להדביק את הבעיה בכלי הדם

צדפות ימיות (marine mussels) נותנות השראה לטיפול יעיל בטרשת עורקים

מאת: אופיר מרום

אתרוסקלרוזה (Atherosclerosis)היא הסוג הנפוץ ביותר של מחלת טרשת העורקים. המחלה מאופיינת ע”י עיבוי דפנות העורקים בעקבות שקיעת חומרים שומניים, כמו כולסטרול וטריגליצרידים, על דופן כלי הדם. הריבוד (פלאק) שמצטבר על דפנות העורקים פוגע באלסטיות שלהם, גורם לתגובה דלקתית וסותם אותם בהדרגה, מצב שיכול לפגוע באספקת דם תקינה ולגרום נזק בלתי הפיך למוח, ללב, לכליות, לגפיים ולאברים אחרים בגוף. בנוסף, חלקים מהפלאק יכולים להשתחרר מדופן העורק, וליצור חסימה של זרימת דם באזור אחר בגוף. המחלה מהווה את גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי.

במקרים בהם יש צורך בהרחבה מכאנית של כלי הדם, עושים זאת בדרך כלל באמצעות ניפוח בלון. לרוב, נעזרים בסטנט (Stent, תומכן), אשר עוזר לשמור את כלי הדם פתוח ולאפשר זרימת דם תקינה. בפיתוחים חדשים של תהליך זה משתמשים בבלונים, או בסטנטים מצופים בתרופות, כדי לטפל בסימפטומים הדלקתיים ולמנוע הצטברות חוזרת של הפלאק.

אז איך דבק שמייצרות צדפות יכול לעזור בטיפול באחת הבעיות הקליניות הנפוצות ביותר? אספקה יעילה של תרופות לאזורים ספציפיים בעורקים מוגבלת, בגלל העובדה שהתרופות נשטפות במהירות עם זרימת הדם. ד”ר קריסטיאן קאסטרופ (Christian Kastrup), מהאוניברסיטה של קולומביה הבריטית, סבור שהדבקת התרופות לדפנות העורקים יהיה הפתרון המושלם לבעיה זו. הוא מתכנן לעשות זאת בדיוק כפי שצדפות נדבקות לסלעים או לדפנות סירה, למרות הזרמים החזקים סביבם.

הדבק, או ליתר דיוק ההידרוג’ל, הוא חומר סינטטי המחקה את האיכויות של דבק הצדפות. הג’ל, שמעורבב עם תרופות, נמרח על דפנות כלי הדם באמצעות קטטר טפלון ייחודי. בניסוי בעכברים נמצא שהג’ל טיפל באופן נקודתי בתגובה הדלקתית שיצר הפלאק, והוא עדיין היה במקומו כארבעה חודשים לאחר מכן, ללא חסימות וללא תופעות לוואי אחרות. יתרון בולט נוסף לשימוש בג’ל הדביק טמון בהורדת הסיכון להיווצרות שבץ או התקף לב, הנובע משחרור חלקיקים של הפלאק למחזור הדם. שכבת הג’ל האחידה מדביקה, למעשה, את הפלאק למקומו, ובכך מונעת התפוררות לא רצויה בזמן החדרת הקטטר או בפרק הזמן שלאחר מכן. ד”ר קאסטרופ מקווה שבעתיד יוכל הג’ל הדביק לשמש גם ליישומים אחרים, כמו מניעת התפשטותם של גידולים לא רצויים.

הג’ל הדביק המתואר כאן הוא רק אחד ממגוון יישומים שפותחו על בסיס הבנת מנגנון ההדבקה של אורגניזמים ימיים. בתחומים רבים עולה הצורך בחומר דבק שיהיה עמיד בסביבה מימית, אך נטול חומרים רעילים. דוגמאות נוספת אפשר למצוא בצורת חומר להדבקת רקמות שיחליף תפרים, או פתרון דומה שנמצא מתאים לתעשיית העץ ומשמש בייצור לבידים. האם לכם יש רעיון חדשני לשימוש בדבק כזה?

מקור הידיעה
פורסם על ידי www.biomimicry.org.il