חוקרים ירדו אל מתחת לאדמה כדי לגלות 850 מינים חדשים

החוקרים סיירו במשך ארבע שנים במערות תת קרקעיות ובמקווי מי תהום, ומצאו שרידים לתקופה שבה אוסטרליה היתה רטובה יותר

במאי 2005 בישרו חוקרים באוניברסיטה העברית כי גילו מערה שפתח אליה נחשף באחרונה במחצבה הגדולה של חברת נשר ברמלה, עולם תת קרקעי חדש למדע שהיה מנותק מהסביבה במשך 5-7 מיליון שנים לפחות והוא מכיל שרשרת אקולוגית שלמה. החוקרים זיהו שמונה מינים חדשים של חסרי חוליות שהמשותף להם הוא עיוורונם, בהעדר אור, חבל לגוף לבזבז אנרגיה על חוש הראיה. מסתבר שבערך באותו זמן החלו חוקרים באוסטרליה בתיור מערות ומקווי מי תהום ברחבי היבשת, וכעת הם מפרסמים על גילויים של 850 מינים חדשים של חסרי חוליות.

חוקרים אוסטרליים גילו מספר עצום של מינים חדשים של בעלי חיים חסרי החוליות החיים במים תת קרקעית, במערות וב”מיקרו המערות” על רקע התנאים הקשים של הספר האוסטרלי. נבחרת לאומית אוסטרלית של 18 חוקרים גילתה 850 מינים חדשים של חסרי חוליות, לרבות חרקים שונים, סרטנים קטנים, עכבישים, תולעים ועוד רבים אחרים.

הצוות, בראשותו של פרופ' אנדי אוסטין מאוניברסיטת אדלהייד, ד”ר סטיב קופר (מוזיאון דרום אוסטרליה) וד”ר ביל האמפריז (מוזיאון מערב אוסטרליה) ביצעו סקר מקיף בן ארבע שנים של מקווי מים תת קרקעיים, מערות ומיקרו מערות באיזורים הצחיחים והצחיחים למחצה של אוסטרליה.

“מה שמצאנו הוא שלא צריך ללכת לחפש את מעמקי האוקיינוס כדי לגלות מינים חדשים של חסרי חוליות – צריך לחפש בחצר האחורית הפרטית שלך”, אומר פרופ אוסטין מן האוסטרלי המרכז לביולוגיה אבולוציונית ומגוון ביולוגי באוניברסיטת אדלייד.

“המחקר שלנו חשף קהילות שלמות של חסרי חוליות שלא היו מוכרים עד אז למדע. מה שגילינו הוא מרכיב חדש לגמרי לתצרף המגוון הביולוגי של אוסטרליה. זהו גילוי עצום והוא מכסה רק כחמישית ממספר המינים התת קרקעיים שאנו מאמינים שהם שוכנים בספר האוסטרלי.”

רק כמחצית המינים שהתגלו עד כה כונו בשם. באופן כללי, בעלי החיים שנמצאו במי התהום ידועים כ-“stygofauna” ואלו החיים במערות ובמיקרו מערות יכונו “troglofauna”. פרופסור אוסטין אומר כי לצוות יש תיאוריה באשר לשאלה מדוע כל כך הרבה מינים חדשים התחבאו מתחת לאדמה ובמערות.

“ביסודו של דבר מה שאנו רואים הוא תוצאה של שינויי אקלים בעבר. מרכז אוסטרליה הדרומית היה מקום רטוב בהרבה לפני 15 מיליון שנים, כאשר היתה פריחה במגוון מיני חסרי החוליות שחיו על פני השטח. ואולם כאשר היבשת נעשתה יבשה יותר, תהליך שהחל רק לאחרונה במונחים גיאולוגיים, כלומר לפני 1-2 מיליון שנים, וכתוצאה מכך נוצרה הסביבה הצחיחה הנוכחית שלנו. מקצת המינים מצאו מפלט בבתי גידול נוחים ומבודדים, כגון במי תהום ובמיקרו המערות, מקום בו הם שרדו והתפתחו בבידוד זה מזה.

“גילוי של גיוון ביולוגי חדש 'זה', אף כי הוא מרגש מדעית, גם מציב מספר אתגרים בתחום השימור משום רבים של מינים אלה מצויים באזורים שעשויים להיות מושפעים באטרי פוטנציאלי מפעילויות כרייה ומפעיליות פיתוח שיפרו את השלווה הפסטורלית בה הם נמצאים.”

צוות המחקר דיווח על ממצאיו בכנס מדעי שעסק באבולוציה ובמגוון הביולוגי שנערך בעיר האוסטרלית דארווין, אשר חוגג את יום השנה ה-200 של צ 'ארלס דרווין. הכנס מסתיימת היום.