סיקור מקיף

צדק

צדק – סיכום ממצאים – חלק שני: העננים

במחקרים השוואתיים נמצא דמיון רב בין זרמים אוקיניים מסויימים על כדור הארץ לבין הרצועות המאפיינות כוכבי לכת גזיים גדולים כמו צדק

כוכב הלכת שלא היה אמור להתקיים

צדקים חמים אינם נדירים אבל אין עוד אחד שמקיף את השמש שלו בפחות מיממה אחת של כדור הארץ כיצד כוחות הגיאות מאפשרים בכלל מצב כזה?

האם צדק נפגע שוב משביט או אסטרואיד?

כתם שחור שהופיע בימים האחרונים באיזור הארקטי הצפוני של צדק, העלה השערה זו. המדענים עדיין בודקים אם לא מדובר בתופעה אטמוספרית.

המשימה הגדולה הבאה: לצדק ולירחיו

המשימה הבאה לצדק צפויה לצאת בשנת 2020 ולהגיע לצדק שש שנים מאוחר יותר כאשר נאס"א וסוכנות החלל האירופית יתחלקו בבניית החלליות, שיכללו מקפות לחלק מהירחים,

בול לזכרו של ארתור סי. קלארק שהוצא על ידי המדינה בה חי שנים רבות מאוד - סרי לנקה. איור: Boris15 / Shutterstock.com

אודיסיאה אל הכוכבים: על ארתור סי. קלארק

במארס השנה נפטר סיר ארתור סי. קלארק, מגדולי סופרי המדע הבדיוני. בכתבה זו נסקור את עולמו של קלארק, ובמיוחד את יצירת המופת הידועה שלו- "2001:

משימת יוליסס מגיעה לסיומה אחרי 17 שנה

בין התגליות שביצעה – החלקיקים הנפלטים מהשמש והופכים לרוח השמש לא מגיעים דווקא מהקטבים * האבק הבין כוכבי המציף את מערכת השמש מאסיבי פי 30

התגלה מקור האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים

מדובר בשבר בקוטר של קילומטרים אחדים מאסטרואיד ענק שהתפרק לפני 160 מיליון שנה * מרבית השברים ממשיכים במסלול המקורי והגדול שבהם זכה לכינוי בפטיסטינה *

צדק: חבר או אויב?

האמונה הרווחת שצדק פועל כמעין מגן שמיימי במערכת השמש, מסיט אסטרואידים וכוכבי שביט ממערכת השמש הפנימית, נבחנה לראשונה בסדרת מחקרים שמעריכים את מידת הסיכון לכדור

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן