כך אומרת ד”ר רחל שאול מהחוג ללימודי מזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. לדבריה התוכנית להגביר את השימוש באנרגיה גרעינית עלולה להיגנז ובכך תחזיר את יפן, לפחות בטווח הקצר, להשענות גוברת בנפט וגז שמקורם בין היתר במדינות מזרח תיכון בעייתיות
מפעילי הכורים הגרעיניים בפוקושימה הצליחו להוריד בחזרה את רמות הקרינה. כך מסרה הערב ממשלת יפן. רמות הקרינה הגיעו במהלך היומיים האחרונים לדרגה מסוכנת לאחר שריפה ושתי פיצוצים נוספים התרחשו באתר.
דוחות מטאורולוגיים הראו שלפחות מזל אחד יש ליפנים והוא שהרוחות נושאות את הקרינה הנפלטת מן הכורים לעבר עומק האוקיאנוס השקט.
רעידת האדמה של יום שישי, שכעת מוגדרת כבעלת עוצמה 9 והצונאמי שפגע בחוף הצפון מזרחי של יפן בעקבותיה גרמו עד כה ל-3,000 הרוגים ולכ-7,000 נעדרים. כחצי מיליון בני אדם הפכו לחסרי בית.
השלטונות פינו את התושבים ברדיוס של 30 קילומטרים מהכור, ומהנותרים – במרחק 20 קילומטרים ומעלה הם ביקשו להישאר בבתיהם ולא לצאת לאוויר הפתוח. יפן גם הכריזה על איזור ברדיוס של 30 קילומטרים כאיזור אסור לטיסה.
את האיזור הפגוע ממשיכים לפקוד רעשי משנה אחד מהם, היום היה בעוצמה 6.2 וזעזע מבנים בעיר טוקיו.
אירועי הימים האחרונים ביפן, ובראשם הנסיונות למנוע דליפה גרעינית מהכורים הגרעיניים בפוקושימה, או לפחות למזער את היקפה, העלו את נושא מאזן האנרגיה של יפן והשפעתה על כלכלה מדינה לראש סדר היום.
“לאסון רעידת האדמה הקשה ביותר בתולדות יפן והצונאמי שבא אחריה ואשר גרמו בין היתר לעשרת אלפים הרוגים ולפגיעה בתחנות הכוח הגרעיניות תהיה השלכה ארוכת טווח,” מסבירה ד”ר רחל שאול, מהחוג ללימודי מזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב בשיחה עם אתר הידען.
“מדובר בשילוב של שתי סוגיות שכל אחת מהן בעייתית. מצד אחד הפגיעה במקורות אנרגיה גרעינית אשר מהווה כיום כשליש מאספקת החשמל ביפן, בה קיימות 55 תחנות כוח גרעיניות. והדבר השני – הכלכלה היפנית המדשדשת למעלה משני עשורים. לשתי הסוגיות הנ”ל תהינה השלכות מרחיקות לכת בטווח הבינוני והארוך”.
בשנת 2006 הכריזה הממשלה היפנית על תוכנית אנרגיה חדשה, שעל פיה, תצרוכת האנרגיה הראשונית של יפן על סמך אנרגיה גרעינית שואפת להגיע ל-40% עד 2030 . על סמך האירועים האחרונים, יש סיכוי סביר כי תוכנית זו תבחן מחדש ואולי אף תגנז.
“שאלות של דעת קהל, בפרט שאלות בנוגע לנכונות אוכלוסיה להתגורר בסמוך לכורים גרעיניים, תהינה בעלות השפעה על מדיניות הגרעין שתבנן לאחר סיום שיקום המדינה מהאסון הכבד. במקרה כזה, תצטרך ממשלת יפן לתת את הדעת לגבי מהם מקורות האנרגיה אשר ישלימו את תצרוכת האנרגיה. צפויה הישענות גוברת על מקורות נפט וגז טבעי, שברובם מגיעים כיום מהמפרץ הפרסי. קרוב ל-90% מהנפט המיובא ליפן מגיעים מהמפרץ הפרסי כתוצאה ממדינית האנרגיה של יפן מזה שנים ארוכות”.
“יפן תצטרך לתת את הדעת על הרחבת היבוא של נפט וגז טבעי. המפרץ הפרסי כפי שאנו עדים לאירועים בחודשים האחרונים הוא איזור בלתי יציב עם לא מעט מדינות סוררות כמו אירן. הדבר מהווה אתגר לא קטן.”
“הכלכלה היפנית מתמודדת כבר מתחילת שנות התשעים עם בעיות כלכליות מרחיקות לכת. למרות שראש הממשלה קויזומי הכריז על יציאת יפן מהמיתון ב-2002 כלכלת יפן לא ממש התאוששה באופן משמעותי עד היום. בעיות רבות כמו דפלציה ואי צמיחה של המשק מכאיבות ומכבידות על יפן. ביחד, עם הקשיים הכלכליים, התלות במקורות אנרגיה, יוצרים אתגר משמעותי, מורכב ובעייתי. מחירי אנרגיה גבוהים, לצד ספקים הנתונים בתנאים פוליטיים רעועים, מקשים על יציאה מהמשבר”.
האם מאמצי השיקום לא ישפרו את המצב?
“אם מאמצי השיקום ישפרו את הכלכלה השיפור יהיה מאוד נקודתי ולטווח הקצר בלבד. אם האופציה של אנרגיה גרעינית אכן תרד מהפרק, תהיה לכך השלכה בעייתית מבחינה כלכלית. עלייה בתלות בנפט, בעידן בו מחירו עלול להאמיר, תכביד על כלכלה שממלא מתמודדת עם קשיים כלכליים. שיקום ובנייה מחדש של תשתיות עשויים להיות בעלי השלכות כלכליות חיוביות לטווח הקצר אולם אלה לא יחלצו את כלכלת יפן מהצמב הכלכלי הרעוע הנמשך מזה למעלה משני עשורים.”
האם בתחום האנרגיה הגרעינית יפן עצמאית?
ד”ר שאול: “על מנת לייצר אנרגיה גרעינית יפן צריכה גם ליבא אורניום. אולם ספקי האורניום העיקריים ליפן הן מדינות אמינות יותר כמו אוסטרליה, קנדה וארה”ב. אם כי גם בתחום זה יפן שואפת להקטנת התלות באמצעות פיתוח של כורים גרעינים דור שלישי הפועלים ליצירת מעגל גרעיני סגור (Closed Nuclear Fuel Cycle)”.
איפה היתה השגיאה , האם בבניית הכורים באיזור רגיש לרעידות אדמה?
“ביפן ניתנת הדעת הן בתקנים ובבנייה לאילוצים הסיסמים. רעידות אדמה זה דבר שבשגרה ביפן. המייחד את האירוע האחרון הוא עוצמתו חסרת התקדים כמעט והשילוב עם גלי הצונאמי. הסכנה הגדולה היא היתוך של הכור. גם ב-2007 התרחשה רעידת אדמה באותו איזור, בנגאטה, ואחד הכורים “קשיוואזקי קריוואה”, ניזוק. בעקבות זאת חלק מהכורים הושבתו ועמדו תחת פיקוח והערכות מחדש לתקני בנייה שמסוגלים להתמודד עם רעידות אדמה עד 7.9 בסולם ריכטר, זאת בעקבות חקיקהשבאה בעקבות האירוע. הבעיה מתעוררת כאשר אסון טבע בקנה מידה כה עצמתי מכה ומתיר את הטכנולוגיה הקיימת ללא מענה.”
13 תגובות
ניצול אנרגיה גיאותרמית כיום הוא זניח לחלוטין, אורמת האמת עושה דברים חשובים אך בשוליים. צריך לפתח טכנולוגית קידוח יעודית לנושא, בכל מקום! על פני הפלנטה אם נקדח יש חום, זה רק שאלה של עומק. ובנוסף ניתן להוריד את נקודת הרתיחה ולהשיג קיטור גם בטמפרטורות לא גבוהות.
אנרגיה גרעינית מסוכנת מאוד ורעילה, ומעניין כי גם התנסות זאת [רעה ביותר וברורה] לא גורמת לאנשים ירוקים ומלומדים להבין שלא שם הכיוון.
צריך לקחת את סכומי הכסף הגבוהים ולהשקיע בכיוון נקי יותר פחות מלכלך וטבעי לחלוטין. משטחי קולטי שמש זה בדיחה! גם גאות ושפל יכולים לייצר כמויות גדולות מאוד של אנרגיה וכבר מיושמות במספר מקומות.
דורון.
ר.ח:
אכן העניין כבר קיים שנים רבות. לא הגבתי כי הרעיון נכון.
אם נכנסים לפרטים בנושא אז כדאי לדעת שכמעט כל האנרגיה שבשימוש באיסלנד היא אנרגיה גאותרמית.
באיסלנד זה ממש קל (היא יושבת על שבר בין שני לוחות טקטונים וזה מה שגורם גם לפעילות הוולקנית הרבה שהמדינה סובלת ממנה) אבל במקומות אחרים זה יותר קשה.
חברת אורמת (הישראלית) היא, אם אינני טועה, המובילה בעולם בפתרונות לניצול אנרגיה גאותרמית.
דורון,
הרעיון הזה מייושם כבר, ראה למשל את חברת אורמת הישראלית.
אוי האנטר,
אנסה שוב,
לאסף,
זו טעות לפסול אנרגית שמש בהסתמך על התפוקת פנלים סולארים פוטו וולטאים, השטח שהם דורשים, תכולת המתכות הכבדות בהם וכו’ מפני שיעילותם נמוכה ויש טכנולוגיות אחרות, כמו למשל תצורת מגדל שמש, שמבוססת על מראות שמרכזות את השמש למגדל שמיצר קיטור להנעת טורבינה. טכנולוגיה זו זולה ויעילה הרבה יותר.
לאסף,
זו טא
יותר מדי רעיל, צריך לחשוב על משהו יותר נחמד.
כדור הארץ כבר מלא בפסולת גרעינית.
לא יזיק לנצל את הסכומים האדירים ביכדי לחפור מספיק עמוק ולהגיע אל “תנור” שתמיד עובד וטבעי לחלוטין. במקום לייצר תנורים רעילים על פני האדמה, וכל זאת ביכדי לחמם קצת מים.
יש מקומות בכל מדינה שהמים החמים מגיעים בעצמם למעלה, זה לא תמיד כל כך עמוק.
דורון.
דורון.
מסכים עם אסף.
ברגישות סביבתית ובנחישות לפעול בצורה בטוחה ומחמירה, יש לעבור לשימוש מוגבר באנרגיה גרעינית. כמו כן, להתחיל לצפות בניינים בתוך העיר בפאנלים סולריים שיספקו חשמל באופן מקומי. בתוך העיר זה לא מפריע לאף אחד כי בתוך העיר ממילא אין טבע. בנוסף, להתחיל לעבוד על טכנולוגיות שיודעות לנצל את האנרגיה הרבה שיש בפסולת שלנו. המצב היום הוא ששופכים כמויות גדולות מאוד של חומר אורגני שהוא בגדר פסולת בחזרה אל הטבע, במקום לנצל אותו – וחבל.
בברכת חברים,
עמי בכר
אסף,
מצד שני בארץ קטנה כמו שלנו תאונה בכור אפילו במקום נידח יחסית כמו דימונה תביא לזיהום וסגירה של אחוז ניכר ממנה. האם אנו יכולים לקחת את הסיכון להישאר יום אחד בלי נגב?
דרך אגב אתה באמת מאמין שייתכן משהו מוגן בפני “כל תקלה” כמו שאתה כותב? כולל נזקי טבע ופעולות טרור? שהרי ישראל מקום מועד לשניהם.
בהמשך ל-4, אני ממליץ לראות את הרצאת TED הבאה, שתורגמה על ידי לעברית:
עימות: האם העולם זקוק לאנרגיה גרעינית?
http://www.ted.com/talks/lang/heb/debate_does_the_world_need_nuclear_energy.html
מאחר והמתנגדים הגדולים ביותר נגד הכורים הגרעיניים הם הירוקים ,
יורשה לי להביע דעה …
האמירה הנפוצה היא “מקורות אנרגיה נקיים”, כאשר המקורות הנקיים הקיימים כיום
הם בעיקר רוח ושמש,
כאשר בודקים את האפשרויות בארצנו מסתבר כי כדי להקים מתקני אספקת חשמל
משמש יש צורך בשטחים עצומים בגדלם … לנו אין שטחים כאלה , אלא אם הכוונה היא
לכסות כל חלקה טובה : וואדיות, נחלים, שמורות וכד’ בקולטי שמש !
המצב דומה כאשר מתייחסים ל”תחנות רוח” לייצור חשמל,
כל מי שעבר ליד התחנות יודע כי הרעש אינו מאפשר מגורים בסביבתן,
המגדלים והמדחפים פוגעים בנוף ובעופות … כלומר פגיעה בסביבה ובטבע,
האפשרות החילופית היא הקמת ה”חוות” בים או במקומות מבודדים ,
שוב הפגיעה בנוף , בסביבה ובטבע … קשה. !
אחרי שמשכללים את כושר ייצור החשמל של לוחות קולטי שמש ו”תחנות רוח” (היום)
מול הנתונים של ארצנו מסתבר כי ניתן ונכון לכסות גגות (מבני תעשיה, ציבור, בתים וכו’)
בקולטי שמש וב”תחנות רוח” קטנות שיספקו חשמל לסביבתם,
אלא שאלה יהוו רק אחוז מזערי מצרכי האנרגיה שלנו .
לכן הגישה הנכונה (לדעתי) היא בנית כורים גרעיניים להספקת חשמל !
הכורים חייבים להיות מוגנים וממוגנים כנגד כל תקלה ,
האפשרויות התכנולגיות למיגון קיימות (יקרות) ובמקומות רבים יש בהן שימוש !
החשש מ”אסון גרעיני” מוצדק ויש לעשות הכל כדי למנעו ,
אבל, אסון טבע מטבעו אינו צפוי …
כאשר מעמידים את מספר הנפגעים מאסונות טבע מול הנפגעים מקרינה
מסתבר כי …. אין להשוות.
גם לחכמים ביותר אין את הכישורים המתאימים לחזות אסונות ,
לכן הכורים הגרעיניים חייבים להיבנות במירב הזהירות והמיגונים,
חייבים להיבנות שכן עד שתהיה אפשרות תכנולוגית לייצור אנרגיה נקיה
בעוצמה שתספק את הדרישה…
כורים גרעיניים הם החלופה היותר נקיה !
לאבי בבקשה הצוות ה26 נחת בקזחסטן תעדכן
נו באמת…טעויות כתיב גם בכותרת??? יש גבול…קצת אחריות…
כרגע הם משחקים בכיבוי, ברגע שאחד הכורים יתחיל לפלוט כמויות רצניות של קרינה
הם יקברו את כולם.
וזה לא בטוח שזה יסתיים בזה, יתכן מעוד שהיו דליפות למיים ולקרקע,
ואז הלך על יפן.