כל הכתבות - הידען - Hayadan

דמות אדם אדומה ניצבת בין סמל מגן דוד, סהר וצלב

סקירה של 63 מחקרים: קשר שלילי בין אינטליגנציה לדתיות

  • 84 תגובות
סקירה של 63 מחקרים שנערכה באוניברסיטת רוצ'סטר מצאה כי אנשים בעלי השקפת עולם נטורליסטית הם בממוצע אינטליגנטיים יותר מאלו המחזיקים בהשקפת עולם על-טבעית.

מין חדש של יונק התגלה בדרום אמריקה: נראה כמו הכלאה של חתול ודובי

  • אין תגובות
להגיד שלום בחלל. בול לכבוד תוכנית ווסטוק שהוצא בברית המועצות בשנת 1961. צילום: shutterstock

תכנית ווסטוק – הפעם הראשונה בה אמרו אנשים שלום אחד לשני בחלל – ובהם האישה הראשונה

  • 4 תגובות
הבית הסולארי שבנתה נבחרת ישראל בתחרות סולר דקטלון 2013 בסין

מקבץ קלינטק: הישג לנבחרת הישראלית שבנתה בית סולארי; מערכת לתכנון אנרגיה מתחדשת; כיתה סולארית בניגריה * עציץ חכם

  • תגובה אחת
בול שהוצא לכבוד מלאת 25 שנה לאוניברסיטה העברית משנת 1950 בו נראה בית הספרים הלאומי בהר הצופים, צילום: shutterstock

דירוג שנחאי: האוניברסיטה העברית עדיין מובילה את הרשימה הישראלית למרות נפילה של שישה שלבים; הטכניון ומכון ויצמן עלו בדירוג אחד

  • תגובה אחת
קטע של חומה עתיקה שנחשף בחפירות אשדוד-ים בידי חוקרי אוניברסיטת תל אביב, אוגוסט 2013

אשדוד ים: מערכת ביצורים מהמאה ה-8 לפנה"ס וכן שרידי מבנים, מטבעות ומשקולות מהתקופה ההליניסטית

  • אין תגובות
זיהום חיידקי במעיים. איור: shutterstock

‫מסע אל התת-מדע – האוכל מְרַזה מַרזה / רועי צזנה‬

  • 4 תגובות
כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים

עושים תיקון

  • אין תגובות
כרזה של תוכנית המו"פ האירופית הוריזון 2020

החל סבב השיחות על הצטרפות ישראל לתוכנית Horizon 2020 * הסוגיה הטריטוריאלית נדחתה לישיבה הבאה

  • 7 תגובות
רכבת נוסעת במהירות 1,200 קמ"ש במנהרה ייעודית. צילום: Elon Musk/SpaceX/Tesla Motors

לנסוע בתוך רכבת-קליע במהירות 1,200 קמ"ש: מהו ה- Hyperloop של אילון מאסק?

  • 12 תגובות
אור בקצה מנהרה, מוטיב נפוץ בסיפורי שורדים מהתקפי לב שדיווחו על "חוויית כמעט מוות". איור: shutterstock

אותות חשמליים אחרונים של הכרה במוח לאחר מות הלב עשויים להיות המקור ל"חוויית כמעט מוות"

  • 7 תגובות
זקנים. מתוך ויקיפדיה

המחסום

  • אין תגובות
פרופ' זיו גיל, מנהל מחלקת אא"ג ברמב"ם מנתח בעזרת רובוט. צילום יח"צ המרכז הרפואי רמב"ם

חוקרי רמב"ם מובילים מחקר בינלאומי, המצביע על ירידה משמעותית בתמותה מסרטן חלל הפה

  • אין תגובות
ביוטכנולוגיה. איור: shutterstock

מקבץ ביוטכנולוגיה: חברת חממה חדשה; הסכם שיווק באירופה לאטם של סילנטיס; שת"פ קומפיוג'ן-באייר

  • אין תגובות
אפקט העדר. צילום: shutterstock

כשאפקט העדר רומס את חוכמת ההמונים: מחקר חדש חושף כי חוכמת ההמונים ברשת מוטה וקלה להשפעה

  • 40 תגובות
מטע ז'טרופה בתאילנד. צילום: shutterstock

"ז'טרופה לקירור כדור הארץ"

  • 14 תגובות
קליע המופעל על סוללות. קרדיט: באדיבות CAR, אוניברסיטת מדינת אוהיו

‫קליע על סוללות / גרגורי מון‬

  • 8 תגובות
ארווין שרדינגר, מפתח המשוואה המסבירה את תורת הקוונטים.

