"היינו יכולים להיות במאדים כבר מזמן"

כך אמר טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל והכטב"ם במכון פישר במסגרת כנס שכותרתו "קיימות, חיים והחלל החיצון – עתיד המין האנושי והמסע למאדים" שהתקיים בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה

בניית בסיס על מאדים באמצעות מדפסת תלת ממד. איור: (Les Bossinas, NASA Lewis Research Center)
בניית בסיס על מאדים באמצעות מדפסת תלת ממד. איור: (Les Bossinas, NASA Lewis Research Center)

פלישה למאדים – התוכניות המתהוות לכוכב הלכת האדום

"היינו יכולים להיות במאדים כבר מזמן." כך אמר טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל והכטב"ם במכון פישר במסגרת כנס שכותרתו "קיימות, חיים והחלל החיצון – עתיד המין האנושי והמסע למאדים" שהתקיים בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה . ענבר עסק בהרצאתו שכותרתה "פלישה למאדים – התוכניות המתהוות לכוכב הלכת האדום" בתכנוני העבר ובתכנונים הנוכחיים של שיגור מאוייש למאדים.

אם לשפוט לפי האמנים שעבדו עם נאס"א, אז כבר בשנות השבעים היה לסוכנות החלל קונספט של טיסה למאדים שיימשך כשמונה חודשים, כשיש צורך להתגבר על בעיות העדר משקל, דילול העצם והשרירים וסכנות קרינה מהשמש.
אחרי שצולחים את המסע, מתחיל שלב ההתבססות על קרקע המאדים עצמה. כבר בשנות השבעים הבינו שמאדים זה לא הירח, ולכן אי אפשר לעשות מסע מהיר. זו משימה שתימשך כמה חודשים. התפיסה הייתה לשלוח את הציוד שנדרש לבני אדם ולהביא את האנשים בסוף, ואחר כך מכסים את החלליות הללו בעפר כדי להגן על המזון והחומרים הרגישים מפני הקרינה העל-סגולה, משום שלמאדים יש אטמוספירה דלילה ואין לו שדה מגנטי, ולכן הקרקע שלו מקבלת מנות גדולות של קרינה."

בנוסף צריך לדאוג שהאנשים יגיעו בכושר גופני מספיק טוב לקראת עבודת ההקמה שלג בסיס המאדים, לאחר כמה חודשים של ניוון. יש צורך גם לפתח חליפות חלל עמידות וגמישות. בסרט THE MARTIAN הוצגו הרבה התייחסויות טכניות לסוגית החיים על מאדים. אחת מהן היתה סצנת גידול תפוחי האדמה על קרקע מאדימאית המועשרת בהפרשות אנושיות. כאשר מתכננים משימה למאדים צריך לבדוק טוב סוגיות כגון גידול מזון, ייצור חמצן, מיחזור באיכות גבוהה מאשר היום. גידול ללא קרקע וחממה. בכל מקרה זו משימה לא טריוויאלית. אדמת המאדים דלה ויהיה צורך לבצע התאמות לצמחים בעזרת הנדסה גנטית.
ישנם אפילו המציעים להקים מבנה מגורים Habitat. ברגע שהחללית נוחתת היא מתחילה לייצר דלק – חמצן ומתאן שניתן לייצר מחומרים מקומיים, לצורך הטיסה חזרה. תאים סולאריים ישמשו לייצור חשמל ואפשר גם להתשמש בסוללות גרעיניות. עוד חשבו בנאס"א בשנות השמונים לצייד את האסטרונאוטים ברחפנים (כלי טייס מאויישים מרחוק) כדי בצע סקר של איזורים מעניינים מגובה נמוך, ועד להעברת אספקה ואפילו בני אדם.

מתקן מגורים נייד על מאדים. איור: סוכנות החלל האירופית. מתוך ויקיפדיה
מתקן מגורים נייד על מאדים. איור: סוכנות החלל האירופית. מתוך ויקיפדיה

גם בסוכנות החלל האירופית חושבים על זה שנים, ואף הציעו לשלוח למאדים מספר יחידות שאפשר לחבר אותן, לדחס אותם וכך ניתן יהיה להסתובב בתוכן גם ללא חליפות, ובנוסף, יהיו להאביטט הזה גלגלים ואפשר יהיה להניע את כל הבית ממקום למקום.

