‫מסע אל התת-מדע – האוכל מְרַזה מַרזה / רועי צזנה‬

אוכלוסיית חיידקי המעיים משפיעה על משקל גופנו

“הבשר פשוט נפלא היום.” בישרתי לחברי מעל שולחן ארוחת הערב. ואכן, התמזל מזלי והתברכתי בחבר אמיד במיוחד, בעל חיבה עזה לארוחות ערב מפוארות ולבשר משובח.

“אנחנו לא מסתפקים בפחות מהטוב ביותר.” הנהנה אשתו בחדות. היא נעצה מבט מחושב באשתי. “כמובן שאני אישית לא נוגעת בבשר שמנוני כל כך. הבריאות מחייבת, וגם המוסר. והגִזרה. את לא חושבת?”

התקשיתי שלא להזעיף פנים. כבר אמרו חכמינו שעל טעם ועל ריח אין להתווכח, אך לא הייתי רוצה להתחלף עם חבריי בבנות-זוג. אשתי – דקיקה בין דקיקות, יש לציין – שלחה בי מבט מפציר. האם רצתה שאילחם למען כבודה? ידעתי שלא. חשבתי שכן.

“הו, אנחנו לא מתייחסים כמעט לעניין השומן. לא שמעת על החיידקים המרזים?” שאלתי באגביות.

המארחת – שעל ידיה וצווארה עוד יכולתי לראות קפלי עור דקים שנותרו מן הדיאטה האחרונה – רק עיקלה את שפתיה בחיוך שמעולם לא הגיע לעיניה. “אני לא חושבת שאנו זקוקות לחיידקים כאלה בשולחן הזה.” אמרה. “אני תוהה אם הקינוחים מוכנים כבר, תוכל לבדוק, פוצקי?”

בעלה גלגל עיניים, והתגלגל למטבח. לא הנחתי להסחת דעת פעוטה כזאת להשפיע עלי.

“לכולנו יש חיידקים מרזים.” אמרתי בניחותא. “כבר הרבה זמן חושדים שחיידקי המעיים שלנו אחראים על חלק מן ההשמנה. הרעיון הוא שיש סוגים שונים של אוכלוסיות חיידקים במעיים. כל אחד ממיני החיידקים השונים נהנה מן המזונות שאנו אוכלים, ומפיק מהם אנרגיה בשביל הגוף בדרך שונה. אם יש לכן חיידקים יעילים במיוחד, אתן יכולות לאכול שפע של מאכלים – אבל כמעט לא לעלות במשקל.”

אילולא היו עיניי מרותקות לעיניה, הייתי עלול להחמיץ את התרחבות האישונים הקלה. המשכתי לעצב את הפיתיון.

“ממש בחודשים האחרונים יצא מחקר חדש שהראה שמשהו מוזר קורה במעיים בעקבות ההליך הרפואי המכונה ניתוח מעקף-קיבה.” אמרתי. “בניתוח הזה, המנתח יוצר כיס קיבה קטן, ומחבר אותו היישר למעי, וכך המזון עובר במהירות לתוך המעי. רוב המנותחים מרזים באופן חד בתוך כמה חודשים. תחילה סברו שההרזיה נגרמת מכיוון שהקיבה החדשה קטנה מכדי לאפשר למנותחים לאכול הרבה, אבל אז גילו שגם אוכלוסיית החיידקים במעיים השתנתה בעקבות הניתוח.”

“אני באמת איני רואה ממה יש להתרגש.” אמרה המארחת גבוהה-גבוהה. “הרי ברור שאוכלוסיית החיידקים במעיים תשתנה, מכיוון שהם מקבלים מזון חדש, שלא עבר עיבוד ממושך בקיבה. מזון כזה יתמוך בגדילה של חיידקים מסוג שונה מזה שגדל עד כה.”

“זו הייתה המחשבה הראשונית.” הסכמתי. “אבל בניסוי שפורסם בחודשיים האחרונים, הראו החוקרים שכשלוקחים את חיידקי המעיים של חולדות שעברו מעקף-קיבה, ומשתילים אותם מחדש במעיים של חולדות רגילות לגמרי, גם החולדות הרגילות יורדות במשקל. בלי ניתוח ובלי כלום.”

“ואיפה – “המארחת כחכחה בגרונה. “איפה אפשר להשיג את החיידקים האלה? אין סיכון שנידבק בהם פתאום, באמצע החיים?”

משכתי בכתפיי. “אני מניח שתצטרכו למצוא אדם שעבר ניתוח מעקף-קיבה ולבקש ממנו את החיידקים שלו. אפשרות אחרת, כמובן, היא למצוא שני אנשים רזים במיוחד – שייתכן שהחיידקים במעיהם משתייכים בלאו הכי לסוג המרזה – ולמצוא דרך להעביר אותם אליכם. אולי זה אפילו קל מכפי שרוב האנשים סבורים – קרוב לוודאי שאפילו ברוק מצויים כמה מחיידקי המעיים המרזים, ומי יודע? אולי אכילה של שאריות מזון שהשאירו מאחוריהם אנשים רזים, יכולה להדביק בחיידקים הנכונים.”

“מגוחך, כמובן.” אנפפה המארחת, וידה הסתירה את פיה. “שלא לומר, דוחה.”

“כמובן.” העליתי על פני חיוך מנומס, והנחתי את המזלג והסכין על הצלחת לאותת כי סיימתי את הארוחה. שאר הסועדים חיקו את מעשיי. “מגוחך לגמרי.”

העוזרת החלה לפנות את השולחן. המארחת עיקמה חוטמה באי שביעות רצון. “את תמיד שוברת את הכלים בדרך למטבח.” האשימה. “אני אעזור לך הפעם.”

היא נעלמה לתוך המטבח עם צלחותינו. מקץ כמה רגעים הגיח משם חברי בעיניים רחבות. הוא ניגש אלי בצעדים מהירים.

“היא…” החל, “היא אוכלת… מה אמרת לה כשלא הייתי?!”

עצרתי אותו ביד מורמת. “שיעור בטבע.” אמרתי. “בטבע האדם.”

___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

על המחבר

רועי צזנה הוא חוקר ביחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל אביב, דוקטור בננו-טכנולוגיה מן טכניון, כותב בנושאי מדע פופולרי ובעל הבלוג “מדע אחר”.

עוד בנושא

Conserved Shifts in the Gut Microbiota Due to Gastric Bypass Reduce Host Weight and Adiposity, Alice P. Liou et al. in Sci Transl Med, Vol. 5, Issue 178, p. 178ra41, March 27. 2013

A new way to lose weight? www.eurekalert.org/pub_releases/2013-03/hu-anw032513.php

Facebook