כך אומר טל ענבר, ראש “המרכז לחקר החלל והכטב”ם”, במכון פישר בראיון לאתר הידען בעקבות הפגישה שהתקיימה ביום שישי, 27/4/18 בין נשיא צפון קוריאה קים ג’ונג און לבין נשיא קוריאה הדרומית מון ג’י אין
בלי שנרגיש התרחש שלשום אירוע הסטורי, שמזכיר במידת מה את ביקור סאדאת בירושלים. נשיא צפון קוריאה קים ג’ונג און ונשיא דרום קוריאה מון ג’י אין נפגשו בגבול בין שתי המדינות.
בהצהרה המשותפת של שני הנשיאים נאמר כי המדינות יחתמו על הסכם שלום המסיים פורמאלית את מלחמת קוריאה שהובילה לפיצול, ויפרקו בו זמנית את הנשק הגרעיני שבידיהם.
“אין סיכוי שצפון קוריאה תתפרק מהנשק הגרעיני ומתוכנית הטילים, וגם לא מתוכנית החלל”. כך אומר טל ענבר, ראש “המרכז לחקר החלל והכטב”ם”, במכון פישר בראיון לאתר הידען בעקבות הפגישה שהתקיימה ביום שישי, 27/4/18 בין נשיא צפון קוריאה קים ג’ונג און לבין נשיא קוריאה הדרומית מון ג’י אין.
“אמצעי השרידות של השלטון בצפון קוריאה הם נשק גרעיני ואמצעים להעברתו אל מול אויבים עיקריים (טילי קרקע קרקע). ברגע שיש למדינה יכולת גרעינית ואפשרות לשגר את פצצות הגרעין לטווח בין יבשתי הקהילה הבינלאומית מדברת עם צפון קוריאה ואינה תוקפת אותה. צריך לזכור שגם קדאפי היה קרוב לפרוייקט גרעיני ראשוני – איפה קדאפי היום ואיפה סדאם חוסיין?”
“ראינו שאפשר לייצר מערכות רגישות גם מחוץ למדינה שלך. הדוגמה הבולטת ביותר היא הכור הסורי שנבנה על אדמה סורית בכסף ובתפעול אירנים ואשר הותקף והושמד על ידי חיל האוויר. הכור הזההיה אמור לייצר פלוטוניום ולא בשביל סוריה כי לא היתה לה תוכנית גרעין אלא עבור אירן.”
הכול יכול להתהפך מחר בבוקר. כבר היו שתי פסגות בין אביו של קים, קים ג’ונג איל, ובין נשיאי דרום קוריאה בשנים 2000 ו-2007 ובכל זאת המצב המתוח חזר לקדמותו. אפשר להגיד על קים הרבה דברים אבל אי אפשר להגיד שהוא טיפש ולכן לא יעז להתפרק מהנכסים היחידים שמהווים ערובה לבטחונו.
גם איחוד קוריאה תחת שתי שיטות כמו סין לא יכול להתרחש. הדוקטרינה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית היא שצריך לאחד את קוריאה, אך תחת שלטון הצפון הדיקטטורי.
אם תבוטל תוכנית הטילים הצבאית של צפון קוריאה, החלל יהפוך להיות ערוץ יחיד להתפתחות בתחום, מה גם שטיל שטס לחלל לא שווה במאה אחוז לטיל בליסטי יש לו מרכיבים משותפים. אבל זה עוד דיון רחוק מאוד. במידה ויחוסל מערך הטילים הבליסטיים ויאושר לצפון קוריאה להחזיק ביכולות מסוימות כדי לשגר לווינים החשיבות של זה לצפון תהיה בגין שימור של ידע – גם אנושי וגם טכנולוגי.
אד גריפית, מרצה בכיר למחקרי מזרח אסיה באוניברסיטת מרכז לנקשייר בבריטניה מנתח באתר THE CONVERSATION את הסיבות לתפנית במדיניות החוץ של צפון קוריאה. יש הגורסים כי צפון קוריאה חוששת שהגברת הסנקציות הכלכליות עשויה לגרום לאיום קיומי. אחרים אומרים כי הגורם לכך הוא התמוטטות אתר הניסויים הגרעיניים התת קרקעיים של צפון קוריאה שהתרחשה במהלך 2017. תיאוריה שלישית גורסת כי קים ג’ונג-און חושש מהגישה הבלתי צפויה של נשיא ארה”ב דונאלד טראמפ והדבר גרם לו למהר ולהגיע להסכם הסטורי זה.
![נשיא דרום קוריאה מון ג'ן אין (מימין) ונשיא צפון קוריאה קים ג'ונג איל בביתן השלום בצפון קוריאה, בועידת הפסגה שהתקיימה ב-27/4/18. By Cheongwadae / Blue House [KOGL (http://www.kogl.or.kr/open/info/license_info/by.do)], via Wikimedia Commons](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2018/04/1024px-2018_inter-Korean_summit_011-500x291.jpg)
קרטיס מלווין, חוקר לענייני צפון קוריאה במכון US Korea Institute בוושינגטון אמר לאתר NK Pro ב-20 במארס כי איננו יודע מהם המבנים הללו אבל סביר שמדובר בהרחבה של מרכז הבקרה ללוויינים.
דייויד רייט, DAVID WRIGHT פיזיקאי ומנהל תחום הבטחון (לרבות נשק גרעיני ותוכניות חלל) ב-UCS – איגוד המדענים המודאגים (Union of Concerned Scintist) מנתח בבלוג שלו באתר All Things Nuclear את המהלכים שהביאו לפגישה בין מנהיגי שתי הקוריאות.
בין היתר הוא מנתח את הדרישות של צפון קוריאה מהמערב, כחלק מהסכם השלום עם דרום קוריאה. “צפון קוריאה אמרה בעבר כי היא רוצה להשתמש בחלל בדרך שבה מדינות אחרות משתמשות – לתקשורת, ניטור הקרקע, גילוי מחצבים, חיזוי מזג אוויר ועוד, והיא גם פיתחה יכולת שיגור לוויינים ואף שיגרה כמה לוויינים. תוכנית חלל מקומית תוכל להתקבל מתישהו בעתיד כאשר הקהילה הבינלאומית תבנה אמון רב יותר עם המשטר הצפון קוריאני, אך זה לא צפוי להתרחש בעתיד הקרוב.
ישנן כמה גישות לתקופת הביניים, או אף לחיסול תוכנית החלל הצפון קוריאנית. אחת הגישות היא שהקהילה הבינלאומית תספק לצפון קוריאה גישה לשירותי לווינים ויסייעו לפתח את הידע הדרוש לשימוש בהם, וכך תפחית את הצורך של צפון קוריאה להפעיל תוכנית לוויינים עצמאית.
גישה שניה תהיה להקים קונסורציום שיסייע לצפון קוריאה לפתח מומחיות טכנית בלווינים. הקהילה הבינלאומית תסבסד שירותי שיגור ללוויין כפיצוי על סגירת יכולת השיגור של המדינה. בכל מקרה, חשוב לשלב את צפון קוריאה בפורומים בינלאומיים ואיזוריים בתחומי החלל והלוויינות.
רייט חושש כי עלולות להיווצר אי הבנות בשל פרשנויות שונות של ארה”ב וצפון קוריאה למונחים “פירוז מנשק גרעיני” משום שלדעת הצפון קוריאנים נכללת בכך אי הצבת מערכות נשק גרעיני אמריקניות על אדמת דרום קוריאה. וכאמור, עשויה להיות מחלוקת בנוגע לתוכנית החלל.
“עמדתו של פיונגיאנג וושינגטון על שיגור הלוויינים שלהם שונה בתכלית, ולכן עלול להיווצר שוב משבר, ואי אפשר להבטיח שהוא לא יגגמר במלחמה” אמר צ’אונג סונג-צ’אנג, חוקר בכיר במכון סיג’ונג לאתר החדשות . NK News.
- עוד בנושא באתר הידען:
-
המתקפה על סוני המיוחסת לצפון קוריאה היא “משנה-משחק” משפטי במרחב הסייבר
10 תגובות
יוסף
אתה צריך לבדוק את ההיסטוריה שלך. איך בדיוק אובמה קיבל פרס נובל על משהו שקרה שש שנים מאוחר יותר?
אובמה קיבל נובל לשלום על הגרעין האיראני בהתעלמות מהכאוס שנגרם באיזור והמצב המסוכן.
טרמפ מקבל מבול של ביקורת שלילית מהעיתונות. איך זה.
ברור שקוריאה לא תתפרק לגמרי, אבל משהו גרם לקים למצמץ ראשון.
ברור שלא וגם הערבים לעולם לא יפסיקו להילחם בישראל עד שיקבלו הכל או טרנספר. כל מדינה שהתפרקה מגרעין מרצון או בכוח נפלשה כמו לוב, עירק, סוריה, אוקראינה. הגרעין זאת ערובה היחידה של ישראל
לדעתי למדען טכנולוגי אין את הכלים לנתח פעולות של דיקטטור שרצח את כל בני משפחתו כדי להגן על מעמדו, כולל אח שברח ודוד שעזר לקים לתפוס את השלטון כולל את בני הדודים. כאן צריך פסיכיאטר מומחה ומנוסה.
לעניות דעתי (בכל זאת, לא פסיכיאטר…..) קים יפעל בדרך שלדעתו תאריך את חייו ואת שלטונו. כל דרישה ממנו צריכה להיות מלווה באיום ממשי על חייו. רק ככה יש סיכוי שיתקפל.
עניין התמוטטות מרכז ניסויי הגרעין ממש לא משנה, זה שימוש ציני של קים במה שקרה. יש הרבה הרים זמינים בצפון קוראה לעריכת ניסויים. אבל אם יש לו תכנון פצצת מימן שנבדק בניסוי ופעל לפי התכנון, לא ממש צריך יותר ניסויים. אבל השימוש הציני שלו בהתמוטטות מראה שבכוונתו לזרוק פרורים בצורת סגירה טקסית של ההר, ולא ממש למסור את כל הפלוטוניום והפצצות ולמלא בבטון את הכורים…..
אז אני אסכם:-
תודה לאבי שריאיין את טל והגיש לפנינו את הכתבה המעניינת, ותודה לטל על הניתוח המעניין, וכמו כן תודה ל א בן נר שאעלה לפנינו את האפשרות ללחץ סיני על קים שזה הגיוני מאוד וגם מעלה תיקווה שאין כאן תרגיל צפוני של שיגעון גדלות של קים. בקיצור מעניין.
אני רק שאלה:- אולי שהסינים יפעילו את הקשרים שלהם גם במזרח התיכון??
נא להגיב בעדינות
יהודה
לאבי בליזובסקי.
להפתעתי, המסקנה שאליה הגעתי אני בניתוח השאלה המוצגת במאמר, הנה הפוכה ממש מזו שמציג טל ענבר, ראש “המרכז לחקר החלל והכטב”ם”, במכון פישר.
הלכתי איפה ועיינתי באתר מכון פישר ונוכחתי כי המכון הזה, על שלושת מרכזי המחקר שבו: המרכז למחקר חלל וכטב”מ, המרכז למחקר הכוח האווירי, והמרכז למחקר תעופתי, הנו מכון בעל אוריינטציה טכנולוגית מובהקת.
לעומת זאת בשאלה העומדת לדיון במאמר זה הסוגיה הטכנולוגית היא משנית.
הסוגיה המרכזית הנדונה הנה בעלת אופי אסטרטגי בינלאומי, ולעניות דעתי עליה להיות נדונה (גם ובעיקר) מנקודת המבט של מדעי המדינה והיחסים הבינלאומיים.
לפיכך אני מציע, ככל שתוכל, לערוך ראיון, באותה סוגיה ממש, עם מומחה מתחום היחסים הבינלאומיים, ובמיוחד מומחה לסין, קוריאה והמזרח הרחוק.
אני מעריך סיכוי רב, כי נימוקיו ומסקנותיו יהיו שונים מאד מאלה שמציע טל ענבר.
ולעצם תוכן הכתבה;
ישנה אפשרות שהנאמר במאמר מחטיא את העיקר וטועה לחלוטין בהבנת העניין.
השאלה המרכזית העומדת כאן לדיון היא: מה הסיבה המניעה את צפון קוריאה לשנות את מדיניות החוץ שלה כלפי דרום קוריאה, כלפי מדינות המערב וארה”ב במיוחד, וכלפי סוגיית הנשק הגרעיני בחצי האי הקוריאני ?
המאמר מציע 3 סיבות אפשריות:
1- החשש מהחרפת הסנקציות הכלכליות.
2- התמוטטות אתר הניסויים הגרעיניים
התת-קרקעיים של צפון קוריאה במהלך
2017.
3- החשש מהאופי הבלתי צפוי של נשיא
ארה”ב דונאלד טראמפ.
לדעתי קיים הסבר נוסף,(4-) ועל אף שהוא ההסבר הסביר ביותר לסוגיה, להפתעתי לא מצאתי אותו באף מאמר פרשנות מאלה שקראתי עד כה, לרבות המאמר שלפנינו.
אפרט:
4-הסיבה היא : סין.
זכורה לכל נסיעתו הדראמטית ברכבת מאובטחת, של שליט צפ’ קוריאה קים ג’ונג איל, אך לפני כחודש, בסוף מרץ 2018, לסין לפגישה עם שליט סין שי ג’ין פינג. זה היה ביקור שנערך תחת תכתיב של ממשלת סין, שהחלה לחוש ולחשוש שהיא מאבדת שליטה על מדינת החסות שלה, צפון קוריאה. זאת היתה ה”הליכה לקנוסה” של קים.
נראה כי השליט הסיני “הבטיח” לשליט צפון קוריאה את יציבות שלטונו מחד, ומאידך חייב אותו להרגיע את היחסים עם דרום קוריאה וארה”ב, ולהתפרק מנשק גרעיני בתוך זמן קצוב.
יש לזכור;
יציבות ביטחונית וכלכלית היא אינטרס קיומי עליון של ההנהגה הסינית, המתמודדת עם קיומה ופירנוסה של אוכלוסיה ענקית בת כ-1.5 מליארד תושבים.
ממשלת סין אינה יכולה לסכן את ביטחונם ואת כלכלתם של תושביה בגלל מדיניות “ההליכה על הקצה” של שליט צפון קוריאה, העלולה בכל רגע לצאת משליטה ולהביא לפרוץ מלחמה גרעינית.
סין היא עם כך גם הסיבה לשינוי מדיניות החוץ של צפון קוריאה וגם הגורם המבטיח (בערבון מאד מוגבל כמובן !) את שרידות המשטר של שושלת קים, בצפון קוריאה.
לסבדרמיש יהודה
אתה כותב “תודה לטל על מאמר מעניין..”
אבל לתשומת ליבך:
את המאמר כתב אבי בליזובסקי. כן?
מן הראוי היה שתכתוב:”תודה לאבי בליזובסקי על מאמר מעניין..”
זאת אני אכן עושה וכותב; תודה אבי על מאמר ממצה ומעניין הכתוב בקיצור ובבהירות.
אל תערבו מדע ופוליטיקה , זה רק מעקב את הקידמה
תודה לטל על מאמר מעניין. לצערי כניראה טל צודק בניתוח הדברים והמסקנות .