החל סבב השיחות על הצטרפות ישראל לתוכנית Horizon 2020 * הסוגיה הטריטוריאלית נדחתה לישיבה הבאה

אלישע ינאי, יושב ראש איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, סבור שחייבים לפתור את המשבר: "ההשפעה של החרם חמורה מאוד"

כרזה של תוכנית המו"פ האירופית הוריזון 2020
כרזה של תוכנית המו"פ האירופית הוריזון 2020

סבב השיחות הראשון בין האיחוד האירופי וישראל על השתתפותה של ישראל ב-Horizon 2020, תכנית המסגרת למחקר ולחדשנות (2014-2020), התקיים היום בישראל.

במשלחת האיחוד האירופי לישראל נמסר כי ישראל כבר הייתה חברה בתכנית המסגרת השביעית למחקר, פיתוח טכנולוגי ופעילויות הדגמה (2007-2013), המכונה בקיצור FP7. תכנית Horizon 2020, שבמסגרתה יועמד מימון של האיחוד האירופי לפעילויות מחקר וחדשנות בשנים 2014-2020, תהיה פתוחה להצטרפותן של מדינות שלישיות שהיו חברות בתכנית המסגרת השביעית. על האיחוד האירופי וישראל להסכים ביניהם על התנאים לחברות כזאת, הכוללים השתתפות כספית של מדיניות שלישיות לתכנית Horizon 2020. לצורך כך, מקיימים האיחוד האירופי וישראל משא ומתן על מזכר הבנה.

הסיבוב הראשון במשא ומתן הוגבל לשיחות גישוש סביב היבטים טכניים וכספיים של Horizon 2020. דיונים על ההיקף הטריטוריאלי של מזכר ההבנה העתידי ועל החלת "הקווים המנחים בדבר זכאותן של ישויות ישראליות ופעילויותיהן בשטחים הכבושים על ידי ישראל מאז יוני 1967 למענקים, פרסים ומכשירים פיננסיים הממומנים על ידי האיחוד האירופי משנת 2014 ואילך" לתכנית Horizon 2020 יחלו במהלך מושב השיחות השני, המתוכנן להיערך בבריסל בספטמבר.


"יציאה מהתוכנית תפגע במחקר ובתעשייה"

בראיונות שערכתי עבור "אנשים ומחשבים" אמר פרופ' שי ארקין, סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח, אמר ש-"אנחנו מסיימים כיום את המסגרת השביעית של האיחוד האירופי ומקיימים דיונים אודות התוכנית השמינית, Horizon 2020, שתחל ב-2014 ותסתיים ב-2020. ישראל השקיעה במסגרת השביעית כ-535 מיליון יורו וקיבלה 30% יותר מזה. זה נחמד לקבל יותר ממה שאתה משקיע, אבל זה לא המרכיב החשוב, אלא הבינלאומיות של המחקר הישראלי והחשיפה שלו לאחד משני מרכזי המחקר הגדולים והטובים בעולם. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תקים תשתיות מחקר ענקיות שאפילו מדינה כמו גרמניה לא יכולה להקים ולכן, חיוני שלמדענים הישראלים תהיה גישה לתשתיות הללו כגון מאיץ החלקיקים הגדול. אני לא מתערב בפוליטיקה אלא רק מתריע שאם לא נשתתף בתוכנית, המחקר והתעשייה הישראלית ייפגעו".

"חשוב להדגיש שהמחקר הזה לא מתבצע אך ורק על ידי האקדמיה. מתבצעת גם פעילות מו"פ תעשייתית רבה שהיא חיונית לחברות הישראליות, ובמיוחד לסטארט-אפים, ואם מונעים מהם את הקשר נחסמים בפניהם האפשרויות והגישה לשוק האירופי הענק", הוסיף.

לדברי פרופ' ארקין, "ההשתתפות בתוכנית של ישראל, והאוניברסיטה העברית בפרט, גרמה לזרימה נוספת של כספים. החברות הבינלאומיות רואות את הרמה המדעית הטובה ומעוניינות לשתף אתנו פעולה בהמשך", ציין.

בתשובה לשאלה האם המדענים האירופיים לוחצים על המחליטים ביבשת להגיע לפשרה עם ישראל אמר פרופ' ארקין, כי "האירופים יודעים שישראל היא מעצמה טכנולוגית ומדעית והמדענים לא היו רוצים שנהיה ממודרים באירופה. אני לא יודע מה ההשפעה של הקולגות שלנו על הפוליטיקאים שלהם, אני מקווה שהיא לא זניחה. בסופו של דבר, מדע הוא השפה הבינלאומית היחידה, וזו טעות הרת אסון שמדענים לא יכולים לעבוד אחד עם השני".

גם אלישע ינאי, יושב ראש איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, סבור שחייבים לפתור את המשבר: "ההשפעה של החרם חמורה מאוד", אמר. "המדינה צריכה למצוא דרך לגשר בין המצב שהיה למצב החדש ולעשות 'גט כריתות' זה אופציה מאוד לא רצויה. בהכירי את המאמץ הרב שעשינו כדי להיכנס לתוכנית הזאת – אני אישית טיפלתי בנושא יחד עם אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד – אני מצפה מהקברניטים למצוא את דרך הפשרה".

"הדבר האחרון שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, כמדינה טכנולוגית, מתקדמת, עם אקדמיה וחוקרים רבים בתחום, הוא להיפרד מהקשר הזה עם האיחוד", הוסיף.
ראש המולמו"פ פרופ' יצחק בן-ישראל אמר: "הטעות הגדולה היא שעושים חשבון שאנחנו משקיעים כך וכך ומקבלים מהאירופים כך וכך", הוסיף. "בואו ניקח את הכסף ממקורות אחרים. הבעיה היא לא זאת, אלא מה יהיו תשתית הידע שלנו, שיתופי הפעולה, למי המדענים שלנו יהיו מחוברים ולמי לא. אם הממשלה תחליט לא לחתום על ההסכם הזה, יהיה זה ממש אסון".

יש לציין כי ביקשתי לראיין לאותה כתבה גם נציגים בכירים של אוניברסיטאות בר-אילן ואריאל אך הם סרבו להגיב.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. אסף

    בגדול אני מסכים איך. לא יודע מי מנסה לסחוט אותנו — אירופה, או ארצות הברית באמצעות שלוחים שלו באירופה, או שניהם גם יחד. שים לב שכרגע יש משא ומתן עם הפלשתינים והתיזמון של הלחצים עם המשא והמתן לא נראה לי מקרי. יש שמועות שארצות הברית לוחצת על ישראל לוותר וויתורים טריטוריאלים *מייד* בתוך "מחווה" לטובת הפלשתינים.

    היו על ישראל לחצים כל זמן קיומה גם כאשר היינו חלשים מאוד. אם נכלכל את צעדינו נעבור גם את זה.

    אני מקווה שנגביר את שיתוף הפעולה עם הסינים, למשל במחקר מדעי, יש לשני הצדדים אינטרסים משותפים. האמריקאים ינסו כמובן להכשיל שיתוף פעולה כזה.

  2. אין ספק שישראל היא מדינה חלשה, אנחנו אמנם חזקים יחסית לגודלנו ובטח שיותר ממדינות העולם השלישי שסביבנו אך אנחנו חלשים מאד ביחס למדינות מערביות גדולות שמאוגדות בקבוצות כוח כמו האיחוד האירופאי. החולשה הזו מאפשר לאחרים, כגון ארה"ב ואירופה לסחוט אותנו. אנחנו צריכים למצוא את הגבול הדק בין לעשות את מה שטוב לנו או להיכנע לדרישות חיצוניות. השיטה האמריקאית תמיד פעלה בשיטת המקל והגזר למשל הצבא המצרי מקבל תקציבים אמריקאים כל עוד הוא עושה מה שארה"ב רוצה. האירופאים בשנים האחרונות מתחילים להשתמש באותה שיטה, נותנים כסף למחקרים אבל רוצים שניתן משהו אחר (פוליטי) בתמורה. הפחד של הממשלה הוא מהמדרון החלקלק ברגע שהם יוותרו הלחץ יגבר. חבל שמערבבים פוליטיקה ומדע אבל אבל כך זה היה מאז ומעולם ומי שחושב שהכל רק עניין של כסף למחקרים מתייחס בעצם לעניין הזה כזנות ולא רואה את התמונה הכוללת.

  3. דמגוג, לא יצאתי נגד שום פוליטיקה, יצאתי נגד החיבור בין פוליטיקה למדע.

    את הדמגוגיות שלך תשמור למישהו אחר.

  4. בתור אחד שמצוי קצת בעניינים האלה, כדאי אולי לציין שהחלטת האיחוד האירופי שלא לממן שיתופי פעולה מחקריים עם מוסדות שנמצאים מעבר לקו הירוק היא לא דבר חדש, ומתקיימת בפועל כבר מספר שנים. ההבדל הוא שלקראת החתימה על התוכנית החדשה, הורייזון 2020, האיחוד ביקש להכניס את התנאי הזה באופן פורמאלי.
    כלומר, אם ישראל תחליט שלא להיכנס לתוכנית, זה יהיה רק בגלל שמשהו שגם כך מתקיים בפועל הפך לרשמי. באמת כל הכבוד לנו…

  5. כשמחקר מתערב ככה עם פוליטיקה צריך לשלול את ההשתתפות שלנו בדבר הזה ללא תנאי.

    וברור שההשפעה של החרם חמורה למי שרוצה כסף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן