טלסקופ החלל האבל צילם מכתש ענק, שגודלו כגודל אגן האוקיאנוס השקט, על פניו של האסטרואיד וסטה. המדענים סבורים שמקורם של מטאוריטים רבים שנחתו על כדור הארץ בהתנגשות שיצרה את המכתש
אבי בליזובסקי, עורך אתר הידען
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/vesta101097.html
קבוצת אסטרונומים אמריקאים השתמשה באחרונה בטלסקופ החלל האבל כדי לחשוף מכתש גדול על האסטרואיד וסטה. אסטרואיד שעל פי השערות המדענים נוצר לפני 4.5 מיליארד שנה בערך, בעת היווצרות מערכת השמש.
המכתש הוא חוליה בשרשרת של אירועים שהמדענים סבורים שיש לה קשר ליצירת סוג מיוחד של אסטרואידים זעירים, כמו גם כמה מטאוריטים שהגיעו לכדור הארץ. קוטרו של המכתש הענק הוא 456 קילומטרים, בערך בגודל אגן האוקיאנוס השקט על כדור הארץ וכמעט כמו קוטרו של וסטה עצמו – 528 קילומטרים. התצפית תוארה בגליון האחרון של המגזין סיינס.
“במבט לאחור, ברור שהיינו חייבים למצוא מכתש גדול כזה על וסטה”, אומר פטר תומס מאוניברסיטת קורנל. האסטרונומים ציפו לראות מכתש גדול, או כמה מכתשים על וסטה, משום שראו באסטרואיד את “מולידם” של כמה אסטרואידים קטנים יותר שהותזו מגופו לחלל.
אחד הממצעים המפתיעים מהתצפיות הוא שהפגיעה רבת העוצמה שיצרה את המכתש גרמה בעיקר לשיטוח וסטה: רק אחוז אחד מהחומר של האסטרואיד ניתז לחלל (כמות לא קטנה כשלעצמה – כמיליון קילומטרים מעוקבים של סלעים). במרכז המכתש מתנשא חרוט קטום בגובה של 12.8 ק”מ – פעם וחצי גובהו של הר האוורסט. על פי השערות המדענים, החרוט הזה נוצר כאשר סלעים מותכים ניתזו בחזרה למרכז המכתש לאחר הפגיעה. שלא כמו אסטרואידים אחרים במערכת השמש, שפני השטח שלהם מצולקים מפגיעת אסטרואידים, לבד מהמכתש העצום, שאר פני השטח של וסטה הם ללא סימני פגיעה מיוחדים.
“זוהי הזדמנות ייחודית ללמוד על ההשפעות של פגיעות גדולות בעצם קטן”, אומר מייקל גאפי, מהמכון הפוליטכני של רנסלייר בטרוי, ניו יורק. “אנחנו מעריכים כי יש עוד אסטרואידים שנוצרו בימיה הראשונים של מערכת השמש, ושנפגעו באופן דומה.”
עדות אחת למכתש הענק התקבלה ב-94', כאשר האבל צילם תמונות שהראו צד אחר של וסטה. הכוכבון נראה כמו כדור-רגל אמריקאי – פחוס ואליפטי. “ידענו שיש משהו לא רגיל על וסטה” אמר תומס. אבל האסטרונומים נאלצו לחכות זמן רב לתמונות נוספות של האסטרואיד, בשל הצורך לחכות עד שיתקרב שוב לכדור הארץ. במאי 96' הוא הגיע למרחק של 176 מיליון ק”מ מכדור הארץ. בסך הכל צילמה המצלמה הפלנטרית מס' 2 של האבל 78 תמונות. הצוות יצר על פיהן מודל טופוגרפי של פני השטח של האסטרואיד, על בסיס צורות בולטות לאורך קו הגבול בין אור השמש לצל, כאשר הצללים מתארכים בשל הזוית הנמוכה של השמש.
העובדה שהמכתש שוכן ליד הקוטב הדרומי של האסטרואיד היא ככל הנראה יותר מאשר סתם צירוף מקרים. לדברי החוקרים, המכה היתה חייבת להסיט את האסטרואיד כולו ולהפוך את ציר הסביבו שלו, כך שאחד הקטבים יתמקם סמוך למכתש.
בערך 6% מהמטאוריטים הנופלים על כדור הארץ דומים בהרכב המינרלי שלהם להרכב המינרלי של וסטה, כפי שהוא מופיע בחתימה הספקטרלית שלו, חתימה שהיא ייחודית ושונה מכל שאר האסטרואידים הגדולים (לכל חומר כימי יש חתימת אור ייחודית שניתן לזהותה באמצעות “פירוק” האור הלבן שנוצר, או המוחזר ממנו למרכיביו), מכאן עולה שיתכן שוסטה הוא העולם היחיד מחוץ לכדור הארץ, הירח ומאדים (האבן המפורסמת) שלמדענים יש דוגמאות סלע ממנו.
נשאלת השאלה כיצד יכלו המטאוריטים להגיע ישירות מוסטה לכדור הארץ, משום שוסטה ממוקם בחגורת האסטרואידים שמעבר למאדים, ואין שום כוח משיכה ישיר שיכול לגרום לחתיכות הללו ליפול למסלולים שיסיטו אותם אל כוכבי הלכת הפנימיים. המדענים משערים כי האסטרואידים ש”נולדו” מתוך וסטה עקב הפגיעה, פיתחו מסלולים כאוטיים ויצאו מחגורת האסטרואידים בגלל כוח המשיכה של צדק, שמשך אליו אולי חלק מהסלעים וחלק אחר דחף למסלולים החוצים את מסלולו של כדור הארץ.
בעתיד מתכננים המדענים לצלם תמונות נוספות של האסטרואיד במטרה ליצור מודל שיאפשר ללמוד את הפרטים המינרולוגיים של פני השטח באיזורים השונים, כולל באיזור המכתש.
להודעה המלאה של מכון טלסקופ האבל
ידען התנגשויות קוסמיות
(המאמר פורסם לראשונה ב”הארץ” 08/09/1997, ומועלה במסגרת פרויקט העלאת ארכיון מאמרים שלי שהתפרסמו במהלך שנות עבודתי בכלי תקשורת שונים. א.ב.)
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~275746469~~~18&SiteName=hayadan
