סיקור מקיף

“אם מישהו אומר שתוך שנתיים הוא יוכל לטוס למאדים, זה פשוט לא נכון, ולא מסתדר עם לוח הזמנים של פיתוח חלליות”

כך אומר לאתר הידען האסטרונאוט הגרמני ריינולד אוולד ששהה בשנת 1996 מספר חודשים בתחנת החלל מיר כנציטג סוכנות החלל האירופית

האסטרונאוט ריינולד אוולד בכנס ה-IAC בירושלים, 16/10/15. צילום: אבי בליזובסקי
האסטרונאוט ריינולד אוולד בכנס ה-IAC בירושלים, 16/10/15. צילום: אבי בליזובסקי

ריינולד אוולד, אסטרונאוט גרמני שטס כנציג סוכנות החלל הבינלאומית מדבר בשבחה של השותפות הבינלאומית האמיתית בתחזוקת התחנה כפי שבאה לידי ביטוי בתגובה לשרשרת התקלות שהביאה לאובדן שלוש חלליות מטען שהיו מיועדות לתחנת החלל.
“בכל דבר רע יש גם טוב. מצד אחת זו נסיגה בפרוייקט תחנת החלל (בעיקר אבדן הניסויים א.ב.) מצד שני, למרות אובדן החלליות (דראגון של ספייס אקס, סיגנוס של אורביטל ופרוגרס של סוכנות החלל הרוסית), הצלחנו במאמץ בינלאומי לשגר במהירות חלליות אספקה – HTV מיפאן וזירוז יציאתה של חללית הפרוגרס הבאה מרוסיה. מטען אבוד אחד יכול להיות מוחלף במטען של סוכנות חלל אחרת. בזמן שהרוסים חקרו את נסיבות התקלה של הסויוז שנשאה את הפרוגרס, האמריקנים והיפנים הצליחו לפצות עליה. ולא רק מטען, ראינו שברגע שהמעבורת לא יכלה לטוס, הסויוז החליפה אותה. זה הרעיון מאחורי שיתוף פעולה בינלאומי.

ומה באשר לאסון בו נהרג טייס של וירג’ין גלקטיק במהלך ניסוי של החללית?
משימות מאויישות חייבות להיות מתוכננות ולהיבנות כך שתהיינה בטוחות. לא פשוט להעלות בני אדם לחלל, צריכים רכב בעל ביצועים גבוהים והדרך לבצע ניסויים, בתקווה שלא יהיו עוד ניסויים טרגיים, היא דרך ארוכה. אם אנשים אומרים שתוך שנתיים הם יוכלו לטוס למאדים, זה לא מעשי, זה לא נמצא בלוח הזמנים של פיתוח חלליות, בוודאי חלליות מאויישות.
בתשובה לשאלת אתר הידען אם כוונתו לפרוייקט מארס וואן אמר אוולד “אתה אמרת”.

בהינתן משך הזמן הארוך שלקח לבנות את תחנת החלל הבינלאומית ובעקבות ההצהרה הרוסית לפיה התחנה תפעל לפחות עד 2024 שאלנו את אוולד מה יבוא אחריה, משום שעשר שנים הם כהרף עין בפיתוח תחנות חלל. על כך הוא ענה: “בכנס הזה עלו הרבה רעיונות לאן להמשיך אחרי תחנת החלל הבינלאומית החל מתשתיות חדשות סביב כדור הארץ ועד למשימות מאויישות לחלל העמוק. בכל מקרה עלינו להתחיל כבר עכשיו לבנות את אבני הבניין. זה לא כמו בתקופת אפולו שבה היתה מטרה ברורה – לטוס לירח, או כמו לעתיד הרחוק יותר לטוס למאדים. אנחנו צריכים שיהיו לנו הרכיבים שיאפשרו לנו יום אחד לשוב לירח או להגיע לגופים אחרים במערכת השמש, לרבות מאדים.

האם אינך סבור שממשלות יקצו את הכסף הדרוש לכך?
אינני יכול לדבר בשמם. מה שאנחנו (האאנשים העוסקים בתחום החלל א.ב.) צריכים לעשות זה להראות את היתרונות של טיסות חלל מאוישות לא רק לרווחת תושבי כדור הארץ בדמות התקדמות טכנולוגית, אלא גם כדי לתת השראה לצעירים.
איך עושים זאת?
“בני האדם תמיד היו סקרנים, היה לנו גן של תגליות, אנשים הקימו משלחות שלמות כדי לחקור מקומות. אני בטוח שבין הצעירים שראינו היום, רבים הם בעלי רצון לגלות . אני אופטימי לכך שהרצון לגלות יביא לשיגורן של משימות חלל מאויישות ובלבד שהדבר יהיה בטוח מהבחינה הטכנית. השאלה היא רק האם אנחנו מספקים להם את הידע וההכנה הדרושים.”

9 תגובות

  1. הבעיה הגדולה היחידה לפי דעתי שנשארה לפתור זו הקרינה המסוכנת בדרך ועל מאדים שעלולה להרוג את האסטרונאוטים.

  2. נאסא הגדירה טיסה למאדים תוך כ-25 שנה. אינני יודע אם משום שזה זמן שבו אף אחד לא יבקש לפרוע את השטר או שהם באמת עושים מאמץ לטוס למאדים. להערכתי הם לא עד כדי כך משתדלים.

  3. כדי לטוס למאדים חייבים לפתח חללית המונעת על כוח גרעיני כול הנעה כימית זה בזבוז כסף וזמן
    במקום שישקיעו כסף בבנית חללית ענקית שישקיעו כסף בפיתוח מנוע אטומי שיוכל לטוס במהיריות הרבה יותר גבוהות וקיצור זמן הטיסה לחודש מקסימום

  4. הרצל, אתה פשוט מסתבך בעוד המצאות וחבל.

    הלינק שלך פשוט לא קשור. כתבת על השאלת ״טייסי ניסוי מאומנים לניסויים כאלה בעתיד״, בפועל הכריזו על אסטרונאוטים המיועדים להתאמן ל commercial crew program. התוכנית הזו כלל אינה כוללת את spaceShipTwo פשוט לאור העובדה שהתוכנית דורשת כלי טיס שיגיעו לתחנת החלל הבינלאומית (גובה 400 ק״מ) ואילו ה spaceShipTwo מגיעה רק לגובה של 110 ק״מ ונועדה לתיירות חלל.

    יתרה מכך, הטייס הראשון של נאסא, בלינק שצרפת, הוא בגיל 26 עם ניסיון של 1500 שעות טיסה – 300 שעות פחות מהנסיון של הטייס שעשה את השגיאה. אז כנראה נסיון כזה מספיק טוב לנאסא (הטייסים האחרים אכן מנוסים בהרבה). לגבי כל הסיפורים היפים על טעות שאסור לטייס לעשות, ושכנראה היה ״נוח״ להטיל עליו את המשימה – נראה לי אתה ממשיך להסתבך בעוד המצאות. האם זו תאוריה שלך? שמעת אותה במקלחות בנאסא? מה שבטוח, אין זכר לתאוריה הזו בועדת החקירה (ראה למטה). אם הוא טייס כ״כ גרוע, למה אותו חברה משתמשת בו כטייס ניסוי במשך 13 שנה? מדוע הוא טס על הכלי הזה בפעם התשיעית בזמן ההתרסקות? 9 פעמים לא היה אף מתנדב אחר פנוי? מה ה spaceShipTwo, החללית היחידה של וירג׳ין גלקטיק שבלעדיה אין קיום לחברה – האם החללית הזו היא חללית בלאי שזה בסדר לתת לילדים לטוס עליה? מדוע ועדת החקירה הפדרלית של התאונה מודיעה שהיצרן צריך לשפר את נהלי הבטיחות ואמצעי הבטיחות ולא פשוט אומרת לו לשכור טייסים טובים יותר? http://www.theguardian.com/science/2015/jul/28/virgin-galactic-spaceshiptwo-crash-cause

  5. לנקודה: יש הבדל בין טייס שנבחר לשרת בחיל אויר (או בחילות אחרים בארה”ב) לאחר מיון קפדני של יכולות, ואז נבחר להיות טייס ניסוי מבין עשרות הטייסים הכי טובים, ואז נבחר להיות טייס חללית.
    כאן טייס המשנה (מכאן זה לפי בדיקה בוויקיפידיה כהמלצתך ולא לפי זיכרון) היה בעל נסיון של 200 שעות טיסה כשהתחיל לעבוד ב-2001 כטייס ניסוי באותה חברה שבנתה את החללית שהתרסקה לאחרונה. באותה חברה היו לו 1600 שעות כטייס ניסוי. ההכשרה העיקרית שלו היתה תואר ראשון בהנדסה אוירית.
    למי שלא מבין – טייס עם 200 שעות זה טירון / צוציק / וכתבתי בצדק ילד.
    אופי התאונה – הוא משך ידית שאסור היה למשוך בתנאי הטיסה באותו רגע. זה סוג של בלבול שאסור שיהיה לשום טייס בשום תנאי, והמיונים למינהם צריכים להוציא אנשים שאינם בעלי ריכוז מתאים. אבל הוא היה מהנדס בחברה וכנראה היה נוח להטיל עליו עוד משימה.
    לגבי נאסא:
    https://blogs.nasa.gov/bolden/2015/07/09/nasa-selects-astronauts-for-first-u-s-commercial-space-flights/

  6. הרצל, למה אתה משקר? טייס המשנה היה בן 39 והראשי בן 45 ושניהם בעלי נסיון של שנים כטייסי ניסוי ובפרט בעלי ניסיון טיסה באותה חללית שהתרסקה. שניהם זכו בפרסים של “אגודת טייסי הניסוי”. פשוט חפש בגוגל את השמות שלהם.
    Michael Alsbury
    Peter Siebold
    את ההכרזה של נאסא פשוט המצאת.

  7. הטייס של וירגין אטלנטיק היה ילד חסר נסיון, הרג את עצמו ופצע קשה את חברו. נאסא הכריזה שהם ישאילו טייסי ניסוי מאומנים לניסויים כאלו בעתיד, נקווה שלא יהיו כאלו טעויות אנוש שטותיות בעתיד. גם ככה יש מספיק תאונות. מזל גדול ששלושת הכשלונות האחרונים היו של חלליות מטען לא מאויישות.
    לגבי המשימה למאדים – אכן שנתיים זה מצחיק. אבל צריך מטרה שתעורר עניין בקרב אוכלוסית המצביעים, ואז הפוליטיקאים ישימו את הכסף. הנחתות על מאדים יצרו הרבה יותר עניין מאשר תחנת החלל (וגם הרבה יותר מדע).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.