חושפים את סודות השפעת

מחקר ישראלי עשוי לאפשר פיתוח תרופות יעילות נגד הנגיף

שפעת נחשבת אמנם למחלה קלה יחסית, אך היא גורמת למותם של עשרות אלפי חולים בכל שנה ברחבי העולם, וכן גורמת נזקים כלכליים כבדים מאובדן של מיליוני ימי עבודה. אם אין די בכך, אנו מתמודדים עם חשש גובר והולך מפני מגיפות של זני שפעת אחרים, כמו שפעת העופות או שפעת החזירים, שיעברו התמרה ויופצו במהירות מאדם לאדם. ואולם, יכולתנו להתמודד עם שפעת – מוגבלת למדי. חיסונים נגד שפעת הם בעלי יעילות מוגבלת, משום שהנגיף (וירוס) מצליח לשנות תדיר את מבנה החלבונים החיצוניים שלו, ולחמוק מהנוגדנים שהגוף מכין נגדו. מכיוון שהנגיף מתקיים רוב הזמן בתוך תאים שהוא תוקף, גם תרופות נגד נגיפים כמעט שאינן בנמצא.

לא רק מתחמק

אחד המרכיבים החשובים של מערכת החיסון המולדת הם תאי דם לבנים המכונים “קטלנים טבעיים” – Natural Killer Cells, או בקיצור NK’s. התאים האלה מסוגלים לזהות תאים הנתונים במצוקה – למשל כאלה שנגיף מתרבה בתוכם – לתקוף אותם ולהשמידם. לכן, יש להם תפקיד חשוב מאוד בהתמודדות עם זיהומים נגיפיים, עוד לפני שמערכת החיסון הנרכשת, המבוססת על פעילות נוגדנים וזיהוי הגורם הזר, נכנסת לפעולה.

מחקר חדש בביה”ס לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, חושף את המנגנון המאפשר לנגיף השפעת לחמוק מפגיעתה של מערכת החיסון. חוקרים במחלקה לאימונולוגיה, בראשות פרופ’ עופר מנדלבוים ותלמיד המחקר יותם בר-און גילו כי אחד החלבונים של הנגיף, נוראמינידאז (Neuraminidase), מצליח לשבש את פעילותם של ה-NK’s, האמורים להשמיד תאים נגועים בנגיף. במחקר המתפרסם בכתב העת Cell Reports החוקרים מדווחים בפעם הראשונה כי הנגיף לא רק משנה צורה וחומק באופן פסיבי מתאי מערכת החיסון. החלבונים שלו חוסמים באופן פעיל אתרים מסויימים על פני ה-NK’s שאמורים לזהות חלבון אחר של הנגיף ושל התאים המותקפים, ושמו המאגלוטינין (Hemagglutinin). בלי הזיהוי הזה פוחתת מאוד יעילותם של ה-NK’s בפעילות נגד השפעת.

“תוצאות המחקר מאפשרות לפתח תרופות מסוג חדש נגד נגיף השפעת”, אומר בר-און. “תרופות שיפעלו לייעל ולשפר את פעילות מערכת החיסון, להבדיל מהתרופות הקיימות, שמנסות לעכב חלבונים של הווירוס. אנו מאמינים שלנגיף יהיה קשה מאוד לפתח עמידות נגד התרופות החדשות”.

משדרג את החיסון

כדי לוודא שאכן זיהו את מנגנון הפעולה של הנגיף, בדקו החוקרים את השפעתם של מעכבי נוראמינידאז על תפקוד מערכת החיסון הן בתרביות תאים, הן בחיות מעבדה. הם גילו כי לא רק שהחומרים האלה פוגעים בהצלחה בנגיף ומשבשים את פעילותו, הם גם משדרגים את תפקודם של תאי ה-NK. כעת שוקדים בר-און, מנדלבוים ועמיתיהם על פיתוח נוגדן ייחודי, שיסייע לתאי מערכת החיסון להיצמד לנגיף ולחסלו ביעילות רבה יותר.

קישורים נוספים:
מאמר במחקר בכתב העת Cell Reports

גרסת הדפסה :: Printer-friendly version שלח לחבר :: Send to a Friend Post to Facebook Tweet this שתף