רפואה

קרדיט: ויקימדיה, Southwest

‫לשקול את הסיכון / מלינדה וונר מויר‬

תמונהת המחשה של עין ביונית, חברת ננו רטינה הישראלית

‫טכנולוגיה רפואית – רפואת המחר‬

ד"ר אלי לואיס (במרכז) ביחד עם אייל עוזרי וחבר מעבדה נוסף- דוד אוחיון. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מכל הלב-לב

מימין - הזוכות: גילי ביסקר, ד"ר אפרת שמע-יעקובי ואסנת זומר-פן מימין: פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים וזוכת פרס לוריאל-אונסקו לנשים במדע גילי ביסקר. צילום: לם וליץ סטודיו

טיפול ממוקד בגידול סרטני שווה זהב

שימפנזה ואדם. מתוך ויקימדיה - רשיון CC

"מותר" האדם מן השימפנזה – סרטן ואוטיזם

בקבוקי תרופות עתיקים מבריטניה. מתוך ויקיפדיה

פלסיבו 5 – טיפולי פלסיבו והדיון המוסרי

ד"ר אלי שפרכר, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי ת"א. צילום: אוניברסיטת חיפה

נחשף הפגם הגנטי הגורם למחלה נדירה בשם: "SOFT syndrome"

ניסוי בניתוח בו השותלו אלקטרודות במוחם של חולי פרקינסון, ושחלק מהן לא פעלו (גרסת פלסבו למיכשור רפואי), מתוך ויקיפדיה

פלסיבו 4 – אז יש בו או אינבו?!

גלולות. מתוך ויקיפדיה

פלסיבו 3 – חקר התופעה

דגם של מולקולת DNA במוזיאון המדע בברצלונה. צילום: אבי בליזובסקי

הכל ארוז

ד"ר רונית סצ'י-פאינרו: ניב קנטור

להרעיב את הסרטן

עטיפת גליון יוני 2012 של סיינטיפיק אמריקן ישראל

חרב הפיפיות של הרפואה האישית‬

פרופ' איתי בנהר, אוניברסיטת תל אביב

דבקות במטרה

הסבר על דם הוסת

מכת דם

פלסיבו. מתוך ויקיפדיה

פלסיבו 2 – מיתוס?

תרשים סכמטי של HIV. מתוך ויקיפדיה

התרופה ששווה זהב

נימי דם. איור: ויקיפדיה

חולה סוכרתי "מוזנח"? לא הכל אבוד

ההליך לבדיקת הדגימה והפעלת נייר הבחינה. לוקחים פיסה בגודל של 10 מ"מ מנייר האיסוף. חלקיקי המתכת עוברים פרוק חומצי במיקרוגל במשך 45 שניות. לאחר מכן הנייר עובר נטרול בעזרת חומר בסיסי ומונח על גבי נייר הבדיקה. הוספת מים לנייר הבדיקה גורמת לתזוזתן של המתכות המיוננות לנקודות הזיהוי שבנייר, בהן נספחו מראש המגיבים הרצויים לזיהוי בעזרת שינוי צבע. צילום: החברה הכימית האמריקנית

התקן חדשני מתריע על רמות גבוהות של מתכות באוויר

גידול בסרטן השד. צילום: מתוך ויקיפדיה

סיליקון וזהב למלחמה במחלת הסרטן

פרופ' זקי ברק. צילום: הטכניון

אוכל, קדימה אוכל – מותאם אישית

תאי סרטן הדם. באדיבות מכון ויצמן

מדוע כימותרפיה נכשלת?

דוגמה למיצלה המשמשת להעברת תרופה. האטומים הכחולים הינם הקצה ההידרופילי של הפולימר, בעוד שהאטומים הלבנים הינם הקצה ההידרופובי. האטומים האדומים מסמלים את אטומי התרופה/החומר הפעיל. מערכת כזו יכולה לשמש גם להעברת חומרי מזון ותוספים שונים, מלבד תרופות. [מקור: www.atrp.gatech.edu/pt18-3/18-3_p3]

ננו-חלקיקים חדשים להעברת תרופות משופרת

משאבת אינסולין ומד סוכר. מתוך ויקימדיה

מדעי הבריאות – תעלומה בתחום הסוכרת / מרין מק'קנה

פרופ' ראלף סטיינמן, מגלה תאי החיסון. זוכה פרס הובל לרפואה לשנת 2011. מתוך ה-NIH

המדען המטופל / קתרין הרמון

בוטוקס Botulinum toxin מתוך ויקיפדיה

שטיפת מוח – בוטוקס וטיפולים קוסמטיים / יצחק פרנס

ביצית בשלה מוכנה להפריה. סביב הביצית - תאי הזקיק. צילום: פרופ' אלכס צפרירי, מכון ויצמן

הבשלה

אדם מטפס על אנטנה סלולארית. מתוך WIKIMEDIA COMMONS

טעון הוכחה

ילד חולה שעלת בעת התקף. מתוך ויקיפדיה

מגפת שעלת תקפה לא מחוסנים בצפון מזרח ארה"ב

גידול בסרטן השד. צילום: מתוך ויקיפדיה

לקראת חיסון לסרטן השד?

מינג'ון לי ויצ'ון קסו עם בתם יו-יאנג. משפחה מורחבת. צילום: מכון ויצמן

רוח מזרחית

חייל בצי האמריקני תורם דם. מתוך ויקיפדיה

זוהו שני סוגי דם חדשים

האסטרונאוט מייק פוסום, מפקד הצוות ה-29 של תחנת החלל שחזר בינתיים לכדור הארץ בוחן את עצמו באמצעות מכשיר VIVID Q שפותח במעבדות ג'נרל אלקטריק בישראל

מחיפה לתחנת החלל הבינלאומית

כוס חלב, מתוך ויקיפדיה

בהלת החלב – תשובה לסרטון המסתובב ברשת

איור 4 (A) סריקות MRI הראו הבדלים במוח של חולדות לאחר למידה מרחבית באזור הידוע כקשור ללמידה זו (ההיפוקמפוס). הגדלה של איזור ההיפוקמפוס מופיעה בתמונה הימנית. (B) צביעות היסטולוגיות עם סמן ספציפי לאסטרוציטים הראו הבדלים משמעותיים בין הקבוצה שלמדה לזו שלא למדה. ייתכן כי הלמידה גרמה לעלייה בצפיפות ולשינוי במבנה של תאים אלו, וכתוצאה מכך השפיעה על המדדים שחולצו מהדימות.

סריקה מכוונת