ארווין שרדינגר. מתנגד חריף למשטר הנאצי והבעלים הגאה של חתול קוונטי

  • 13 תגובות
מטאוריטים גדולים יותר גורמים להבזקי אור בהירים כאשר הם פוגעים באטמוספירה של כדור הארץ, כמו כדור האש הזה נתפס במהלך מטר הפרסאידים ב-12 באוגוסט 2006. ואולם החלק הארי של הפעילות המטאורית הרבה פחות ראוותני - כ-10-40 טונות של אבק מטאורים חודר לאטמוספירה שלנו מדי יום. תמונה: פייר מרטין

מטר המטאורים כמו הפרסאידים הלילה הוא רק קצה הקרחון. בנאס"א ממפים טונות של אבק מטאורי בשמיים מדי יום

  • 2 תגובות
הדמיה תלת ממדית של אטום. איור: shutterstock

שליטה על הספין האלקטרוני לשם פיתוח תאים סולאריים

  • אין תגובות
הדמיה תלת ממדית של חלקיקים לאחר התנגשות במאיץ החלקיקים LHC בסרן שליד ז'נבה. איור: shutterstock

אנומליה התגלתה בנתוני CERN – האם הפיסיקה החדשה היא סוס או זברה?

  • 12 תגובות
מדידת התחממות כדור הארץ. איור: shutterstock

דעה: להלחם בהתחממות באמצעות השתלטות על התקשורת המדווחת עליה

  • 35 תגובות
איור הדמיה של מפעל מסחרי המנצל את קרני השמש לשם ביקוע מולקולת מים וקבלת דלק מימן נקי, מפעל המורכב ממערך של מגדלים ומראות לריכוז קרני השמש [באדיבות אוניברסיטת קולורדו].

ביקוע מים בעזרת אנרגית השמש יסייע בהפקה יעילה של דלק מימן

  • 3 תגובות
בול מצרי משנת 1984 ובו ילד מקבל חיסון בטיפות לפיו. צילום: shutterstock

מבצע החיסון נגד פוליו יתרחב לכל הארץ

  • תגובה אחת
משטח הזרם היוצא מהשמש ומתפזר במערכת השמש. איור: מתוך ויקיפידיה

מה יקרה כאשר הקטבים המגנטיים של השמש יתהפכו?

  • 6 תגובות
מימין: פרופ' צחי פלפל, אביהוא יונה וד"ר אורנה דהאן. גמישות

גיבוי זמני

  • אין תגובות
איזור Storflaket בשבדיה, מקום שבו כפור העד מפשיר. צילום: מתוך ויקיפדיה

שנת 2012 נמנתה על עשר השנים החמות בהיסטוריה

  • אין תגובות
עוד זוית ראיה של המטאור שפגע ברוסיה ביום שישי, 15/2/2013, מתוך סרטון ביוטיוב

‫למנוע את הצ'ליאבינסק הבא / ג'ון מטסון‬

  • תגובה אחת
שבת בעלי חיים גם יחד. אילוסטרציה: shutterstock

כלב תוקף חתול זה לא חדשות, חתולים תוקפים כלב חדשה אמיתית

  • 31 תגובות
זוכי אות ע"ש אילן ואסף רמון, 2013. צילום: משרד המדע הטכנולוגיה והחלל

האות על שם אילן ואסף רמון הוענק אתמול לשמונה תלמידים מצטיינים ומתנדבים

  • 8 תגובות
השמים בתחום גלי המיקרו, כפי שצולמו בידי טלסקופ החלל פלאנק של סוכנות החלל האירופית. מבנים מנומרים אלה של קרינת הרקע הקוסמית, האור העתיק ביותר ביקום, נראים בקווי הרוחב הגבוהים במפה. הרצועה שבמרכז היא מישור הגלקסיה שלנו - שביל החלב. צילום: סוכנות החלל האירופית.

האם ריכוז גדול של האנרגיה האפלה בראשית היקום אחראי להאצת התפשטות היקום שהחלה לפני 7 מיליארד שנה ומורגשת היום?

  • 24 תגובות
רשת של מולקולות. איור: shutterstock

פייסבוק של מולקולות

  • אין תגובות
2 ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה שיתוף 0 במאמר "אובייקט יפה" מן השבוע שעבר הצדיק יקי מנשנפרוינד את הביקורת על תמונתו של המפגע מבוסטון ג'אהר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", והסיק כי הצגתו כ"אובייקט יפה" מעליבה את הקורבנות ומשפחותיהם, ובעצם כל אדם עם רגישות מוסרית. אהבתי את הניתוח של מנשנפרוינד, אבל איני מסכימה עם המסקנה שלו. ניסיתי להבין מדוע בחרו עורכי ה"רולינג סטון" בתמונה זו דווקא, ולעניות דעתי ההסבר די פשוט ומתבקש: צארנייב נראה בתמונה כמו הילד החמוד של השכנים, משורר רגיש או ג'יגולו אחרי ליל עינוגים – אבל עורכי המגזין אומרים לנו: הוא לא מה שהוא נראה. הוא רוצח. מפלצת. הכיתוב על השער אינו משאיר מקום לספק: "המחבל. איך סטודנט פופולרי ומבטיח הוכשל על-ידי משפחתו, הידרדר לאסלאם הקיצוני והפך למפלצת". הכיתוב מעמת את הקורא עם משמעות התמונה, מאזן אותה ומצמיד לה את הפרשנות הראויה. זהו מסר שהאפקט שלו חזק הרבה יותר דווקא בשל השימוש מעורר המחלוקת בתמונה, אבל עצם הטענה שתמונתו זו של צארנייב מבזה את קורבנות הרצח ומזלזלת בקרוביהם היא דמגוגית ומניפולטיבית. וכי ממתי נתוניו הפיזיים של רוצח יכולים "לבזות" או "לכבד" את קורבנותיו? נוסף לכך, מדובר בגישה המבטאת ראייה שטוחה, בינארית, שלפיה יפה=טוב, מכוער=רע, מבחוץ ומבפנים. כאשר ה"רולינג סטון" מפרסם ייצוג יפה של איש רע הוא מפרק את המשוואה ובונה תמונת מציאות מורכבת ואפילו מתעתעת. אולי הוא רוצה להעביר לקוראיו מסר: אתם תצליחו להבין את המציאות המורכבת הזו בלי שנצטרך לאייר אותה עבורכם בייצוגים פשטניים. אגב, אותה תמונה של צארנייב פורסמה בחודש מאי בהבלטה בדף הראשי של ה"ניו-יורק טיימס", וכבר אז ספגה מטחי ביקורת. הצגתו של צארנייב כ"אובייקט יפה" מעוררת סוגיה נוספת: אין מדובר בתצלום עיתונות, אלא בצילום עצמי. בנקודת זמן מסוימת צארנייב בחר כך להציג את עצמו (כפי שעושים כל בני גילו). הצילום העצמי הזה נתפס כמשרת את האג'נדה האישית-הסובייקטיבית של צארנייב, ולא כתיעוד עיתונאי אובייקטיבי לגיטימי. מבחינה זו הביקורת היא על זכות היתר שלכאורה הוענקה לצארנייב – לעשות שימוש בייצוג התדמיתי המוּטה הזה שלו, ולצרוב את עצמו בתודעה הקולקטיבית באופן שסותר, או לפחות אינו עולה בקנה אחד, עם זיהויו כרוצח. ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013 המפגע במרתון בוסטון ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013

‫קולו של הספקן – זירת הפשע, מדע‬

  • תגובה אחת
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי נפגש במשרדו עם שגרירת סין גאו יאנפינג, 7/8/2013. צילום: משרד המדע

מקבץ סין: שגרירת סין נפגשה עם השר פרי; שגריר ישראל בסין יבקר משלחת שבונה שם בית סולארי

  • אין תגובות
חלוקת תוספת התלמידים עד שנת 2019 בין סוגי הפיקוח. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מדינה רדופת שדים מ"א: הלמ"ס: רק 7% מהתלמידים עד 2019 יצטרפו לחינוך הממלכתי

  • 11 תגובות
מיני ליסה - הציור המפורסם בעולם המונה ליסה בגרסה ננומטרית. צילום: המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה

מיני ליזה – ציורו המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י, המונה ליזה צויר על בד ברוחב 30 מיקרון

  • 3 תגובות
כוויות שמש. איור: shutterstock

כואב אבל פחות: חסימת מולקולה הנפוצה בתאי עור עשויה לפתור את בעיית הכאבים מכוויות השמש

  • 2 תגובות
עדר עזי קשמיר בחווה הררית בהודו. צילום: shutterstock

צמר קשמיר או נמרי-שלג

  • תגובה אחת
ביטוי שונה של חלבונים בשני חצאי המוח קשור לתהליך הלמידה. איור: shutterstock

בפעם הראשונה נמצא כי ביטוי א-סימטרי של גנים בשני חצאי המוח חשוב בגיבוש זיכרונות חושיים

  • אין תגובות
היום צולים בשר אמיתי, מחר - בשר שגודל במעבדה. צילום: shutterstock

חוקרים הכינו המבורגר שהונדס במעבדה. המחיר 250,000 ליש"ט, המממן: סרגיי ברין מגוגל

  • 5 תגובות
וירוס הפוליו. איור: shutterstock

פוליו – עשרים הדברים שכל הורה חייב לדעת

  • 71 תגובות
מסלול הרובוט קיוריוסיטי במאדים בשנה הראשונה לפעילותו. צילום: נאס"א, JPL

קיוריוסיטי מציין שנה במאדים

  • 2 תגובות

חלק ממבנה ענק של בית חולים בן כ-1,000 שנה התגלה בעיר העתיקה בירושלים

  • 2 תגובות
נגיפי פוליו. מתוך ויקיפידה

הדברים ששורצים בביוב – על נגיף הפוליו וההתגוננות נגדו

  • 14 תגובות
אחד משברי הנרות שנמצאו בין שרידי הכפר היהודי שיחין ליד ציפורי. צילום: מכללה אקדמית כנרת

נמצאו שרידי הכפר היהודי שיחין ליד ציפורי

  • תגובה אחת
להפסיק לעשן. צילום: shutterstock

מחקר ישראלי: בניגוד לתפיסה המקובלת מעשנים אינם חובבי סיכונים אלא מושפעים מתועלת מיידית

  • תגובה אחת
הדולפיננית וינטר. קרדיט: באדיבות חברת האנגר בע"מ

‫סיפורה של דולפינית / אמילי אנתיס‬

  • אין תגובות
ביטוי הגנים של תאים חיסוניים במעי הגס (משמאל): מונוציטים לפני הגעתם למעי הגס, תאים "עבריינים" שאינם מתחנכים, תאים חיסוניים לאחר סדרת חינוך, תאים חיסוניים ותיקים

לחץ חברתי

  • אין תגובות
שיגור חללית המטען HTV-4 של סוכנות החלל היפנית, 4/8/13. צילום מסך מתוך הטלוויזיה של נאס"א

חללית מטען יפנית שוגרה לתחנת החלל ועליה רובוט מדבר

  • 6 תגובות
העתקה בבחינות. איור: shutterstock

‫מסע אל התת-מדע – חיידק הבחינות / רועי צזנה‬

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש