רפואה

ד"ר עמית צור, אוניברסיטת בר-אילן

איך שומר התא את עצמו מפני התפתחות סרטן?

  • תגובה אחת
ד"ר דניאל אלבירט, המרכז הרפואי קפלן

האם האיידס יהפוך שוב ממחלה כרונית למחלה קטלנית??

  • 8 תגובות
איור של הזרקת משכך כאבים לחלל האפידורלי. מתוך ויקיפדיה

מהי תרופת הבחירה לעצירת לידה לטווח קצר ולטווח ארוך?

  • אין תגובות
פרופ' אילן מארק. צילום: הטכניון

חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשנית ליצירת מולקולות שיקצרו תהליכי פיתוח תרופות

  • תגובה אחת
תמונה של יחסי הגומלין בין ההורמון לפטין לבין הקולטן שלו, תמונה הנגזרת בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני. שתי הזרועות של הקולטן הופכות קשיחות יותר בעקבות הקישור להורמון ומעבירות איתות לאנזים המכונה בשם Janus kinase.

יעד חדש עבור תרופות כנגד השמנת יתר

  • אין תגובות
מבנה NanomAb. איור: ד"ר אושרת פרנקל

טיפול מבויית בסרטן על ידי שימוש בנשא תרופתי ננומטרי: העתיד כבר כאן

  • 5 תגובות
דר' איגור קוגן מבצע צנתור רגל. צילום: אורנה ניצן.

רגליהם של מאות חולי סוכרת נצלו מקטיעה ברמב"ם; נתונים של הכללית על תפוצת המחלה בישראל

  • 4 תגובות
איור סכמטי 1: נוגדן, כולל שני 'ידיים' ו-'רגל' אחת. המקור לתמונה: ויקיפדיה.

אז מה עושים שם באוניברסיטה? פרק 11: להקטין, אבל בחוכמה; על מערכי נוגדנים לגילוי חומרים ואבחון רפואי

  • אין תגובות
חילופי תאים בין האם לעובר. איור: סיינטיפיק אמריקן ישראל

‫ביולוגיה – התאים שלך הם התאים שלי / ג'יי לי נלסון‬

  • 3 תגובות
אגוזי ברזיל מכילים חלבון אלרגני – גורם אלרגיה. העברת הגן המקודד לחלבון זה לצמח אחר, גורמת גם לו להיות אלרגני. מתוך פרויקט גוטנברג

סויה ועכברים אסמטיים: על הסכנה בצמחים מהונדסים-גנטית

  • 9 תגובות
סורק המוח הנייד של חברת Emotive - בדיקת מוח מחוץ למעבדה. צילום יח"צ מאתר החברה

"להבין מה הולך בתוך הראש של המכורים"

  • 4 תגובות
איור 3: מה הכוונה במוטציה גנטית, ומה הסיכוי לצאצא חולה?

אז מה עושים שם באוניברסיטה? פרק 10: על פיתוח מודל-מחקר למחלות 'יתומות'

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר איריס לביא, פרופ' יצחק הדר, פרופ' בטי שוורץ. מחפשים מימון למחקר קליני בבני אדם. תצלומים באדיבות הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית

פטריית התקווה הטובה

  • 3 תגובות
ד"ר ניר פרידמן, מכון ויצמן

העדפה מתקנת

  • אין תגובות
פרוסטגלנדינים שומרים על תאי הגזע צעירים באמצעות הגברת הביטוי של חומר מעכב מתאים מזנכימליים בלשד העצם. החלבון הצבוע בירוק (משמאל) הוא סמן לתאים מזנכימליים. החומר המעכב צבוע באדום (במרכז). מימין: צביעה משולבת של שני החומרים. ניתן לראות כי טיפול בפרוסטגלנדינים (בשורה התחתונה) מגביר את ביטוי החומר המעכב. איור: פרופ' צבי לפידות, מכון ויצמן

שומר הראש

  • תגובה אחת
חולצה שהיא גם א.ק.ג. מתוך אתר חברת מקסים

חולצה המכילה מעגלים משולבים תתריע על מצבי חירום רפואיים

  • תגובה אחת
Coronaviruses. מתוך ויקיפדיה

מדענים מזהירים: נגיף חדש יכחיד את האנושות בתוך חמש שנים. האמנם?

  • 55 תגובות
תאים במערכת החיסון. מקור: ויקימדיה קומונס

אין כניסה ל-HIV / קארל ג'וּן וברוס לוין

  • 3 תגובות
תרשים סכמטי של HIV. מתוך ויקיפדיה

‫בריאות – סודות השליטה ב-HIV / ברוס ד' ווקר‬

  • 5 תגובות
תרשים סכמטי של HIV. מתוך ויקיפדיה

לוכדי וירוסים

  • 2 תגובות
שדה חקלאי. מתוך ויקיפדיה

השקיה ודישון כפתרון לגידולים יעילים יותר

  • תגובה אחת
ירקות בשוק בכרתים. מתוך ויקיפדיה

קריאה לצמחונות?

  • 20 תגובות
פרופ' מישל רבל בכנס Life Sciences Baltics 2012. צילום: אבי בליזובסקי

פרופ' מישל רבל בכנס Life Sciences Baltics 2012: "ניתן להשתמש בתאי גזע לשיחזור איי הלבלב של חולי סכרת"

  • אין תגובות
הגרף מציג את רמות הנויטרופילים בשלושה חולים הסובלים מנוטרופניה. בסיוע של טיפול תרופתי, החולה בעל הנויטרופילים ה"חזקים" (P1) מסוגל להתגבר על הזיהום. לעומתו, החולה בעל הנויטרופילים ה"חלשים" (P4) אינו יכול להתגבר אפילו על זיהום חיידקי קל שמקורו במעיים.

מודל מתמטי שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע עשוי לשפר את בטיחות הטיפול בכימותרפיה

  • תגובה אחת
קרדיט: ויקימדיה, Southwest

‫לשקול את הסיכון / מלינדה וונר מויר‬

  • אין תגובות
תמונהת המחשה של עין ביונית, חברת ננו רטינה הישראלית

‫טכנולוגיה רפואית – רפואת המחר‬

  • 3 תגובות
ד"ר אלי לואיס (במרכז) ביחד עם אייל עוזרי וחבר מעבדה נוסף- דוד אוחיון. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מכל הלב-לב

  • אין תגובות
וקריסטל סמית'-ספאנגלר, מרצה בחטיבת הרפואה הכללית בסטנפורד ורופאה חוקרת במערכת הבריאות בפאלו-אלטו. צילום: Norbert von der Groeben

אין הבדל גדול ביתרונות הבריאותיים בין מזון אורגני למזון רגיל

  • 27 תגובות
מערכת העצבים הסימפטתיים והפאראסימפטתיים. מתוך ויקיפדיה

חוקרים באוניברסיטה העברית גילו מסלול עצבי חדש שבעזרתו שולט המוח על התפתחות השלד

  • תגובה אחת
מימין - הזוכות: גילי ביסקר, ד"ר אפרת שמע-יעקובי ואסנת זומר-פן מימין: פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים וזוכת פרס לוריאל-אונסקו לנשים במדע גילי ביסקר. צילום: לם וליץ סטודיו

טיפול ממוקד בגידול סרטני שווה זהב

  • 7 תגובות
שימפנזה ואדם. מתוך ויקימדיה - רשיון CC

"מותר" האדם מן השימפנזה – סרטן ואוטיזם

  • 19 תגובות
בקבוקי תרופות עתיקים מבריטניה. מתוך ויקיפדיה

פלסיבו 5 – טיפולי פלסיבו והדיון המוסרי

  • 5 תגובות
ד"ר אלי שפרכר, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי ת"א. צילום: אוניברסיטת חיפה

נחשף הפגם הגנטי הגורם למחלה נדירה בשם: "SOFT syndrome"

  • תגובה אחת
ניסוי בניתוח בו השותלו אלקטרודות במוחם של חולי פרקינסון, ושחלק מהן לא פעלו (גרסת פלסבו למיכשור רפואי), מתוך ויקיפדיה

פלסיבו 4 – אז יש בו או אינבו?!

  • 6 תגובות
גלולות. מתוך ויקיפדיה

פלסיבו 3 – חקר התופעה

  • 3 תגובות
פרופ' אליהו הלדמן, דר' סרינה גרינברג ודר' צ'רלס לינדר

מדענים באוניברסיטת בן-גוריון פיתחו מערכת הובלה ייחודית של תרופות למוח

  • 2 תגובות
דגם של מולקולת DNA במוזיאון המדע בברצלונה. צילום: אבי בליזובסקי

הכל ארוז

  • אין תגובות
ד"ר רונית סצ'י-פאינרו: ניב קנטור

להרעיב את הסרטן

  • אין תגובות
עטיפת גליון יוני 2012 של סיינטיפיק אמריקן ישראל

חרב הפיפיות של הרפואה האישית‬

  • 3 תגובות
פרופ' איתי בנהר, אוניברסיטת תל אביב

דבקות במטרה

  • 3 תגובות
פרופ' מיכאל פורראי, המרכז האוניברסיטאי אריאל

צעד לקראת מערכת להזרקת תרופות כימותרפיות המכוונות ישירות לתאי מטרה סרטניים

  • 9 תגובות
הסבר על דם הוסת

מכת דם

  • 11 תגובות
פרופ' אסף פרידלר. צילופ: האוניברסיטה העברית

בשורה לחולי סרטן: שיטה חדשה לגרימת מוות מתוכנן של תאים סוללת את הדרך לפיתוח טיפול בסרטן

  • 19 תגובות
פלסיבו. מתוך ויקיפדיה

פלסיבו 2 – מיתוס?

  • 12 תגובות
תרשים סכמטי של HIV. מתוך ויקיפדיה

התרופה ששווה זהב

  • אין תגובות
ד"ר שולמית לבנברג. צילום: הטכניון

חוקרי הטכניון בנו מערך ספוגים ובו איי לבלב המוקפים ברשת כלי דם המבשר על פוטנציאל להכנת "איים" ברי השתלה

  • 3 תגובות
נימי דם. איור: ויקיפדיה

חולה סוכרתי "מוזנח"? לא הכל אבוד

  • תגובה אחת
ההליך לבדיקת הדגימה והפעלת נייר הבחינה. לוקחים פיסה בגודל של 10 מ"מ מנייר האיסוף. חלקיקי המתכת עוברים פרוק חומצי במיקרוגל במשך 45 שניות. לאחר מכן הנייר עובר נטרול בעזרת חומר בסיסי ומונח על גבי נייר הבדיקה. הוספת מים לנייר הבדיקה גורמת לתזוזתן של המתכות המיוננות לנקודות הזיהוי שבנייר, בהן נספחו מראש המגיבים הרצויים לזיהוי בעזרת שינוי צבע. צילום: החברה הכימית האמריקנית

התקן חדשני מתריע על רמות גבוהות של מתכות באוויר

  • 3 תגובות
פרופ' ליאור גפשטיין, באדיבות דוברות רמב"ם

חוקרי הטכניון הפכו לראשונה תאי עור של מטופלים לתאי שריר לב במטרה לתקן לב פגוע

  • אין תגובות
גידול בסרטן השד. צילום: מתוך ויקיפדיה

סיליקון וזהב למלחמה במחלת הסרטן

  • 11 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש