סיקור מקיף

‫אחות, את המבער בבקשה / צ'רלס ק' צ'ואי‬

מחתכי פלזמה יוכלו להפחית את הדימום בניתוחים

אנשי צוות חדר ניתוח בפעולה. צילום: shutterstock
אנשי צוות חדר ניתוח בפעולה. צילום: shutterstock

ברפואה, כשאומרים פלזמה בדרך כלל מתכוונים למרכיב הנוזלי בדם. כעת חוקרים המדענים דרכים טובות יותר להשתמש בפלזמה – מצב הצבירה הרביעי של החומר (מלבד מוצק, נוזל וגז) הנוצר בכוכבים ובברקים – כדי לחתוך באמצעותה את הגוף, כמו במבער, לצורך ניתוחים בלא דימום.

מאז תחילת המאה ה-20, מנתחים משתמשים בניצוצות של פלזמה לחיסול יבלות ורקמות מזיקות אחרות. בשלהי המאה החלו מדענים לחקור כיצד יוכלו סילוני פלזמה לשמש לחיתוך הרקמות באותו אופן שמחתכי פלזמה תעשייתיים משמשים לחיתוך מתכת מאז שנות ה-60 של המאה שעברה. סכיני המנתחים מבוססי הפלזמה האלה יצרבו את הבשר תוך כדי חיתוך. "זה כמו חרב-אור," אומר המנתח מוושינגטון ג'רום קנאדי, שהמציא את אחד ממחתכי הפלזמה הרפואיים הראשונים.

דימום פנימי עלול להיות קטלני, ומציאת דרכים למניעתו יכולה להציל חיים. צמצום הצורך בעירויי דם גם הוא יכול להיות חיוני, בייחוד בשדה הקרב, ואכן, מטה המבצעים המיוחדים של צבא ארה"ב בדק ב-2008 סכיני מנתחים מבוססי פלזמה בניסויים בשטח.

מחתך פלזמה מזרים גז, ארגון למשל, בלחץ גבוה דרך חריץ צר שבו הוא נטען במטען חשמלי והופך ללהב של פלזמה הנע במהירות של יותר מ-2,400 קילומטר בשעה. מחתכי הפלזמה הכירורגיים משתמשים בדרך כלל בפלזמה קרה באופן יחסי, בטמפרטורה גבוהה דיה לצריבת הרקמות במגע ישיר אבל לא להעלאת טמפרטורת התאים הסמוכים מעל 36 מעלות צלזיוס בערך. "אנחנו יכולים לעשות את זה מדויק יותר מלהב של סכין מנתחים," אומר קנאדי. "לחיתוך בסכין מנתחים רגיל נלווית פגיעה ברוחב 0.4 עד 0.8 מילימטרים משני הצדדים, ואילו חיתוך במחתך פלזמה גורם פגיעה רק ברוחב של 0.1 עד 0.2 מילימטרים."

אחות עם מבער. איור: סיינטיפיק אמריקן
אחות עם מבער. איור: סיינטיפיק אמריקן

מצטברות עוד ועוד ראיות מחקריות לכך שלחיתוך בפזלמה יכולות להיות עוד סגולות רפואיות מלבד החום. הפלזמה טוענת במטען חשמלי מולקולות חמצן וחנקן ניטרליות המצויות באוויר. עקב כך נוצרים אוזון, חנקן חמצני ותרכובות פעילות אחרות שיכולות למגר חיידקים ותאי סרטן. פיזיקאי הפלזמה מייקל קידר, ראש מכון ג'ורג' וושינגטון לננוטכנולוגיה בעיר וושינגטון, ועמיתיו קיבלו מענק בסך 445 אלף דולר לחמש שנים לטובת חקר השפעותיה הפיזיות של פלזמה על הגוף. ייתכן שוויסות התדירות, המתח וצורת הגל של הפולסים החשמליים הטוענים את הפלזמה באנרגיה יוכל להשפיע על עומק החדירה שלה לרקמות.

ידע כזה יוכל לשפר את דיוק החיתוכים ולמטב את התכונות האנטי-חיידקיות והאנטי-סרטניות של החיתוך בפלזמה. "עוד לא נעשה מחקר יסודי ביישום זה של טכנולוגיית הפלזמה," אומר קידר. "אנחנו מקווים שהבנה מלאה של מנגנוני הפעולה של פלזמה בגוף תפתח דלתות רבות."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן