אנרגיה גרעינית

פסולת גרעינית. אילוסטרציה: shutterstock

פותח חומר לניקוי מים מתוצרי פסולת גרעינית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו חומר המסוגל לקשור את האיזוטופ הרדיואקטיבי 'צזיום 137' בתוך מים, ובכך לטהר אותם. איזוטופ רעיל זה הופיע לאחר הפיצוץ הגרעיני בצ'רנוביל

יהלום. למרבה הצער, הסוללה החדשה לא תהיה יפה כל כך. Cory Schmitz

יהלומים מפסולת גרעינית הם לנצח

חוקרים בריטיים הציגו לאחרונה פיתוח חדש שמבקש לצמצם את בעיית הפסולת הגרעינית בעולם: יהלומים מלאכותיים קטנים שיכולים לספק אנרגיה למכשירים חשמליים במשך אלפי שנים

אב-טיפוס של מערכת דחיסה לכור של חברת General Fusion. המתקן הסופי ישתמש ב-200 בוכנות בכדי לדחוס פלזמה בתוך הכדור שבמרכזו. (באדיבות General Fusion)

רעיונות שישנו את העולם: היתוך קל

אחרי עשרות שנים של השקעה עצומה אך התקדמות מועטה, חלק מחוקרי ההיתוך הגרעיני משנים גישה/דייוויד ביילוֹ

פצצת האטום שהוטלה על הירושימה. צילום: מתוך ויקיפדיה

תכנית הגרעין

לרגל 70 שנה להטלת פצצות הגרעין על יפן, ארבע שנים לאסון פוקושימה ו-29 שנים לאסון צ'רנוביל – מהם היתרונות והחסרונות של אנרגיה גרעינית והאם יש

הסימון הכימי של היסוד קליפורניום. איור: shutterstock

שימוש חדש ביסוד נדיר

מחקר פורץ דרך שנערך ע"י צוות כימאים על יסוד שולי בטבלה המחזורית יוכל לשנות את האופן שבו העולם מאחסן פסולת רדיואקטיבית וממחזר דלק רדיואקטיבי.

שר האנרגיה האמריקני סטיבן צ'ו. קרדיט: משרד האנרגיה האמריקני

‫כמעט מדע בדיוני / דייוויד ביילו‬

שיחה עם שר האנרגיה האמריקני, סטיבן צ'ו, על הסוללות העתידניות ועל החיידקים "הקטנים והמשונים" שיסללו את דרכה של ארצות הברית אל עצמאות בתחום האנרגיה האם

הכור הגרעיני בפוקושימה, יפן, 2007. מתוך ויקימדיה קומונס

פוקושימה – תמונת מצב

רעידת האדמה מול חופי יפן השנה גרמה לנזק לתחנת הכוח הגרעינית בעיר פוקושימה, ולשחרור חומר רדיואקטיבי לסביבה שהצריך פינוי תושבים. מה המצב כיום ואיך זה

הכור הגרעיני בפוקושימה, יפן, 2007. מתוך ויקימדיה קומונס

"יש להימנע מהתקנת כורים גרעיניים במקומות מועדים לרעידות אדמה ולמגן את גנרטור החרום מפני צונאמי

כך מציע פרופ' חיים כהן מהמחלקה לכימיה ביולוגית במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, המתמחה בריאקציות כימיות בממשק בין קרינה לחומר, שעוקב אחר המתרחש ביפן ומספק את

דר' יבגני שווגראוס. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מענק מחקר נדיב לדר' יבגני שווגראוס לשם פיתוח והרחבת משאבי האנרגיה הקיימים בכורי מים קלים

דר' יבגני שווגראוס מהמחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קיבל בימים אלה מענק מחקר בעל שבע ספרות מטעם ה-BSF (U.S.-Israel Binational Science Foundation)

דילוג לתוכן