בלי תבונה מלאכותית אי אפשר להתמודד עם מיליון מאמרים מדעיים חדשים כל שנה

מבין עשר החברות שסיימו את המחזור השישי של מאיץ IBM Alpha Zone, כמה עסקו בהיבטים שונים של תבונה מלאכותית. אחת החברות היא Medivizor שמנסה להתמודד עם הררי המאמרים המדעיים היוצאים כל יום לכל סימפטום אפשרי

השבוע התקיים במוזיאון רבין בת”א אירוע סיום המחזור השישי ופתיחת המחזור השביעי של המאיץ IBM Alpha Zone, תוכנית בת 20 שבועות שבמהלכה מסייעת IBM לחברות סטארטאפ לבנות פתרונות לשוק הארגוני, המעוניינות בשותפות עסקית עתידית עם הענק הכחול.

מבין עשר החברות שסיימו את המחזור השישי של המאיץ, כמה עסקו בהיבטים שונים של תבונה מלאכותית. אחת החברות היא Medivizor שמנסה להתמודד עם הררי המאמרים המדעיים היוצאים כל יום לכל סימפטום אפשרי.
מנכ”ל החברה, טל גבעולי, לשעבר המדען הראשי של אמדוקס, מסביר בשיחה עם אתר הידען, כי הוא וחבריו ובהם פרופ’ סטיב קפלן המנהל הרפואי הראשי, הבינו שצריך לחבר את התבונה של המחשבים לטובת שיפור תוצאות הטיפולים הרפואיים.
“הבנו שאף רופא איננו מסוגל לקרוא ולהתעדכן, ולכן בנינו מערכת מבוססת תבונה מלאכותית. החולים מספרים לנו על המצב הרפואי שלהם, ההסטוריה הרפואית, תרופות שהם נוטלים וכמובן הסימפטומים והמערכת מסבירה בשפה עממית לחולה את מצבו, וממליצה לרופא על טיפול רלוונטי מותאם אישית. המערכת משתמשת בתבונה המלאכותית כדי לסקור אלפי מאמרים מחקריים, ניסויים קליניים, קווים מנחים רפואיים ואזהרות שונות, ומפיקה מהם הסברים ספציפיים לחולה. המערכת מעדכנת את החולה ורופאו אודות ניסויים קליניים עדכניים, אפשרויות טיפול וממצאי מחקר המתאימים לתנאים הרפואיים של החולה. אנו גם משתמשים במערכת כדי להתאים את החולים המתאימים לניסויים רפואיים. ”

“ההתאמה האישית היא המרכיב החשוב ביותר. מדי שנה מתפרסמים בעולם מעל מיליון מאמרים מדעיים בתחום הרפואה – ורק לאנשים שיש להם כבר דיאגנוזה. אם חלילה אובחנת במחלה כלשהי, אתה תוהה מהי קדמת המדע הרלוונטית, האם קיימים טיפולים חדשים שאולי הרופא שלי לא יודע עליו? ומה נכון מדעית, כאשר אי אפשר לסמוך על ד”ר גוגל.

איך אתם בודקים אם אכן מדובר במחקר אמיתי?
גבעולי: “אנו מדרגים איכותו של כל מחקר, לפי כתבי העת שבהם הוא מתפרסמים ולפי פרמטרים נוספים בניתוח המחקרים. אנחנו חושפים את הדירוג הזה בפני החולים. כמובן שבדרך כלל ניתן רק את המידע האמין ביותר. במקרה שבתחום מסויים אין הרבה מחקרים נביא את המחקרים הבודדים שהיו אבל נסביר במה הם מוגבלים.

מה העתיד של AI ברפואה?

“לתבונה המלאכותית עתיד מאוד מזהיר בתחום הרפואה, אין ספק בזה בכלל. רופא לא יכול להכיל את כל המידע הנדרש במוחו ולעבד אותו. זה לא יחליף את הרופא, אבל יכול להוות כלי עזר בכל תחום החל מתמלול הפגישה עם החולה, דרך הדיאגנוזה וסיוע בבחירת התפעול. זו לא שאלה של האם אלא מתי. רפואה היא בעיית מידע עצומה. אין ספק שכמו שמחשב ניצח את אלופי העולם בשחמט ובגו, היכולת הדיאגנוסטית של המחשבים תתפתח . ותעלה על זו של אדם. תגבור המוח האנושי על ידי המוח הממוחשב הולכת להצעיד אותנו קדימה.

איך אימנתם את המערכת?

המערכת קוראת באופן אוטומטי אלפי מחקרים, ורופאים לימדו את המערכת כיצד לפענח אותם, לפעמים יש צורך להראות למערכת מאה דוגמאות לכל מחלה, עד שמגיעים למצב שניתן להסתמך על המערכת שתיתן המלצות העוסקות בחיי אדם.

עוד בנושא באתר הידען:

• תבונה מלאכותית לא תחליף את הרופא אבל תשלים לו את תמונת המציאות

• תבונה מלאכותית תאפשר לשפר את איכות הטיפול הרפואי, כבר בעתיד הקרוב

• לנתח בינה מלאכותית כדי להבין טוב יותר את המוח האנושי