סיקור מקיף

נאס"א שולחת מסוק למאדים להדגמת יכולת לטוס באטמוספירה דלילה

התוצאה של ארבע שנות תכנון, ניסויים ותכנון מחדש של הצוות שוקלת קצת פחות מ-1.8 ק"ג. הגוף שלו בערך בגודל של כדור סופטבול, ושני הלהבים המסתובבים בכיוונים הפוכים שלו יחתכו את האטמוספרה הדלילה של מאדים בכמעט 3,000 סל"ד – בערך פי 10 מהקצב של מסוק על כדור הארץ

מסוק המאדים הוא הדגמת טכנולוגיות שתיסע לכוכב הלכת האדום עם הרכב מאדים 2020. הוא ינסה טיסה מבוקרת באטמוספרה הדלילה של מאדים, שתאפשר אולי משימות יותר שאפתניות בעתיד. איור: NASA/JPL-Caltech
מסוק המאדים הוא הדגמת טכנולוגיות שתיסע לכוכב הלכת האדום עם הרכב מאדים 2020. הוא ינסה טיסה מבוקרת באטמוספרה הדלילה של מאדים, שתאפשר אולי משימות יותר שאפתניות בעתיד.
איור: NASA/JPL-Caltech

 

מסוק המאדים, כל טיס רוטורי אוטונומי קטן, ייסע עם משימת הרכב של נאס"א מאדים 2020, ששיגורו מתוכנן כעת ליולי 2020, כדי להדגים את יכולת הקיום והפוטנציאל של כלי טיס כבדים מהאוויר על כוכב הלכת האדום.

"לנאס"א יש היסטוריה גאה של דברים ראשונים", אמר מנהל נאס"א ג'ים בריידנסטיין. "הרעיון של מסוק שטס בשמיים של כוכב לכת אחר מרגש. במסוק המאדים טמונה הבטחה גדולה למשימות המדע, הגילוי והחקר העתידיות שלנו למאדים".

מסוק המאדים, שראשיתו באוגוסט 2013 כפרויקט פיתוח טכנולוגיות במעבדה להנעה סילונית (JPL), היה צריך להוכיח שדברים גדולים יכולים לבוא באריזות קטנות. התוצאה של ארבע שנות תכנון, ניסויים ותכנון מחדש של הצוות שוקלת קצת פחות מ-1.8 ק"ג. הגוף שלו בערך בגודל של כדור סופטבול, ושני הלהבים המסתובבים בכיוונים הפוכים שלו יחתכו את האטמוספרה הדלילה של מאדים בכמעט 3,000 סל"ד – בערך פי 10 מהקצב של מסוק על כדור הארץ.

למסוק גם יש יכולות מובנות שנחוצות לפעולה במאדים, ביניהן תאים סולריים להטענת סוללות הליתיום-יון שלו, ומנגנון חימום שיחמם אותו בלילות מאדים הקרים. אבל לפני שהמסוק יוכל לטוס במאדים הוא צריך להגיע לשם. הוא יעשה זאת מחובר לאגן הגחון של הרכב מאדים 2020.

  מסוק המאדים, כל טיס רוטורי אוטונומי קטן, ייסע עם הרכב של נאס"א מאדים 2020, ששיגורו מתוכנן כעת ליולי 2020, כדי להדגים את יכולת הקיום והפוטנציאל של כלי טיס כבדים מהאוויר על כוכב הלכת האדום. איור: NASA/JPL-Caltech
מסוק המאדים, כל טיס רוטורי אוטונומי קטן, ייסע עם הרכב של נאס"א מאדים 2020, ששיגורו מתוכנן כעת ליולי 2020, כדי להדגים את יכולת הקיום והפוטנציאל של כלי טיס כבדים מהאוויר על כוכב הלכת האדום. איור: NASA/JPL-Caltech

"שיא הגובה של מסוק שטס כאן על כדור הארץ הוא בערך 40,000 רגל. האטמוספרה על מאדים היא רק אחוז אחד מהאטמוספרה של הארץ, כך שכשהמסוק שלנו יהיה על פני המאדים, הוא כבר נמצא בשווה הערך הארצי של גובה של 100,000 רגל", אמרה מימי אונג, המנהלת של פרויקט מסוק המאדים ב-JPL. "כדי לאפשר לו לטוס בצפיפות האטמוספרית הנמוכה הזאת, היינו צריכים לבדוק בקפידה כל דבר, לעשות אותו קל ככל האפשר ובאותו הזמן חזק ועוצמתי ככל האפשר".

ברגע שהרכב יהיה על פני כוכב הלכת, יימצא מקום מתאים לפרוק את המסוק ממנו ולהציב אותו על הקרקע. הרכב יורחק מהמסוק למרחק בטוח שממנו הוא ישדר פקודות. אחרי שהסוללות שלו יוטענו ויבוצעו הרבה בדיקות, הבקרים בכדור הארץ יתנו למסוק המאדים פקודה להמריא לטיסתו האוטונומית הראשונה בהיסטוריה.

"אין לנו טייס והארץ תהיה במרחק של כמה דקות אור, כך שאין אפשרות להשתמש במוט היגוי במשימה הזאת בזמן אמת", אמרה אונג. "במקום זאת יש לנו יכולת אוטונומית שתוכל לקבל ולפרש פקודות מהקרקע, ואז לטוס את המשימה בכוחות עצמה".

סדרת טיסות המבחן המלאה תארך 30 יום ותכלול עד חמש טיסות עם מרחקי טיסה גדלים, עד כמה מאות מטרים, ומשכי זמן ארוכים יותר עד 90 שניות, על פני תקופת זמן. בטיסתו הראשונה המסוק יבצע נסיקה אנכית קצרה לעשרה רגל (שלושה מטרים), וירחף שם כ-30 שניות.

כהדגמת טכנולוגיות, מסוק המאדים נחשב כפרויקט עם סיכון גבוה וסיכוי גבוה. אם הוא לא יפעל, זה לא ישפיע על משימת מאדים 2020. אם הוא כן יפעל, יכול להיות למסוקים עתיד אמיתי כסיירים וכלי טיס מנמיכי טוס כדי להגיע למקומות שלא נגישים באמצעות תנועה קרקעית.

"היכולת לראות בבירור מה נמצא מאחורי הגבעה הבאה חיונית לסיירים עתידיים", אמר זורבוכן. "יש לנו כבר מראות נהדרים של מאדים מפני השטח וגם ממסלול. עם המימד הנוסף של מבט ממעוף הציפור באמצעות "מרסקופטר", אנחנו יכולים רק לדמיין מה ישיגו משימות עתידיות".

משימת מאדים 2020 תשוגר על משגר אטלס 5 של United Launch Alliance (ULA) ממתחם שיגורי החלל 41 מבסיס חיל האוויר קייפ קנבראל בפלורידה, וצפויה להגיע למאדים בפברואר 2021.

הרכב יבצע הערכות גאולוגיות של אתר הנחיתה שלו במאדים, יקבע את יכולת האכלוס של הסביבה, יחפש סימנים לחיים עתיקים של מאדים ויעריך משאבי וסיכוני טבע לחוקרים אנושיים עתידיים. המדענים ישתמשו במכשירים שברכב כדי לזהות ולאסוף דגימות של סלעים ואדמה, לארוז אותן במבחנות אטומות ולהשאיר אותן על פני כוכב הלכת להחזרה פוטנציאלית לכדור הארץ במשימת מאדים עתידית.

לידיעה באתר נאס"א

 עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. אותי מעניין כמה חשמל הוא יכול לאגור במצברים וכמה עוצמת מנוע צריך כדי לרחף באטמוספירה דלילה. מה גודל תאי השמש ומה משקלם?

  2. תקנון השימוש באתר נאס"א מאפשר פרסום אחד לאחד, במקרה שלנו תרגום. אם כולם היו יודעים אנגלית ויכולים לקרוא ישר באתר של נאס"א לא היה צורך באתר הידען, כי לא היו לו מיליון קוראים בשנה.

  3. לא רוצה לצאת רע או משהו.. אבל זה תרגום אחד לאחד ממה שנאמר על ידי נאס"א

  4. "היכולת לראות בבירור מה נמצא מאחורי הגבעה הבאה חיונית לסיירים עתידיים"

    והאם אין אפשרות לבצע את אותה תצפית בעזרת לווינים שנמצאים במסלול נמוך סביב מאדים?

  5. שליחת מסוק או מטוס מאויש או לא מאויש למאדים מהווה השג טכנולוגי גרידא ותו-לא. אילו היו תנאים מתאימים לקיום חיים על פני מאדים, אזי הם היו מופיעים גם שם מאז קיום מערכת השמש לפני כחמשת מיליירדי השנים שהיא נוצרה. האטמוספרה של מאדים דלילה מאד (כ-25 ק"מ) כי מסתו כחצי ממסת כדור הארץ ולכן כוח הכבידה החלש של מאדים אינו מסוגל לשמור על אטמוספרה יותר עבה. בגלל האטמוספרה הדלילה של מאדים ובגלל מרחקו מן השמש (220 מיליון ק"מ לעומת 150 מיליון ק"מ של כדור הארץ) הטמפרטורה הגבוה ביותר על פניו עומדת על מינוס 100 מעלות צלזיוס והיא יורדת גם למינוס 200 מעלות. לכן, כל מחשבה של העברה אוכלוסייה של בעלי-חיים ו/או בני-אדם מכדור הארץ למאדים מהווה שטות מוחלטת במיץ עגבניות.

  6. בגלל שרוב האמריקאים הם בורים וצריך להסביר להם מידות בסיסיות לפי גודל של מוצרים שהם מכירים, בארה"ב יכתבו גודל של "כדור סופטבול" ולא ממדים באינטש או בס"מ. בישראל הרוב יבין מידות בס"מ יותר טוב. אז כדאי לתרגם את המידות.
    לגבי הגובה בפיטים, במקום אחד המספר תורגם למטרים, היה כדאי לתרגם בכל מקום. ארה"ב ליבריה ובורמה הן המדינות היחידות (יש עוד כמה איים קטנים) שעדיין לא מחייבות שימוש במערכת המידות המטרית בחוק, למרות שבליבריה ובורמה המערכת המטרית היא הנפוצה.
    בארה"ב גופים רבים עברו למערכת המטרית, כמו הממשלה הפדרלית (על כל שלוחותיה כמו נאסא), יצרני הרכב, מערכת הרפואה והמדע, ורוב המצרכים שנמכרים בחנויות מזון מסומנים על פי החוק במידות מטריות בנוסף על הסימון הישן.
    אני מציע לנהוג בתרגום של כל המידות במאמרים מתורגמים למערכת המטרית. אפשר להחריג גובה של מטוסים עם תוספת בסוגריים של הגובה בפיטים (המידה "רגל" לא ממש מוגדרת, כמו גם "אצבע") בגלל שעדיין משתמשים בה בתעופה, לצערנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן