פוקושימה – תמונת מצב

רעידת האדמה מול חופי יפן השנה גרמה לנזק לתחנת הכוח הגרעינית בעיר פוקושימה, ולשחרור חומר רדיואקטיבי לסביבה שהצריך פינוי תושבים. מה המצב כיום ואיך זה ייגמר? 

רועי שני | גליליאו
ב-11 במרס השנה אירעה מול חופי יפן רעידת אדמה בעוצמה של 9.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט. רעש האדמה גרם לגלי צונאמי בגובה 10 מטרים, ששטפו את רצועת החוף של צפון-מזרח המדינה. עקב הרעידה נגרם נזק כבד לתשתיות, בהן גם לתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה הממוקמת 250 ק”מ צפונית לטוקיו.

לאחר שכמה ממבני הכורים נסדקו ברעש, הובילו גלי הצונאמי להפסקת חשמל פתאומית שבגינה קרס מנגנון הקירור של הכורים. עקב זאת הכריזו הרשויות על מצב חירום ופינו את התושבים הגרים ברדיוס של 20 קילומטרים מתחנת הכוח הגרעינית.

למחרת אירע באחד המבנים פיצוץ ואחרי יומיים פיצוץ נוסף בכור סמוך. נציין כי אין מדובר בפיצוצים גרעיניים של החומר הבקיע שבכור, אלא בפיצוצים קונבנציונליים שגרמו לשחרור חומר רדיואקטיבי לסביבה. במקביל דלפו מים מזוהמים בחומרים רדיואקטיביים לים. חומרים רדיואקטיביים נדיפים עלולים להשתחרר לאוויר ואילו חומרים רדיואקטיביים שמתמוססים במים יסכנו את מאגרי המים ואת הקרקע.

הסיכון: קרינה רדיואקטיבית
נוכח ההססנות התקשורתית וחוסר העקביות בפרסומי ממשלת יפן, שלח ארגון “גרינפיס” צוות מומחים בין-לאומי לאזור האסון כדי לאמוד את ממדיו. ממצאי המשלחת חמורים מהפרסומים הרשמיים; התברר כי רמות הקרינה שנמדדו באזור הסמוך לפיצוץ גבוהות מאוד.

מממצאי המשלחת עלה כי יש להכפיל את רדיוס פינוי התושבים, זאת לאחר שהצוות מדד קרינה ברמה מסוכנת בכפר קטן בשם איטאטה, המרוחק 40 ק”מ מהכורים עצמם. לאחר פרסום הממצאים החליטו תושבי הכפר לעשות מעשה ופינו מיוזמתם את כל הנשים ההרות והילדים עד גיל 3.

קרינה רדיואקטיבית היא קרינה מייננת המשנה את מבנה התא החי. שינויים אלו עלולים לגרום למוטציות גנטיות, למומים מולדים, לסוגי סרטן שונים, לאובדן פוריות וכן להפרעות חיסוניות, קרדיווסקולריות והורמונליות קשות. במקרים של חשיפה לרמות קרינה גבוהות המוות הוא מידי או בתוך כמה שעות. עובּרים וילדים נמצאים בקבוצת סיכון מיוחדת עקב החשש מהתרבות התאים הפגועים ומשגשוגם.

הסיכונים מהקרינה נובעים הן מהחשיפה הישירה אליה והן מאכילה, שתייה ונשימה של חומרים רדיואקטיביים. כמו כן, כשהזיהום סביבתי קיים חשש לחדירת חומרים רדיואקטיביים גם לשרשרת המזון. חשש זה התאמת כשהחלו להתקבל דיווחים על ירקות, פירות, מוצרי בשר ומזון ימי שהגיעו לשווקים המקומיים וגילו כי הם מזוהמים בקרינה, כי מי הברז בטוקיו מזוהמים גם הם וכי הכתם הרדיואקטיבי פלש לעומק 15 ק”מ בתוך הים: משמעות הדבר היא פגיעה קשה בדגה ובחקלאות הימית.

הסוף? עוד מוקדם לדעת
המשבר הגרעיני בפוקושימה טרם הסתיים, ולכן סדר גודל האסון והשלכותיו עדיין אינם ידועים. מומחים מעריכים כי עד כה דלפו מהכורים בין 20-10 אחוזים מסך החומר הרדיואקטיבי שדלף באסון צ’רנוביל.

חלק מהחומרים שדלפו, כמו האיזוטופ צסיום-137, נותרים רדיואקטיביים במשך עשרות שנים (זמן מחצית החיים של צסיום-137 הוא כ-30 שנה). למרות הצלחת היפנים לייצב את רוב ליבות הכורים, עדיין קיים חשש לקריסת ליבות הכורים – מה שיגרור לשחרור של כל החומר הרדיואקטיבי שבהם לסביבה ולזיהום עמוק וקשה.

הידיעה נכתבה בסיוע ארגון גרינפיס ישראל

** המערכת מודה לד”ר אריה מלמד-כץ על עזרתו

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו, מאי 2011