חוקרים ממכון המים של שטוקהולם טוענים שכדור הארץ לא יוכל לשאת 10 מיליארד בני אדם ומעלה, בלי הפחתה בצריכת הבשר. לא כל המומחים מסכימים עם הנחות המוצא שלהם
פוליטיקאים ואחרים מזהירים ודואגים מהתקדמות “הפצצה האירנית”.
קיים סיכוי כי עם “פצצה אירנית” ניתן יהיה להמשיך ולחיות, לעומת זאת ללא מים ומזון יהיה הקיום מסובך וקשה הרבה יותר שכן כבר היום בעולם כולו מאמירים מחירי המזון.
יש מי שמאשים את ההתחממות העולמית. חלק נכבד מהאשמה נופל גם על מגדלים שמעדיפים גידולים לתעשית הדלק הביולוגי בשדות שעד לפני זמן קצר גדל בהם מזון לאנשים ולחיות בית, ברגע שאמרנו חיות-בית נגענו באחת הסיבות היותר משמעותיות לחוסר במזון העכשווי והעתידי, שכן לצורך גידול אומצה יש צורך בשטחים גדולים ובהרבה מים, יותר מידי מים.
בדו”ח חדש שנערך ע”י מדעני-מים ושמתפרסם ב”סיינס” http://www.sciencemag.org כותבים החוקרים כי “כדי למנוע אסון עולמי שיתרחש כתוצאה ממחסור במזון ובמים. על האוכלוסיה האנושית לעבור לדיאטה צימחונית (כמעט מלאה) עד 2050″.
החוקרים ממכון המים הבינלאומי בשטוקהולם (Stockholm International Water Institute) אומרים כי ”אם תימשך המגמה הנוכחית, לא יהיו די מים כדי לייצר מזון ל-9 מיליארד אנשים”. על פי הערכתם יהיו מספיק מים רק אם האוכלוסיה האנושית תפיק רק 5% מהצריכה הקלורית ממזון שמקורו בבעלי-חיים.
היום מפיקה האוכלוסיה האנושית כ-20% מצריכת הקלוריות מבשר, ביצים וחלב” במספרים פשוטים: כדי לקבל קלוריה אחת מבקר יש לספק לפרה 17 קלוריות בגרעינים שניתן לספקם כמזון לאנשים. גרעינים שכדי לגדלם יש צורך במים רבים. החקלאות ותעשיית המזון צורכות יותר מים מכל ענף או פעילות אנושית אחרת.
על פני הכדור יש כמות מים קבועה, כלומר כדי שניתן יהיה לגדל די מזון אנשים חייבים להפחית את צריכת הבשר.
נשאלת השאלה איך עושים זאת? לדברי החוקרים “הם יהיו מוכרחים לצרוך פחות בשר”, לא בגלל רגישות מוסרית, גם לא מהכרה בצורך. אנשים רבים לא יחליפו (מרצונם) אומצה עסיסית בקציצת סויה בגלל הידיעה שהסטייק מייבש בארות. הסיבה לשינוי תהיה בגלל עלויות האומצה. כלומר כמו ברוב המקרים גם כאן “הכסף ידבר”.
למעשה, אכילת בשר נמצאת בירידה בארה”ב, שיא הצריכה היה ב-2007 25 מיליון טון, ואילו השנה ירדה הצריכה ל-22 מיליון טון. הירידה העיקרית היתה בצריכת בשר בקר, כאשר הגורמים לירידה היו בריאותיים (מתוך הבנת הנזקים) וסביבתיים, שכן ייצור בשר מהווה גורם משמעותי לפליטת גזי חממה. עם זאת, כנראה שהגורם החשוב ביותר בירידה בצריכה היה עליית המחירים של בשר בכלל ושל בשר בקר בעיקר. עלית המחירים באה בעקבות עלית מחירי התירס המשמש להאכלת חיות משק.
”ההכנסה אינה עולה כמו עלית מחירי המזון והתוצאה היא צריכה פחותה של בשר. לדעת החוקרים המגמה של עלית מחירים תמשך עד כדי כך שמשפחות רבות יחזרו למנהג של אכילת בשר רק בחגים ובשבתות.
הבצורת שפוקדת את מרכז אמריקה בשנתיים האחרונות ממריצה את המגמה ו”מרמזת” על העתיד לבוא. מאחר שמים הם הגורם העיקרי בגידולי חקלאות בכלל ובשר בפרט, יהיה צורך לוותר על הגידול שצורך יותר מים – על גידול הבשר.
כשסופרים את מספר התושבים על כדור הארץ ואת כמות המזון המיוצר עולה השאלה (העתיקה): כמה אנשים יכול הכדור לשאת? החוקרים התיחסו רק לגורם המזון שבשאלה.
כיום אנשים בהודו אוכלים מעט מאוד בשר ומתקיימים מ-200 ק”ג גרעינים (דגנים) בשנה. ברמה כזאת של צריכה יכול כדור הארץ לספק מזון ל-10 מיליארד תושבים, אלא שבארה”ב צורך תושב ממוצע 800 ק”ג גרעינים כאשר הרוב נצרך באופן עקיף באכילת מוצרים מהחי. אם כולם יאכלו כמו אמריקאי ממוצע, יוכל כדור הארץ לשאת רק 6 מיליארד תושבים. ברור שהיום כאשר אוכלוסית העולם מונה 7 מיליארד יש מיליוני רעבים אבל גם רוב התושבים אינם צורכים כמו האמריקאי. גידול האוכלוסיה מייצר לחץ מתמיד להספקת מזון, גידול ולחץ שיגרמו למצב בו יותר אנשים יוכלו להרשות לעצמם פחות גרעינים, או במילים אחרות פחות ופחות אנשים יוכלו להרשות לעצמם לאכול בשר. אוכלוסיות עשירות ייבאו גרעינים (במחיר כבד) כדי לתמוך באכילת בשר. סיבה נוספת לעליית מחיר בשר הבקר היא צריכה עולה במדינות המתפתחות כמו בסין ובהודו. הביקוש העולה מקרב את ייצור הבשר לגבול המירבי החוקרים אומרים כי “העולם לא יוכל לייצר הרבה יותר בשר בקר”. ”פרות אוכלות יותר מידי “.
לא כל מזון מהחי שווה שכן “בקר הוא תורם ענקי לביזבוז מים” ביזבוז שקשה להניח כי יימשך ללא שליטה. בנוסף לכך יעילות הבקר בהמרת מזון לקלוריות נמוכה עד כדי 6%, כלומר מכל 100 קלוריות שפרה אוכלת היא “מפיקה” רק 6 קלוריות (בשר אכיל)”
תרנוגולות ותרנגולי-הודו יעילים פי ארבעה, חזירים אי שם באמצע. הסיבה ליעילות ההמרה הנמוכה אצל בקר היא מערכת העיכול שנעזרת במיליארדי פרוטוזואה לפרוק תאית כך שחלק גדול מהערך המזוני מפרנס את ה”טרמפיסטים” ואינו תורם לגידול הפרה.
ובכל זאת מסתבר כי כששוקלים את כמות הגרעינים לה זקוקה פרה כדי לספק את צרכיה ואת צרכי הטרמפיסטים עדיין בשר הבקר זול (יחסית) בארה”ב, זול דיו כדי לתרום למגפת ההשמנה.
ברור שמצב זה ישתנה, בין אם אכלני הבשר יאהבו זאת או לא, ”שורות אכלני הבשר ירזו כאשר המחירים יאמירו” כך אומרים החוקרים.
על אף שהחוקרים אינם אומרים זאת במפורש הרי ההמלצה ברורה – צמחונות
לא כל המדענים תמימי דעים עם המלצת החוקרים השבדים. פרופ’ ג’ודית קאפר (Judith Capper), מומחית לבעלי חיים מאוניברסיטת מדינת וושינגטון אומרת כי המחקר כולל כמה הנחות שגויות.
“הסוגיה העיקרית שאני ומדענים אחרים חולקים בעטיה על הדו”ח היא שהוא מבוסס על ההנחה השגויה שיעילות ייצור הבשר, שהשתפרה מאוד ב-30-50 השנים האחרונות לא תגדל בארבעים השנים הקרובות. נראה לא סביר שבתקופה של 40 שנה נהפוך כולנו לצמחונים או נקטין את צריכת הבשר באופן משמעותי.”
ד”ר קאפר הוסיפה כי המחקר מעריך באופן שגוי כי ניתן יהיה לגדל תבואה על שטחים גבוליים כגון איזורים תלולים, סלעיים או יבשים המשמשים כיום לגידול בעלי חיים. “יש מספיק שטחי מרעה טובים לגידול בעלי חיים והם יכולים להפוך חלקים מהצמחים שאינם ניתנים לעיכול, לחלבון טוב מן החי.”
ואני אוסיף את המוטו הקבוע: הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!
20 תגובות
תשוו את זה למה שאתם רוצים, העובדה היא שהאדם מתעלל בבעלי חיים לצורך הנאה גסטרונומית. על הדרך הוא הורס את בריאותו, פוגע בסביבה ומעודד הופעת חיידקים עמידים. תשוו לשואה, אל תשוו לשואה, רק אל תשחקו אותה תמימים.
אסף שלום
הטיעון שלך על יעילות מופחתת של מעלי גרה משום שהם מפרנסים את אוכלוסיית חידקי הכרס מעוות את המציאות. אותה אוכלוסיה מאפשרת למעלי הגרה להפיק אנרגיה מהתאית דבר שאדם או עוף אינו יכול לעשות.
כך שהם מנצלים מזון שאינו גרעינים. בנוסף אותה אוכלוסיה מאפשרת לסנטז חלבון מתרכובות חנקן שאינן חלבון כמו אוריאה וחומצת שתן כך שמעלי הגר יעילים יותר מהחד קיבתיים אם לוקחים בחשבון את כלל המזון ולא גרעינים בלבד.
בברכה
שי
ל
מנחה היקום
כתוב “על פני הכדור יש כמות מים קבועה” , כמות מים ללא תוספות,
מהיכן שאבת את “הניתנים לשתייה” ?
זו תוספת שלך ,
להוסיף מה שאינו כתוב בדו’ח ולטעון שזו טעות ? ? ?
נדמה שהטיעון העיקרי שהדוח הזה מסתמך עליו – מוטעה.
הטיעון שכמות המים הניתנים לשתייה היא קבועה. כמו בטעותו של מלתוס, גם כאן יש להניח שההתפתחות הטכנולוגית תביא ליכולת משתפרת והולכת של התפלת מים.
כדור הארץ, בהינתן שיפור טכנולוגי מתמיד, יוכל להכיל עוד ועוד אנשים, עד עשרות מליארדים ואולי יותר.
גידול בשר יכול להיעשות בעתיד במעבדות, על ידי חומרי הזנה,כמעט ללא כ”א, וללא צורך בסבל. (מעניין אם זה יהיה כשר)
הבעיה העיקרית מבחינתי היא : כמה צפופים יכולים להיות בני אדם לפני שהם מחליטים להשתגע ולשחוט את כל מי שמסביבם…. כלומר, כמה צפוף יהיה לפני שהדבר יגרום לחוסר יציבות חברתית קבועה.
בובו,
לא אמרתי בשום מקום שחיי אדם שווים לחיי חיה. אולם, בעוד שקורבנות השואה נעמדים במליונים קורבנות תעשיית הבשר נעמדים במילארדים.
היטלר גם התנגד לעישון וצריכת אלכוהול.
למה לחכות 50-100 שנה כאפשר עכשיו? אתה יודע כמה סבל אפשר למנוע בפרק זמן כזה?
למדעי כדור הארץ וגם לאורי, ההשוואה שלכם לשואה פסולה מעיקרה אי אפשר להשוות בין בני אדם לחיות. ואם אתם בכל זאת רוצים להשוות תגיעו לאבסורדים רבים, אם חיה שווה לאדם והרג חיה הוא רצח האם שחתול אוכל עכבר צריך לכלוא או להמית אותו, או שאולי נאכל אותו כי הוא גם ככה חיה רוצחת, הטבע של עולם החי זה שחיה אוכלת מינים אחרים. ואם אתם משווים חיה לאדם אז אפשר להשוות אדם לחיה ולהבין שאדם יכול לאכול חיות כמו שחיה יכולה לאכול חיות.
אם כבר הזכרתם שואה בנושא, אחד מהאנשים היותר מוסרים של המאה הקודמת, היטלר היה צמחוני והתנגד לניסויים קוסמטיים בבעלי חיים, זה דוגמא למוסר מעוות שקיים אצל רבים מהצמחונים וזה ומאפשר להם זילות בשואה.
בכל מקרה עוד 50-100 שנה רוב האנשים יהיו צמחוניים משיקולי עלות כשה In vitro meat
יהיה זול משמעותית מבשר מחיות.
ר.ח.
הייתי אומר שסבל הוא התחושה או המצב שבו יצור מודע נמצא כאשר הוא חש כאב, פחד, מצוקה, וכו’.
אפשר לחשוב על הגדרות שונות לסבל אבל שנינו נסכים שכשאדם אומר שהוא סובל אז הוא מתכוון לדבר שלילי שהוא היה רוצה להימנע ממנו. אם ההגדרה לא מקובלת עליך אז תיתן הגדרה משלך ונמשיך ממנה.
האם חרקים ניחנים באותה מודעות שדרושה כדי לחוש סבל? אם אני לא טועה לזבובי פירות יש קולטני כאב אבל האם זה מספיק כדי לאמר שהם מרגישים כאב במובן של מודעים אליו והיו רוצים שהוא יפסיק? האם אפשר בכלל לייחס רצונות לבעליי חיים אלו? בכל פעם שנתקלתי בדעת מומחה בעניין התשובות היו או שליליות או נייטרליות.
אם נחזור ליונקים ועופות, אז לגביהם ידוע בוודאות שהם חשים סבל, ולכן לדעתי ראוי שכל אדם יבחן את אמות המוסר ואת אורח החיים שלו ויראה האם הוא גורם סבל לאותם בעליי חיים שלא לצורך.
בעניין השואה, אני חושב שמה שכל הנגעלים מהאנלוגיה מפספסים הוא שאף אחד לא מנסה להוריד את ערך חיי אדם או לתת להם פחות כבוד אלא להיפך, להעלות את הכבוד שאנחנו רוחשים כלפיי בעליי חיים.
ר.ח.
השואה מתועדת היטב, ולכן אתה ואני מודעים לזועותיה אולם אתה לא מודע לזוועה שמתנהלת יום יום שעה שעה אצל אחינו בעלי החיים במשק המתועש. ולכן אתה לא אוהב את ההשוואה ורואה בה זילות.
צפה בסרט הדוקומנטרי Earthlings ,זהו תיעוד ו”עמוד האש” של בעלי החיים.
http://video.google.com/videoplay?docid=6361872964130308142
ואז תחליט
אורי, מה ההגדרה של סבל? האם אתה בוחן כליות ולב כך שאתה יודע שהנמלה אינה סובלת?
ההשוואה המכוערת לשואה אינה אלא ביטוי לתפישה של זילות חיי אדם, ההולכת ומתפתחת במחוזותינו.
יש לך טעות בתגובה שלך. במקום שכתבת:
“תזכורת מציאות לכל הטושטושים (הנ”ל): אנשים תמיד מתרבים עד מעבר לסף הרעב. תמיד.”
היה צריך לכתוב:
“אנשים לפעמים מתרבים מעבר לסף הרעב שלהם ולפעמים לא. זה משתנה ממקרה למקרה.”
אסף
מעניין אותי לדעת האם המים שאנחנו צורכים בדרכים שונות לא חוזרים בשלב מסוים לאותו מעגל, לאותה כמות המים הקבועה, שעל פני כדור הארץ.
אלי,
מה הקשר חרקים, האם חרקים סובלים? ככל הנראה שלא, ולכן הם לא שייכים לעניין. לעומתם חברינו היונקים והעופות וכן גם שאר החולייתנים כן יכולים לסבול. האם לדעתך אין עלינו להתחשב בסיבלם, רק בגלל שהם אינם שייכים למין שאליו אנחנו שייכים?
המוסר נבנה על עקרונות כלכליים. כלומר, אנחנו לומדים להתנהג בצורה יעילה למין האנושי.
כלומר אפשר להגיד שרצח אינו כלכלי למין האנושי, ולכן זה לא מוסרי.
הפופולריות של הצמחונות\טבעונות גדלה בגלל נתונים כגון אלה שמתוארים בכתבה. כקבוצה אנחנו מבינים שהתנהגות זו היא לא כלכלית לנו אז אנחנו מפתחים רגשות רחמים כלפי בעלי החיים שיגרמו לנו להתנהג בצורה הכלכלית הנכונה.
אם המדע לא היה מפתח וויטמינים ותוספי מזון, ספק שהיינו כאלה יפי נפש.
מתברר שלהיות צמחוני זה לא רק מוסרי, אלא גם כלכלי..
אלי,
כל טיעון מתחכם שלך לא יכול לכסות את המציאות של מליוני בעלי חיים, החיים בשבי בתנאי מחנה ריכוז
תוך יחס מחפיר ורצח המוני . אלו יצורים חיים כמוני וכמוך (חשוב על הכלב או החתול שלך). בשבילם להשוות את מה שקורה להם לשואה זו זילות למה שקורה להם.
בשבילך הם רק “חיות” – אז אין שום בעייה.
היהודים היו גם רק תת גזע, לא משהו אנושי – אז אין שום בעייה.
אם אתה משווה עינוי כליאה השפלה כאב ורצח המוני של עשרות מליונים בשנה אחת במשך כל שנה ושנה ובכוונה תחילה לפגיעה של חרק בשמשת המכונית,
לא רק שאינך יודע מוסר מהו. איבדת את צלם אנושך כשאתה אפילו מתחמק מעצם קיום המציאות.
לפחות הייה כנה ותצהיר – אותי זה לא מעניין שימותו ויסבלו כולם – אני אוהב את הטעם ונוח לי.
ל ח.פ.
בהנחה שאתה מומחה גדול יותר מכותבי המחקר
(Stockholm International Water Institute)
ועל פי ניתוח הגיוני של תגובתך “הבהירה והברורה” ,
על פי ה”מוסר” וה”הגיון” שלך נגיע למצב בו סביבה טבעית תהיה
רק בספרי ההסטוריה ובסרטים,
בעולם ה”ביוטכנולוגי” ה”מהונדס-כימית” שאתה מתאר
יכלו כל מקורות המזון מהטבע,
מקור המזון היחידי בעולם יהיה מיחזור של … האוכלים ,
קודם ימוחזרו הרעבים העניים ואחר כך אלה (הדשנים) שימותו מוות טבעי .
זה העולם שאתה מאחל לצאצאיך ?
ה ל ל ו י ה !
יישר כח על הכתבה המעניינת.
הערה קטנה, כמו רוב הכתבות בנושא הנתונים משווים בין אכילת בקר לצמחונות. רוב מוחלט של אוכלי הבשר, אינם אוכלים בשר אלא עופות ודגים שצורכים הרבה פחות אוכל. אין זה נכון שהימנעות מבקר פירושה צמחונות.
ולמגיב “מדעי כדור הארץ”, אם אתה משווה הרג חיות לשואה המוסר שלך מעוות מהיסוד (וחוץ מזה, זו עבירה חמורה על חוק גודווין). האם אתה לא הרגת אי פעם אף יצור חי? מדוע אתה נוסע ברכב? אין ספק שבנסיעה ברכב אתה רוצח מאות חרקים תמימים שנקלעו לדרכך. האם מעולם לא דרכת על נמלה בטעות? האם אתה יכול להשוות אדם שדרך על נמלה בחוסר תשומת לב, לאדם שדרס הולך רגל? לפי המשוואה שלך הרי שדינך הוא להירקב בכלא עד סוף חייך על זלזול מתמשך בחייהם של אלפי חרקים שהרגת בחוסר תשומת לב. גישה פסאודו מוסרית כשלך עלולה לגרום לזילות בחיי אדם במקום לגרום לכבוד לבעליי חיים.
אין בעיה בצמחונות מוסרית, אבל היא צריכה להגיע מנקודת מוצא שהבעיה היא לא שימוש בחיות, אלא השחיקה המוסרית של האדם שמשעבד את החיות לצרכיו. נקודת מוצא כזו תאפשר צמחונות מוסרית ללא עיוות סולם הערכים האנושי ש”מדעי כדור הארץ” חוטא בו.
הכתבה הזו פשוט מנותקת מהמציאות כמו 50% מהכתבות של הכותב.
יש מספיק מים אם מתפילים מים. בכל מקרה זה יקרה.
זה פשוט עניין של זמן עד שהסינים יתחילו להקים עשרות כורים גרעיניים לייצור חשמל להתפלת מים וכל העולם ילך אחריהם.
מי שלא יהיה לו כסף להתפיל מים (בנגלדש למשל) פשוט ימות או ילמד לשתות מי ים (בנגלדש אמרנו כבר?)
צימחונות? מה זו הבדיחה הזו?
עדיף להשקיע את כל המשאבים בביו-טכנולוגיה והנדסה כימית של ייצור מוצרי מזון בסיסי באופן תעשייתי על מנת לייצר מזון.
מי שלא יפתח אותה או יהיה לו כסף לקנות את המזון המיוצר פשוט ימות (שוב).
לחילופין הוא ימות במלחמות ביולוגיות.
תזכורת מציאות לכל הטושטושים (הנ”ל): אנשים תמיד מתרבים עד מעבר לסף הרעב. תמיד.
אנשים ישמידו את כל מה שיש בדרך כדי לא לרעוב.
מכאן שכדי להציל את הטבע, רצוי לעבוד על אספקת מזון באופן שלא מנצל את הטבע = תעשייה.
בדרך אפשר להחדיר להם למזון מונעי הריון וחומרים מפחיתי ילודה, אבל זה כבר מסיפור אחר (מסעות טאף, למי שמתעניין)
גם אני בעד צמצום האכלוסיה 1000000000 סינים פחות ו1000000000 הודים פחות וכמובן 1000000000 מוסלמים פחות ואז יש “רק” 4000000000 שלפחת חצי לא צריך
אבל מי שבאמת שווה להיפתר מימנו זה כול הביבי בומרס הם צרכים הכי הרבה
תודה אסף.
אולם אל לנו לעשות טריביליזציה קרה לטבח המוני ולקרוא לזה כ22 טון בשר או 24 טון בשר.
מתחולל ברגע זה ממש רצח שהשואה מתגמדת לעומתו
http://www.adaptt.org/killcounter.html