אבי בליזובסקי

המחשה של תנועת כדור הארץ סביב השמש הגורמת להבדלים באורך היום וכמובן גם לחילופי עונות השנה. צילום: shutterstock

סתיו בפתח: יום הכיפורים נופל השנה על יום השוויון

פרופ' סימון ליצין בכנס ה-IEEE באוניברסיטת תל אביב. צילום: שמואל אוסטר

הקשר בין המצוינות המדעית והצלחת ההייטק הישראלי

מימין, מזרחית לספוטניק נחתך המישור על ידי מה שנראה כקרחונים, אור השמש המאיר את האיזור מאחור מדגיש למעלה מתריסר שכבות של אובך באטמוספירה הדלילה אך המנופחת. התמונה צולמה ממרחק של כ-18 אלף קילומטרים ורוחב האיזור המצולם 1,250 קילומטרים. Credits: NASA/JHUAPL/SwRI

פלוטו ממשיך להפתיע ולהראות דמיון לכדור הארץ

המחשה של פגיעת המטאוריטים שגרמה למכתש הכפול הייחודי בשבדיה. Credit: Don Dixon/Erik Sturkell/University of Gothenburg

לראשונה אותר בכדור הארץ מכתש פגיעה כפול

גלקסיית החמנייה - M63 כפי שצולמה ע"י טלסקופ החלל האבל. Image credit: ESA/Hubble & NASA

האבל צילם את "גלקסיית החמניה"

סופת ברקים גדולה כפי שצולמה מתחנת החלל הבינלאומית ע"י האסטרונאוט הדני אנדראס מוגנסן, 10/9/15. צילום: סוכנות החלל האירופית

האסטרונאוט הדני צילם שדונים ענקיים מתחנת החלל

הדמיית האבנים החדשות שהתגלו באתר סטונהנג'. צילום: מכון לודוויג בולצמן

התגלה מעגל אבנים שהקיף את סטונהנג' במרחק של כ-3 ק"מ

דוגמה להמחשת היסודות בפרויקט הטבלה המחזורית. איור באדיבות אסף אברהם

פרויקט הטבלה המחזורית יצא למימון המונים.

הגלקסיה EGS8p7 כפי שנצפתה מטלסופ החלל האבל (התמונה הגדולה והתמונה שבצד ימין למעלה, ועל ידי טלסקופ החלל שפיצר) למטה מימין באינפרה אדום. I. Labbe, (Leiden University), NASA/ESA/JPL-Caltech

התגלתה הגלקסיה הרחוקה ולפיכך גם העתיקה ביותר עד כה

התרשים השמאלי מייצג פעילות אלקטרומגנטית עם אור בדרגה הנמוכה ביותר האפשרית לפי חוקי הפיזיקה הקלאסית. מימין, חלק מהשדה האלקטרומגנטי הוקטן עוד יותר. המחיר הוא חוסר יכולת למדוד את קרן האור. אפקט זה מכונה "סחיטה" (כמו שסוחטים מיץ מתפוז) בשל הצורה האליפטית שהוא יוצר. איור: Mete Atature, אוניברסיטת קיימברידג'.

מדענים "סחטו" קרן אור – פוטון אחר פוטון

אוטיזם. איור: shutterstock

התגלה מתאם חיובי בין אוטיזם ליצירתיות

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס. צילום: דוברות הכנסת

אופיר אקוניס מונה לשר המדע במקום דני דנון העובר לאו"ם

פסולת חלל במסלולים נמוכים. איור: נאס"א

נחתם שת"פ ישראל-ארה"ב למעקב ומניעת התנגשויות בחלל

תמונה הנפשה המראה כיצד מסלולם של כוכבים בשביל החלב עשוי להשתנות. בתמונה רואים שני זוגות של כוכבים (המסומנים בצבעים כחול ואדום). כל זוג החל את חייו באותו המסלול ולפתע אחד הכוכבים בזוג שינה את מסלולו. הכוכב המסומן באדום השלים את מעברו למסלולו החדש בעוד הכוכב המסומן בכחול עדיין נע. צילום: Credit: Illustration by Dana Berry/SkyWorks Digital, Inc.; SDSS collaboration

כשליש מהכוכבים בשביל החלב זזו ממקומם

הפסים הלבנים הנמתחים לרוחב אלו כוכבים שזזו ממקומם בחשיפה הארוכה עקב תנועת כדור הארץ. המטאורים הם הקווים האנכיים. צילום ארכיון: עינת זבירין

מופע המוני – אלפים הגיעו לצפות במטר המטאורים במצפה רמון