שטיפת מוח – בוטוקס וטיפולים קוסמטיים / יצחק פרנס

מנגנון הפעולה של הטיפול הקוסמטי שהולך וכובש לו אוהדים אולי ידוע, אבל השלכותיו לטווח ארוך ידועות פחות

במכון הכושר שבו אני מתעמל אני פוגש לעתים נשים וגברים שפניהם נראים חלקים אך נפוחים מעט. בירור קצר מגלה כי הם קיבלו זריקות בוטוקס, לרוב סביב השפתיים או העיניים. בארה”ב עלתה שכיחות הזרקות הבוטוקס כמעט ב-600% מאז שנת 2000, ובשנה שעברה בוצעו שם כ-5.4 מיליון טיפולים. לנוכח הפופולריות העצומה של טיפולים אלו, נראה לי חשוב שאנשים יבינו את מנגנון הפעולה של הבוטוקס, ואת הסיכונים קצרי הטווח וארוכי הטווח שלו.

בוטוקס הוא שם מסחרי לרעלן החיידק כלוסטרידיום בוטולינום, האחראי להרעלת הבוטוליזם, הרעלה נדירה הגורמת לשיבוש חמור במערכת העצבים ועלולה להוביל לשיתוק שרירי הנשימה והשלד. רעלן הבוטולינום הוא הרעלן החזק ביותר בטבע שמיוצר על ידי חיידק. גרם אחד מסוגל להרוג מיליוני בני אדם. הבוטוקס משמש לטיפול רפואי כבר שנים רבות, אבל בשנים האחרונות, אחד השימושים הפופולריים ביותר שלו הוא סילוק קמטי גיל. קמטים בפנים נגרמים משלוש סיבות עיקריות: שתיים קשורות לשינויים בעור והשלישית היא התכווצות שרירים. רעלן הבוטוקס משפיע רק על התכווצות שרירים, משום שהוא גורם לשיתוק זמני של שרירי הפנים באזור ההזרקה. מכיוון שכיווץ השרירים מכווץ גם את העור, השיתוק גורם לשרירים להיות רפויים ולעור להיות מתוח.

כשמשתמשים בבוטוקס לצרכים קוסמטיים, תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא צניחת עפעף זמנית (כאמור, עד כמה חודשים) עקב שיתוק שרירי העפעף. ייתכנו גם תופעות לוואי חמורות יותר, אך הן נדירות מאוד. השאלה שממעטים לעסוק בה היא מה קורה בטווח הארוך. כדי לדון בנושא יש לתאר תחילה את מנגנון ההפעלה של שרירים על ידי העצבים.

גופי תאי העצב המפעילים את שרירי הגוף מצויים בחוט השדרה או במוח. כדי להגיע אל השרירים, תא העצב שולח שלוחה ארוכה, המכונה אקסון, המובילה מידע חשמלי המפעיל, בסופו של דבר, את תא השריר. אבל האקסון עצמו אינו נוגע בשריר ויש מרווח דק מאוד, המכונה סינפסה, בין קרום האקסון לקרום השריר, כך שהמידע החשמלי אינו עובר באופן ישיר לשריר. במקום זאת, הזרם החשמלי שעובר באקסון גורם לשחרור חומרים, המכונים מוליכים עצביים (טרנסמיטרים) באזור הסינפסה. הטרנסמיטרים האלה מפעילים קולטנים מיוחדים המצויים בקרום השריר, גם כן באזור הסינפסה. החיבור של הטרנסמיטרים עם הקולטנים גורם לשינויים חשמליים המובילים להתכווצות תא השריר.

מה קורה כשחותכים את האקסון? החלק של האקסון שאינו מחובר לגוף התא מתנוון, וכתוצאה מכך נפסק שחרור הטרנסמיטרים בסינפסה ונפסקת הפעילות החשמלית של השריר. המצב הזה גורם לשינויים מרחיקי לכת בשריר. למשל, כשהשריר מרגיש בחוסר פעילות חשמלית, הוא מייצר קולטנים נוספים, שאינם מתרכזים באזור הסינפסה אלא מתפזרים בכל קרום השריר. במקביל תאי עצב סמוכים מנצים שלוחות שיכולות לעצבב את השריר באופן מוטעה. זאת ועוד, תאי השריר ללא עצבוב נחלשים ואף מתנוונים.

רעלן הבוטוקס אמנם אינו גורם לקטיעת האקסון המעצבב את השריר, אבל הוא מונע שחרור של אותם טרנסמיטרים באזור הסינפסה, ולכן מונע יצירת אותות חשמליים בשריר (אך לא באקסון). נוצר אפוא מצב מוזר ולא תקין: העצב ממשיך לשלוח אותות חשמליים ואינו מתנוון אבל השריר משותק. השריר נותר חסר פעילות חשמלית ולכן הוא מייצר קולטנים עודפים ואלה מתפזרים על פני קרום השריר. מלבד זאת תאי עצב זרים עלולים לשלוח סעיפים ולעצבב את תאי השריר המשותקים.

אנו יודעים מעט מאוד על השפעותיהם של טיפולים חוזרים וממושכים בבוטוקס. איננו יודעים כיצד הטיפולים האלה משפיעים על שינויים כרוניים בתאי השריר, על שינויים בבניית חלבונים בתאי העצב ועל שינויים במוח. כשמשתמשים בבוטוקס לשימושים רפואיים אין ברירה, אבל הסרת קמטים בפנים אינה פעולה הכרחית, ומחירה כיום עדיין אינו ברור.

על המחבר

יצחק פרנס הוא פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד האגודה הישראלית למדעי העצב ומקים מעבדות הנוער על שם בלמונטה בירושלים.