סיקור מקיף

שיטה חדשה לניטרול הפסולת הגרעינית במי התהום

צוות של חוקרים הצליח לפתח שיטה כימית חדשה ללכידת אורניום הנמצא במי-תהום מזוהמים, שיטה שתוכל לסייע במאמצי הניקוי של אתרים שהיו בעברם אתרים גרעיניים.

הדמיה בתלת ממד של הכור הגרעיני בפוקושימה. הדמיה: shutterstock
הדמיה בתלת ממד של הכור הגרעיני בפוקושימה. הדמיה: shutterstock

[תרגום מאת ד"ר נחמני משה]
צוות של חוקרים הצליח לפתח שיטה כימית חדשה ללכידת אורניום הנמצא במי-תהום מזוהמים, שיטה שתוכל לסייע במאמצי הניקוי של אתרים שהיו בעברם אתרים גרעיניים.
החוקרים מאוניברסיטת וושינגטון ערכו סדרת ניסויים במעבדה תוך שימוש במים המזוהמים באורניום – בדומה למים הנמצאים במי-תהום מזוהמים במספר אתרים גרעיניים בארה"ב ששימשו במהלך המלחמה הקרה עם בריה"מ, ומים שהתקבלו במסגרת פעולות של הרחקת פסולת רדיואקטיבית הנוצרת במהלך הייצור של מוצרים גרעיניים.
סידן וזרחה פועלים יחדיו לשם לכידה כימית של אורניום, מתכת שנמצאה כחומר הגורם לעלייה בסיכון ללקות בסרטן ולנזק לכבד בבני אדם לאחר בליעתה. ניסויי שדה קודמים התמקדו בהזרקה של תמיסת זרחות באתר עצמו ישירות למי-התהום המזוהמים. שיטות אלו לא היו מוצלחות במיוחד לאור העובדה כי זמן הפעילות של הסידן, הזרחות והאורניום היה מוגבל. "האתגר בניקוי ישיר של שטחים תת-קרקעיים הוא במציאת האופן הראוי להבאת החומרים הנדרשים לפעילות משותפת בתוך מערכת שאינה מתערבבת כהלכה," מסביר החוקר הראשי. "בניסויי השדה, רוב הזרחה המוספת כלל לא הגיעה לאורניום מאחר והיא שקעה כבר בסמוך לנקודת ההזרקה. הפתרון הוא למצוא דרך שתוכל להעביר את הזרחה למקום בו נמצא האורניום, ושיטות אחרות בעזרתן ניתן יהיה לקרב את הזרחות למקום הימצאו של האורנים תוך ניצול הזרימה הטבעית של מי-תהום".
במסגרת שלושה סוגי ניסויים שונים שנערכו במעבדה, החוקרים קבעו תחילה את הריכוז המדויק של הסידן שבמים. בשלב הבא הם הצליחו להוסיף כמות מדויקת של זרחה לשם קבלת המלח זרחת הסידן, חומר כימי המסוגל לנטרל וללכוד את אטומי המתכת של האורניום. השילוב וההרכב המדויק של הסידן עם הזרחה המוספת הופכים את האורניום לבלתי פעיל במי-התהום תוך כדי לכידתו. החוקרים מתכוונים להמשיך ולחקור בכדי לפתח שיטה שתאפשר למהנדסים להתאים באופן מדויק את מיקום ההזרקה של התמיסה בסמוך למרבצי סידן הנמצאים באופן טבעי בקרבת מי-התהום.

"התוצאות של המחקר שלנו מצביעות על כך כי לא קיימת גישה אחת ויחידה המתאימה לכל המקרים בהם משתמשים בתמיסות זרחה לשם הניקוי של מי-תהום המזוהמים באורניום", אומר החוקר. "שילוב הידע אודות המיקום המדויק של זיהום האורניום והרכב מי-התהום מאפשר לנו להחליט האם להזריק ישירות את הזרחה לתוך מי-התהום המזוהמים באורניום או להזריק את התמיסה במורד כיוון הזרימה של האורניום במטרה ליצור מחסום של זרחת הסידן". ממצאי המחקר פורסמו בכתב-העת המדעי Environmental Science & Technology.
הידיעה על המחקר

תגובה אחת

  1. פיתוח חשוב!בנוסף לניקוי הזיהום,זו גם דרך להפיק ולמחזר אורניום.שהיא מתכת יקרה ונדירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן