סיקור מקיף

מין חדש של יונק התגלה בדרום אמריקה: נראה כמו הכלאה של חתול ודובי

מדובר בתגלית הראשונה מסוגה מזה למעלה משלושה עשורים * החוקר שגילה את בעל החיים החדש אומר כי הוא מקווה שהחיה המרהיבה תשמש כשגריר למען שימור יערות העננים של האנדים

פרט ממין האולינגיטו בהרי האנדים, 2013. צילום: המכון הסמיתסוני
פרט ממין האולינגיטו בהרי האנדים, 2013. צילום: המכון הסמיתסוני

הוא נצפה בטבע, נדחק לשולי אוספי המוזיאונים ואפילו הוצג בגני חיות ברחבי העולם – אך הפרטים שלו זוהו בטעות כחלק מאוכלוסיה של מין אחר למעלה מ-100 שנה. צוות של מדעני המכון הסמיתסוני, חשף את הפוחלצים של חיה מרשימה זו במוזיאון הטבע בשיקגו, מעבדות גנטיות בוושינגטון הבירה והיערכות של דרום אמריקה. התוצאה זיהויו של האולינגוטו (olinguito), או בשמו המדעי Bassaricyon neblina הוא המין הראשון של טורף שהתגלה ביבשות אמריקה מזה 35 שנה. הצוות פרסם את התגלית בגליון ה-15 באוגוסט של כתב העת ZooKeys.

האולינגיטו נראה כמו הכלאה של חתול בית וגור דובים. הוא למעשה החברה המתועד האחרון עד כה במשפחת ה- Procyonidae שבה חברים הדביבונים (רקונים), הקואטיסים, הקינקאג’וים והאולינגוס. האולינגיטו, השוקל כקילוגרם אחד, עם העיניים הגדולות והפרווה בצבעי כתום-חום, גר ביער העננים בקולומביה ובאקוודור, כפי שעולה משמו המדעי – נבלינה משמעותו בספרדית ערפל. בנוסף להיותו המין האחרון ממשפחתו שתואר, תכונה מיוחדת של האולנגיטו הוא טורף, גילוי נדיר במיוחד במאה ה-21.

“גילוי האולינגיטו מראה לנו שהעולם טרם נחקר לחלוטין, ויש עדיין סודות בסיסיים שצריך לגלות” אומר כריסטופר הלגן, אוצר היונקים במוזיאון הלאומי להסטוריה של הטבע בוושינגטון, אחד המוסדות של המכון הסמיתסוני. “אם נמצא עוד סוגים של טורפים, אילו הפתעות מצפות לנו? תיעוד המינים שעדיין לא ידועים למדע הוא הצעד הראשון לקראת הבנת העושר המלא של מגוון החיים על כדור הארץ.”

גילוי מין חדש של טורף לא קורה כל יום. נדרשו עשורים להשלמת המחקר המקיף של האולינגוס – מספר מינים של טורפים החיים על עצים בסוג Bassaricyon. הצוות של הלגן ביקש להבין את תכונותיהם של מיני האולינגו, ואת הרגלי החיים שלהם. שלא כצפוי, לאחר שאנשי הצוות בחנו את ההרכב הגנטי של 95% מהאולינגו שפוחלציהם נמצאים במוזיאונים, וביצעו בדיקות בשטח, הם חשפו את האולינגיטו, שקודם לא תואר כמין עצמאי.

האולינגיטו נבדל מהאולינגו בצורת השיניים והשלד, שהיו קטנים מאלו של האולינגו. בחינת העורות של החיות במוזיאונים חשפה כי המין החדש היה הקטן בין מיני האולינגו ובלע הפרווה הצפופה ביותר. מעקב בשטח הראה כי היצור חי באיזורים ייחודיים של צפון הרי האנדים בגובה של בין 5,000 ל-9,000 רגל (1,500-3,000 מטר) מעל פני הים, גבוה מעל כל המינים הידועים של האולינגו. מידע זה הגיע מבחינה מחודשת של פרטי האולינגיטו שנאספו בתחילת המאה ה-20. החוקרים ביקשו לענות על השאלה הבאה – האם האולינגיטו עדיין קיים בטבע. לשם כך הם פנו לרולנד קייס, מנהל המעבדה למגוון המינים בכדור הארץ במוזיאון הטבע של צפון קרוליינה וזה סייע להם לארגן משלחת מחקר.

הנתונים אודות הפרטים במוזיאונים נתנו לנו רעיון היכן לחפש, אך עדיין זה נראה כמו יריה באפלה” אומר קייס. “ואולם היער האנדי כל כך מרשים שגם אם לא היינו מוצאים את החיה שחיפשנו עדיין היינו מגלים דברים מעניינים לאורך הדרך.”

הצילום הראשון של בעל החיים החדש היה צילום מטושטש יחסית של מיגואל פינטו, זואולוג מאקוודור, בעזרת התמונות הללו שצולמו ממצלמה שהוצבה בשטח למשך מספר ימים הם גילו את האולינגיטו ביער במדרונות המערביים של האנדים, והם בילו במשך שלושה שבועות לתעד כל מה שיכלו אודות היצור – תכונותיו והיער בו הור מתגורר. הם למדו כי האולינגיטו פעיל בעיקר בלילה, הוא ניזון רוב הזמן מפירות, יורד מהעצים רק לעיתים נדירות וכל זוג מביא לעולם תינוק אחד כל פעם.

נקבת אולינגיטו שהוצגה בשנות השישים והשבעים בכמה גני חיות בארה"ב, אך סווגה בטעות כחברה במין אחר. צילום: המכון הסמיתסוני
נקבת אולינגיטו שהוצגה בשנות השישים והשבעים בכמה גני חיות בארה”ב, אך סווגה בטעות כחברה במין אחר. צילום: המכון הסמיתסוני

החוקרים מעריכים כי 42% מסביבת המגורים של האולינגיטו – יער העננים באנדים, כבר נמחה מעל פני האדמה והפך לאדמות חקלאיות ולאיזורים עירוניים. “יער העננים של האנדים הוא עולם בפני עצמו, מלא במינים רבים שלא נמצאים בשום מקום אחר, ורבים מהם על סף הכחדה” אומר הלגן. “אנו מקווים כי האולינגיטו יוכל לשמש כשגריר ליערות העננים של אקוודור וקולומביה ויביא את תשומת הלב העולמית לסביבת חיים זו.

גם אם האולינגיטו חדש למדע, הוא לא זר לבני האדם. אנשים מתגוררים בשכנות ליערות העננים במשך אלפי שנים ולמרות שהוא סווג בטעות כאולינגו, הוא הוצג במוזיאונים למעלה מ-100 שנה ולפחות אולינגיטו אחד מקולומביה הוצג בכמה גני חיות בארה”ב בשנות השישים והשבעים. היו כמה מקרים בהם האולינגיטו כמעט התגלה. בשנת 1920 היה זואולוג בניו יורק ששם לב לייחודו של האולינגיטו וסבר כי מדובר במין חדש, אך הוא לא פרסם את התגלית.
מתן שם מדעי נפרד לאולינגיטו הוא רק ההתחלה, אומר הלגן. “בהינתן שהמין קיים בטבע וקיבל שם, מכאן הכל רק מתחיל. זהו בעל חיים יפה, אך אנו יודעים עליו מעט מאוד, בכמה מדינות הוא חי, מה עוד ניתן ללמוד על ההתנהגות שלו? מה אנו צריכים כדי להבטיח את שימורו?”

לידיעה באתר המכון הסמיתסוני

עוד בנושא באתר הידען:

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.