משימה למאדים לא תהיה פרויקט של מדינה אחת, אלא תצא מטעם האנושות כולה. יש אתגרים טכנולוגיים, רפואיים ואחרים לא מבוטלים אבל בעיקר – זו משימה יקרה מאוד ולכן מדברים על שיתוף פעולה בינלאומי.
גם המגזר הפרטי תורם את חלקו, וכך למשל ניתן יהיה להשתמש על הירח ובמאדים ברכיבי חלל מתפנחים של חברת ביגלו, שאחד מהם אפילו מחובר כיום לתחנת החלל הבינלאומית.
ל-Mars One היה רעיון מעניין אבל סביר להניח שהוא לא יתקיים: תוכנית ריאליטי שבמסגרתה אמורים לשלוח אנשים למאדים – בכיוון אחד, ולשלוח אליהם אספקה כל פעם שהיחס בין מסלולי כדור הארץ ומאדים המתאים ביותר, השיגור אמור היה להתבצע על בסיס חלליות דראגון, אבל בקונספט דומה לזה של שנות השבעים – הגדלה הדרגתית של הציוד וחלל המגורים. ופתיחת שרוולים מתנפחים כדי לקשר בין כל הרכיבים הללו שישמשו חללי מגורים וחללי עבודה. גם אותם יהיה צורך לכסות בעפר על מנת להגן על האסטרונאוטים מפני קרינה אולטרה סגולה.
אחד הכלים שיאפשרו טיסה למאדים – Falcon Heavy שמפתחת ספייס אקס שתישא לחלל רכיבים שיתחברו ביחד לחללית ענק שתוכל להסיע עשרות אנשים למאדים, חברת ספייס אקסהקימה לשם כך מפעל בלוס אנג'לס שבו היא כבר החלה בבניית מנועים ותאי דלק לחללית כזו. מנכ"ל ספייס אקס, אילון מאסק הציג את התוכנית שלו ב-2016 ואמר כי המטרה היא להפוך את האנושות למין של שתי פלנטות. לפחות לפי האיורים של ספייס אקס הם מציעים להעביר למאדים אוכלוסיה צעירה ומבוגרים בעלי נסיון שכבר אין להם התחייבות.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. תשובה להרצל –

    קראתי את הכתבה שצירפת. אין עוררין על כך שהקרינה בחלל העמוק מסוכנת הן למוח והן כגורם לסרטן.
    עם זאת יש ספרות רבה שעוסקת ברמות הקרינה המותרות לאסטרונאוטים ובפתרונות לבעיה.
    לגבי קרינות שונות מהשמש בעת סערות שמש – המקלט הממוגן במרכז החללית יתן לכך מענה. לגבי הקרינה הקוסמית – היא אכן הרבה יותר אנרגטית אך גם יותר דלילה וקיצור זמן הטיסה יכול לתת לכך פתרון חלקי. השלמת הפתרון יכולה להיות מעטפת מים סביב מקום המגורים בחללית מאחר ונמצא כי המימן במים בולם בצורה יעילה את הקרינה הקוסמית.
    כפי שאנו יודעים, סקרנות האדם ורצונו לגלות את היקום לא יודעים גבולות וסכנת הקרינה לא תעצור אותו.

    מציע שתקרא את הכתבה הבאה על פיתוח ישראלי של חליפת חלל עמידה בקרינה –
    https://www.hayadan.org.il/isreli-radiation-suite-to-test-in-space-0102174

    כמו כן, גם את הכתבה הבאה העוסקת בסכנות הקרינה לאסטרונאוטים –
    https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/20/ART2/486/103.html

    בברכה,
    אריה.

  2. icc

    אני רואה שאתה אוכל את כל הקשקושים של תיאוריות הקונספירציה מטופשות בתיאבון.

  3. DISCLOSURE
    יש הרבה חומר באינטרנט, אבל צריך אינטליגנציה מסויימת לדעת מתי החומר הוא שטויות.

    אתן לך טיפ של אלופים: אם משהו נראה לך לא הגיוני, אז הוא כנראה שקרי.

  4. יש הרבה חומר באינטרנט על המושבות הגרמניות בשנות ה50 במאדים ובירח, ומשנות ה70 של ארה"ב במאדים ומרכז השליטה שעשו במקום הבסיס של הגרמנים בירח

  5. המשגר Falcon Heavy לא תוכנן מלכתחילה להטיס חלליות למאדים. לצורך כך בונה כעת SpaceX את המשגר (BFR (Big Falcon Rocket. המשגר יהיה ענק בקוטר 9מ' וגובה של כ 106מ'. המשגר והחללית יהיו בעלי יכולת של נחיתה רכה ויהיו לשימוש רב פעמי ולכן הפרויקט יהיה זול יחסית. הטיל כה גדול ועוצמתי שהוא יוכל להטיס למאדים עשרות טונות של מטען או 80-100 איש.
    אף שהדבר נראה פנטסטי, אילון מאסק רציני לגמרי והוכיח את יכולתו במשגרי Falcon 9 ו- Falcon Heavy ובמפעל שהקים בלוס אנג'לס עובדים כבר במרץ על חלקי הBFR.
    אם לא יהיו שיבושים, התוכנית מדברת על תחילת שיגורי ניסיון כבר במחצית 2019. הניסויים ימשיכו עד 2022, אז ישוגרו שתי חלליות כאלה למאדים וינחתו עליו. החלליות לא יהיו מאויישות ויכללו מתקנים אוטומטיים לייצור חמצן, מים ודלק תוך ניצול האטמוספירה ואולי קרח ממתחת לפני הקרקע. הכוח יתקבל כנראה מתאי שמש. שנתיים מאוחר יותר, ב 2024 , התוכנית היא לשלוח שתי חלליות מאויישות שיהוו את גרעין ההתישבות הראשון במאדים שגם יבנו שם מתקני מגורים מתאימים. משך הטיסה יהיה כשלושה חודשים.
    קיימות גם תוכניות לטווח היותר רחוק המדברות על המשך משלוח עוד חלליות עם ציוד ואנשים.

    תשובה להרצל – בחלק המרכזי של החללית יהיה מקלט קרינה אליו ייכנסו האסטרונאוטים במקרה של התפרצויות בשמש. בשאר הזמן, מעטפת החללית מתוכננת לתת מענה לקרינה בחלל (במצב רגיל לא צריכים בשביל זה חצי מטר עופרת, כמו כן, לא צריכים 10מ' עפר להגן על האנשים).
    תאי השמש יותאמו לקרינה ואם יהיה צורך – תמיד אפשר להשתמש במחוללים גרעיניים כמו שהיה למשל בחללית קסיני.

    מציע להכנס באינטרנט לאתר של SpaceX, BFR וכו'. יש גם הרבה סרטונים ביוטוב וראיונות עם אילון מאסק.
    אגב, יש לו רשימה ארוכה מאוד של אנשים שהביעו את רצונם לטוס למאדים.

  6. משנות ה70 ארה"ב הקימה מושבות אנושיות במאדים – התחבורה ע"י צלחות מעופפות, משולשים TR3B וכלים אחרים

  7. הרצל – מאיפה הידע שלך בנושא … אתה מומחה לאסטרו פיזיקה ?… או שאתה פשוט מחרטט על סמך חשש

    בכל אופן לנושא : אני חושב ש מסעות לכוכבים מרוחקים כמו מאדים או אלפא סנטורי .. יהיו אפשרים רק אם נפתור את בעיית ההנעה של החלליות שלנו .. כרגע מבחינת יעילות אנרגטית להנעה אנחנו ברמה של ספינת מפרשים מהמאה 18 אם נמצא דרך לברוח מהגרביטציה של הפלנטה בדרך יותר יעילה ומהירה .. אז אפשר להגיד ברוכים הבאים לעידן החלל .

    יום טוב .

  8. אכן, בארה"ב דיברו על טיסה למאדים עם משגרים בגודל ענקי (כמו אפולו), רק שהתכנון התבסס על כמה עשרות או יותר משגרים כאלו (נדמה לי 200). ההיתכנות בערך כמו מלחמת הכוכבים של הנשיא רייגן שהיתה כנראה תולדה של קצת יותר מדי LSD בדם של הוגה התכנית – 1100 לווינים שכל אחד יותר מורכב מההבל.
    כיום עדיין אין פתרון טכני לעניין הקרינה החזקה שיש בחלל. מניסויים שנערכו כבר ברור שהאסטרונאוטים יגיעו עם מוח מחוק לגמרי. וגם כמה עשרות התחלות של סרטן זה לא צחוק. הפתרון היחיד הוא בערך חצי מטר עופרת מסביב לכל אזור המגורים בחללית ועוד מטר או שניים של שעווה או מיים (שאי אפשר יהיה לשתות מחמת הקרינה).
    ואגב – גם על המאדים, הקרינה האולטרא סגולה זו הבעיה הקטנה. קרינה קוסמית יותר מזיקה. יצטרכו לגור בעומק של לפחות 10 מטר. קולטי שמש שיהיו על פני השטח יהרסו במהרה מקרינה קוסמית לסוגיה. חקלאות – מתחת למטר זכוכית.
    הרבה יותר ראלי זה לתפוס אסטרואיד, לחצוב בו חלל, למלא אויר ולהקים מושבה בחלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן