סיקור מקיף

לראשונה בעולם – במכון האיידס בבית החולים קפלן ברחובות: משחק מחשב משוכלל וידידותי מאתר הפרעות בתפקוד המוחי בקרב ילדים ומבוגרים

פרופ' שטגר, מנהל מכון 'נווה אור' בבית החולים קפלן: מדובר בפריצת דרך משמעותית בזכות השימוש בטכנולוגיה משוכללת שפותחה באונ' קיימברידג'

ערכת מולטימדיה לאבחון חולי איידס בביה"ח קפלן ברחובות. תמונת יח"צ
ערכת מולטימדיה לאבחון חולי איידס בביה"ח קפלן ברחובות. תמונת יח"צ

משחק מחשב משוכלל ראשון מסוגו בעולם שהוצב לאחרונה במכון 'נווה אור' (מכון האיידס) בבית החולים קפלן ברחובות מאפשר לעקוב אחר רמת התפקוד המוחי בקרב נשאי נגיף ה-HIV וחולי איידס, ילדים ומבוגרים כאחד, וזאת באמצעות מבדקים מיוחדים שפותחו באוניברסיטת קיימברידג', אנגליה.

המבדקים מאפשרים לגלות שינויים בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי של המטופל לאורך זמן ולשנות בהתאם את הטיפול התרופתי הניתן לו. המבחנים מתבצעים ב"עמדת משחק" ממוחשבת שפותחה במיוחד למטרה זו. מכון 'נווה אור' בבית החולים קפלן הנו המרכז הגדול בארץ לחולי ונשאי איידס, בו מטופלים כיום כ- 1,000 חולים וכ- 100 ילדים. בקרוב תוצב עמדת המחשב גם בבתי חולים נוספים בישראל.

שיתוף פעולה ייחודי בין המרכז הרפואי קפלן ברחובות, קיימברידג' קוגניטו, וחברת אבוט העולמית, הוביל לפיתוח כלי איבחון חדשני מסוגו, עמדת מחשב נוירו-קוגניטיבית, המאפשר לראשונה לעקוב אמצעות 'משחק' אחר רמת התפקוד הנוירו-קוגניטיבי של נשאי נגיף ה-HIV וחולי האיידס. האבחון מתבצע באמצעות מבדקים נוירו-קוגניטיביים בעלי תוקף מדעי, המבוססים על מחקר נרחב מאוד שנערך באוניברסיטת קיימברידג', אנגליה. שלושה מבדקים ממוחשבים, הכוללים מספר תרגילים ומיומנויות, בודקים: יכולת זיכרון, רמת תפקוד מוטורי, תיאום קשר עין, רמת קשב וריכוז וזמן תגובה.

פרופ' שטגר, מנהל מכון נווה אור בבית-החולים קפלן, ויוזם הפרויקט הייחודי יחד עם הרופאים והפסיכולוגית של המרכז, אומר כי מדובר בפריצת דרך בתחום חקר האבחון והטיפול בנגיף ה-HIV, שיכולה לשפר את איכות חייהם של הנשאים וחולי האיידס. "המבדקים עוקבים אחר שינויים ברמת התפקוד המוחי של המטופל, ומספקים תמונת מצב רציפה, המאפשרת לבדוק האם חלה התדרדרות בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי ומהי מידת יעילות הטיפול התרופתי המוענק למטופל. בתום המבדק מודפס בעמדה, באופן אוטומטי, פלט ממוחשב עם פירוט התוצאות והשוואתן לממוצע בקרב כלל האוכלוסייה", הוא מסביר. באמצעות התוצאות יוכל הרופא המטפל לעקוב אחר תפקוד החולים, ביניהם כמאה ילדים המטופלים במכון, ויעילות הטיפול הניתן להם על ההשלכות הנוירו-קוגניטיביות, לאורך זמן.

בשנים האחרונות הוכח מחקרית הקשר בין נשאות נגיף ה-HIV 1 לבין פגיעה ברמת התפקוד הנוירו-קוגניטיבי. נמצא כי, עד כ-50% מנשאי הנגיף בעולם סובלים מהפרעות נוירו-קוגניטיבות ברמות שונות, הפוגעות באיכות החיים ומשפיעות באופן משמעותי על התפקוד היום יומי, כאשר 2% מהמטופלים סובלים אף מפגיעות נוירו-קוגנטיביות משמעותיות, המתבטאות בדמנציה (שיטיון). מחקרים נוספים של השנים האחרונות, גילו כי לנשאי HIV יש סיכוי של פי 3 מהאוכלוסייה הרגילה להיכשל במבחן נהיגה, סיכוי של פי 2 להיות מובטלים וסיכוי של עד פי 5 לתפקוד לקוי במקום העבודה. מעקב רציף אחר מצב התפקוד הנוירו-קוגנטיבי יכול לסייע בבחירת הזמן המתאים ביותר להתחלת טיפול וכן בהליך הטיפול עצמו. לכן, מומלץ לכל המאובחנים כנשאי HIV לבצע הערכה נוירו-קוגניטיבית לאחר האבחנה באמצעות עמדת המחשב הנוירו-קוגנטיבית, בכדי שיהווה נקודה להשוואה של מצבם הקוגניטיבי בהמשך.

פרופ' זאב שטגר, מנהל המכון, מסביר כי מכיוון שכיום מחלת האיידס הפכה להיות מחלה כרונית, ואנשים יכולים לחיות שנים רבות כנשאי הנגיף, הפגיעה של הנגיף ברמת התפקוד הנוירו-קוגיניטיבי היא משמעותית ביותר ומשפיעה באופן ישיר על שגרת החיים של המטופל. "השימוש בעמדות המשחק יאפשר ביצוע הערכה רציפה ואמינה של התפקוד הנוירו-קוגנטיבי של המטופלים, ביניהם ילדים. ידע זה יאפשר לרופאים להעניק את הטיפול התרופתי האפקטיבי שיסייע להפחית את העומס של הנגיף במוח ואת הפגיעה התפקודית והמשך יעילות התרופה", הוא מסכם.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. טוב, תודה (האמת שזה כבר קצת "ישן", אבל עדיין מדהים ושווה מאמר)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן