סיקור מקיף

הדברים ששורצים בביוב – על נגיף הפוליו וההתגוננות נגדו

מאמרה של ד"ר קרן לנדסמן, מנתח את הסוגיה, מספק הסבר מקיף על הנגיף ומפריך את הטענות בדבר הסכנה שבחיסונים

נגיפי פוליו. מתוך ויקיפידה
נגיפי פוליו. מתוך ויקיפידה

מתוך הודעת משרד הבריאות: "משרד הבריאות הודיע על החלטתו לחסן החל מהיום, 5 באוגוסט ילדים שנולדו לאחר 1.1.2004 ב-2 טיפות חיסון נגד פוליו. החיסון יגן על הילדים ומשפחותיהם וימנע את התפשטות נגיף הפוליו. החיסון יינתן בטיפות החלב בדרום הארץ."
"משרד הבריאות החל במבצע להשלמת החיסון שמטרתו להגן על האוכלוסייה מפני מחלת הפוליו. בהתאם להמלצת המשרד, יחוסנו ילדים שנולדו מ-1.1.2004 ואילך (שעדיין לא קיבלו חיסון בטיפות חי מוחלש OPV אבל קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון מומת בזריקה IPV). "

ומכאן מאמרה של ד"ר לנדסמן:

ב-28 במאי בשנת 2013 בודד נגיף פוליו בביוב ברהט. למעשה הוא בודד הרבה קודם, במסגרת ניטור שוטף של הביוב בארץ. זה דבר מאד מעניין ומאד מטריד, בעת ובעונה אחת.

ניטורים

אנחנו משתמשים במי קולחין להשקיית שדות. "מי קולחין" זו מילה יפה ל"ביוב שעובר טיפול". כדי לוודא שהביוב שנכנס למכונים לטיהור שפכים אכן ראוי לטיהור שלו, מנטרים אותו. בין השאר בודקים נגיפי פוליו. למה? כי מאז שנת 1988 לא היו לנו מקרי פוליו בארץ, ואנחנו רוצים לוודא שהמצב יישאר כזה. אחת הדרכים לוודא שהמצב לא ישתבש היא לוודא שאנחנו לא משקים שדות עם נגיפי פוליו.

יש ניטור נוסף – כל מקרה של שיתוק רפה (השיתוק האופייני לפוליו), למשל, חייב בדיווח למשרד הבריאות. זאת על מנת לזהות התפרצות מספיק מוקדם. אבל זה ניטור של תחלואה, ואנחנו בעסקי המניעה.

פוליו

אנחנו לא יודעים כמה זמן נגיף הפוליו מלווה את האנושות, אבל כנראה שמדובר על כמה אלפי שנים לפחות. יש לנו תחריט ממש ממש מגניב וממש ממש עתיק שמראה אדם שעל פי הגפה הדקיקה האופיינית למחלה כנראה שרד שיתוק ילדים. הדיווחים המסודרים יותר על פוליו התחילו בערך באמצע המאה ה-18, כולל תיאורים של השיתוק כפי שהוא מוכר לנו היום והתפרצויות שאירעו בעיקר בקיץ ובסתיו.

פוליו הוא בעצם משפחה של שלושה וירוסים, כולם דומים אחד לשני אבל חלקם יותר הרסניים מאחרים. הם מועברים בדרך פקו-אוראלית כמו רוב המחלות השלשוליות למינהן. כן, זה בדיוק מה שאתם חושבים. הנגיף מגיע למערכת העיכול, מתרבה שם וחודר לדם. מהדם הוא מגיע למערכת העצבים, ושם הוא מתחיל לחגוג. ה"חגיגה" כוללת שיתוק רפה עולה. "רפה", כלומר – האדם לא יכול להזיז את האיבר הפגוע, בניגוד לשיתוק שגורם לנוקשות של האיבר. "עולה", כלומר – מתחיל מכפות הרגליים ומטפס למעלה.

אבל הנה החלק החביב בפוליו – אי אפשר לדעת איך הוא יפגע באדם החולה. ב-95% מהאנשים הוא לא גורם לשום סימנים. לעיתים הוא גורם לחום, כאבי בטן, אולי קשיחות של הצוואר. רק באחד ממאתיים עד אחד מאלף מהאנשים שנחשפים לפוליו מתפתח השיתוק ה"קלאסי" שזכה לשם המלבב "שיתוק ילדים", פשוט כי בעיקר ילדים היו חולים. רוב הילדים שמפתחים שיתוק מצליחים להחלים, והשיתוק נסוג. אבל בחלקם השיתוק תמידי. בערך 5% מהילדים ו-30% מהמבוגרים שחולים בפוליו מתים מהמחלה. גם אם הילד מחלים מהשיתוק, כרבע מהילדים עלולים לפתח Post-Polio Syndrome, פגיעה מתמשכת ובלתי הפיכה במערכת העצבים שמופיעה עשרות שנים לאחר ההחלמה מהפוליו.

וכאמור – אי אפשר לדעת. בשנות החמישים, בעת ההתפרצות הגדולה של פוליו בארה"ב הורים היו מבועתים. הם הסכימו לשמוע כל דבר שיכול למנוע מילדיהם את המחלה הזו, כי אי אפשר לדעת מה הילד שלך יגריל. האם הוא יהיה מאלה שלא מרגישים דבר, מאלה שכבולים לכסא גלגלים אבל יכולים להפוך לנשיא ארה"ב, או מאלה שישארו מרותקים למכונת הנשמה לשארית חייהם?

ואז הגיעו שני אנשים – ג'ונה סאלק ואלברט סאבין שפיתחו בהפרש של שנה חיסון נגד פוליו. אחד החיסונים הוא נגיף חי-מוחלש שניתן דרך הפה ונקרא OPV, והשני הוא וירוס מומת שניתן בזריקה שנקרא IPV.

יש כמה הבדלים בין שני סוגי החיסונים. הראשון והחשוב מכולם הוא שהחיסון המוחלש עדיין חי, ולכן מסוגל להתרבות ואף להשתנות. הוא יכול לעבור לבני המשפחה שמטפלים בתינוק שקיבל את החיסון וכך לחסן גם אותם. מצד שני, היות והוא עלול להשתנות הוא עלול לעבור מוטאציה שתהפוך אותו למסוכן שוב. יש לציין שטרם תוארו מקרים של מוטאציה קטלנית מהחיסון החי-מוחלש. אחת הסכנות מהחיסון המוחלש היא שיתוק רפה כתוצאה מהחיסון, שדומה לשיתוק הרפה של הפוליו. שיעור התחלואה כתוצאה מהחיסון נע בין מקרה אחד ל-2.39 מליון מנות חיסון לבין מקרה אחד ל-13.03 מליון מנות חיסון. מה שאומר שאם מחסנים 13 מליון ילדים, נצפה לגלות מקרה אחד של שיתוק כתוצאה מהחיסון. רק להשוואה – אם מדביקים 13 מליון ילדים בפוליו נצפה למצוא 65,000-13,000 מקרים של שיתוק כתוצאה מהנגיף*. אנשים בעלי מערכת חיסונית ירודה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח שיתוק כתוצאה מהחיסון המוחלש, וגם אם הם לא חולים, הם עלולים להפריש את הנגיף במשך שנים אחרי שקיבלו את החיסון.

ירידה בשיעור מקרי הפוליו לאחר התחלת החיסון בארה"ב, על פי שנים
ירידה בשיעור מקרי הפוליו לאחר התחלת החיסון בארה"ב, על פי שנים

החיסון המומת יקר יותר מהחיסון החי-מוחלש, והיות והוא ניתן בזריקה הוא מחייב מזרקים נקיים (בעיה בחלקים מסוימים של העולם). הוא מחסן מצוין את האדם שמקבל את החיסון, אבל לא מחסן את סביבתו. מצד שני, הוא לא גורם בכלל לשיתוק כתוצאה מהחיסון ותופעות הלוואי שלו קלות מאד.

מערכת השיקולים לבחירה בחיסון אחד או אחר מסובכת. אבל היא לא משנה את ההשפעה של החיסונים על התחלואה בשיתוק רפה כתוצאה מפוליו, שאפשר לראות בגרף החביב שמשמאל לפסקה זו.

אנחנו כבר לא גרים בשנות החמישים

אין יותר פוליו בארה"ב. למעשה, אין יותר פוליו בכל אמריקה, אוסטרליה ואירופה. בסוף שנות השמונים ארגון הבריאות העולמי הכריז על הפוליו כמחלה מועמדת לביעור, בדיוק כמו האבעבועות השחורות. הפוליו יכול להתקיים רק בבני אדם, יש נגדו חיסון יעיל, ולפיכך, תיאורטית, היינו אמורים להפטר ממנו.

אבל לא.

יש עדיין שלוש מדינות בעולם שיש בהן פוליו – אפגניסטן, פקיסטן וניגריה. שלושתן מסרבות לחסן נגד הוירוס, כל אחת מסיבותיה-היא. באיראן, טורקמניסטן, צ'אד והודו, המדינות השכנות, אין בכלל פוליו. ההבדל הוא לא ברמת ההיגיינה או בטיפול הרפואי המשובח אצל השכנות.

ההבדל הוא בתוכנית החיסונים שלהן. התוצאה של ההמנעות מחיסון היא לא רק ילדים פגועים ומתים. אחת ההשפעות של המנעות מחיסון היא "ייצוא" של מקרי פוליו למדינות אחרות. הרי רוב מקרי הפוליו נטולי סימפטומים, ואנשים עוברים ממדינה למדינה. ברגע שאדם נשא מגיע למדינה אחרת, הוא יכול להדביק אחרים.

מה להדביק? כולם מחוסנים!

אפילו אם נותנים את החיסון לכולם, לא כולם מצליחים להתחסן. יש אנשים שלא מגיבים לחיסון. יש אנשים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת. יש אנשים שמקבלים תרופות שמפריעות לפעולת מערכת החיסון. יש אנשים זקנים שמערכת החיסון שלהם נחלשת, ויש תינוקות שעדיין לא חוסנו בצורה מלאה. כל האנשים האלה פגיעים לנגיף. כאשר הם נמצאים באוכלוסיה שכולה מחוסנת, הם לא נמצאים בסכנה. ברגע שמגיעים אנשים לא מחוסנים שמחדירים את הוירוס מחדש לאוכלוסיה – הפגיעים ביותר נופלים ראשונים.

במדינת ישראל לא אמורה להיות לנו בעיה. לא היה לנו מקרי שיתוק רפה כתוצאה מפוליו מאז 1988, ופרט לשני אנשים בארץ שעדיין מפרישים פוליו מהזן המוחלש של החיסון (כנראה כתוצאה מבעיה במערכת החיסון שלהם) – אין בידודים של פוליו בביוב. המשמעות היא שביערנו את הפוליו. אנחנו בסדר, אנחנו.

עד למרץ 2013. הדגימות שנלקחו ברהט והסביבה הניבו נגיפי פוליו שרמזו על הדבקה מאסיבית באיזור רהט, אבל בלי חולים. אנשים מרהט נוסעים לקריית גת, לאשדוד, לבאר שבע, ולאט לאט מפיצים את הנגיף גם שם. נכון להיום, כמעט בכל נקודות הדגימה במחוז הדרום בודדו נגיפי פוליו בביוב, אבל עדיין בלי חולים. זוהי התפרצות שקטה – הנגיף פוגש רק אנשים מחוסנים (בינתיים), ולכן לא גורם למחלה. המטרה של משרד הבריאות כרגע היא למנוע מהנגיף להגיע לאוכלוסיה פגיעה ולכן מנסים לחסן כמה שיותר מהאנשים במחוז הדרום שעלולים להמשיך להעביר את הנגיף הלאה.

בדיקה גנטית של הנגיף העלתה השערה שהוא "יובא" אלינו ממצריים (שם היתה התפרצות דומה לפני מספר חודשים), אליה הוא הגיע כנראה מפקיסטן, על פי הפרופיל הגנטי של הנגיף.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. נדמה לי שכבר נדונה באתר זה בעבר הנושא ההשוואה בין הסנקציות המוטלות על הורים סרבני חיסון במדינות שונות.
    בדרך כלל סנקציה כספית תספיק, ונגד הגרעין האידאולוגי ה"קשה", יתכן ויהיה צורך במניעה של רישום לגן או לבית ספר בו נמצאים ילדים רגילים.

  2. ראיתי גברת שמארגנת התנגדות לחיסון בטענה כי ״החיסון בנגיף מוחלש מסוכן״ … מסתבר כי היא צודקת שכן על פי הצהרתה היא לא חיסנה את ילדיה בנגיף המומת ! כלומר עבור ילדיה החיסון בנגיף המוחלש מסוכן . נוסף לכך ילדיה אינם מוגנים מפני המחלה וכך גם מהווים סיכון עבור כל מי שיבוא איתם במגע , כלומר הגברת הסרבנית מסכנת את ילדיה ואת סביבתה. ! מתוך ״אידאולוגיה״ שנובעת מבורות תהומית גברת סרבנית מסכנת את משפחתה וסביבתה, ועל כך נאמר ה ל ל ו י ה

  3. אני מהמר על כך שחלק ניכר מההורים יסרבו לחסן את ילדיהם מאחר והם כבר מחוסנים. הם ישאלו את עצמם מה שווה חיסון חדש אם החיסון הקודם שקיבלו לפני מספר שנים אינו מועיל למחוסנים.

    אם שר האוצר יאיים בניכוי קיצבת ילדים מהורה שמסרב לחסן את ילדיו
    — מפלגתו תוכה בבחירות הקרובות. גם כך יש אכזבה ממפלגתו מבחינה כלכלית ואם הוא יפגע בכיס של הבוחרים מפלגתו תשלם על כך.

    צריך לזכור שכבר עשרות שנים לא חלה איש בפוליו בארץ למרות שכל אותו זמן היו נגיפי פוליו בביוב. גם בעולם המערבי אין כמעט מקרי מחלת פוליו. מדובר באיום תיאורטי בלבד ללא מציאות חולים בשטח.

    איומים תיאורטים נישמעים רציניים אולי באתר הזה, אבל האיש ברחוב לא מתרשם מהם כלל. הם עוד זוכרים את הפיאסקו שעשו להם בעניין שפעת החזירים.

  4. אבי,
    הכלכלה האמיתית הוא אתר שקורא תיגר על חלקים במערכת והמומחים שמצוטטים שם בהחלט לא נכנסים לקטגוריה של " קונספירטורים" . בכל אופן זה לא הנושא:
    תשובתך למה שכתוב בכלכלה האמיתית לא עניינית.נשאלו שם שאלות ענייניות ובהחלט יהיה מעניין אם תוכל לענות לעניין.

  5. אבי,
    תשובתך הייתה אד-הומניום כי לא עניתה עניינית.

    יכול להיות שאתה צודק אך אני מבקש לתשובה עניינית זה הכל (אני לא טוען לכן ולכן).

    בכל זאת השאלות שמוצגות שם הם אכן מטרידות.

    ואני למזלי לא ראיתי בני-אנוש חולים בפוליו. ואני גם לא רוצה לראות בילדיי.. בסך הכל אני רוצה את האמת (לא אמת אחרת :))

  6. לא אד הומניזם, אבל עיון קל באתר מראה שמדובר באתר קונספירציה, אמנם לא בוטה כמו אמת אחרת, אבל אם מוצאים שם את ידידנו אבני וכל מיני תיאוריות קונבספירציה על סדר עולמי כלכלי חדש, וגם הטענות עצמן הן טענות קונספירציה של 'אכלו לי שתו לי'.
    במשרד הבריאות הסבירו היטב שהחברה הוציאה מהחיסון מרכיב בעייתי וכעת הוא יותר בטוח מבעבר.
    למתנגדי החיסונים זה לא מספיק. הם הרי לא יירגעו ולא ישקטו עד שאחרון הילדים ימות ממחלות שניתן היה למנוע, העיקר שלא יחוסנו.
    יצא לי לפגוש במהלך השנים, בעיקר במקומות עבודה, נפגעי פוליו. זה ממש לא נעים גם אם לא מתים.

  7. שאלות בהחלט מעניינות, אני חיפשתי וגם לא מצאתי תשובות מספקות.
    קרן, האם תוכלי להתייחס לשאלות שעמית מציג כאן?
    עד משהה מלחסן את בני עד לבירור הנקודות האלה…

  8. יש כאן כשל סמכות לא קטן בכתבה.
    קרן לנדסמן מוצגת בפתיחת הכתבה כ – רופאה המומחית באפידמיולוגיה

    ואילו בבבלוג שלה בתגובות לאותו מאמר היא מדגישה ש – ראשית, אני לא מומחית, ומעולם לא הצגתי את עצמי כמומחית לאפידמיולוגיה, לבריאות הציבור או לחיסונים. אני רופאה במהלך התמחות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן