרונה"

  • 4 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מחקר: מערכות החיזוי וההתרעה מפני רעידות אדמה – אינן יעילות

  • 5 תגובות
כיכר דורבאר בקטמנדו בירת נפאל בעקבות רעידת האדמה של ה-25 באפריל 2015. מתוך ויקיפדיה

האדמה רועדת והמכונה לומדת

  • תגובה אחת
פגיעת שביט בכדור הארץ. איור: shuuterstock

פגיעת רסיס שביט גרמה לפני כ-12.8 אלף שנים לבעירת 10% משטח כדור הארץ

  • 5 תגובות
נזקי רעידת האדמה והצונאמי בסנדאי, יפן, 2011. צילום: U.S. Navy.

לשמוע צונמי מרחוק

  • אין תגובות
בת-גלים. הספינה שבעזרתה מבוצע המחקר. תצלום: באדיבות צוות המחקר.

מה באמת מתרחש במעמקי הים התיכון?

  • תגובה אחת
חוף דדו בחיפה. התחנה הימית שהושקה ממוקמת בהים התיכון העמוק, 50 ק”מ מחיפה. מקור: David King.

תחנת מחקר ישראלית בים התיכון העמוק

  • 4 תגובות
הוריקן הארווי כפי שנראה מתחנת החלל הבינלאומית. מקור: NASA.

איך מקררים הוריקן?

  • 3 תגובות
ההוריקן קאטיה (משמאל), אירמה (באמצע) וחוזה (מימין) כפי שנצפו מלווינים ב-8 בספטמבר 2017. IMAGE: NOAA

התחממות כדור הארץ תרמה לריבוי ההוריקנים ועוצמתם

  • 34 תגובות
חרוט געשי בהר הגעש קילוואה בהוואי. מקור: United States Geological Survey / G.E. Ulrich.

עד לפסגה

  • תגובה אחת
התחממות כדור הארץ. איור מתוך PIXABAY.COM

טראמפ עומד להודיע על יציאת ארה"ב מהסכם האקלים בפריז

  • 4 תגובות

נפתרה התעלומה: הים באמת חם

  • 19 תגובות
אפריקה. מתוך PIXABAY.COM

אנשי חיות הבר

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש