“אופקים חדשים”, החללית שאמורה לכתוב מחדש את ספרי הלימוד
כבר יותר מארבעים שנה שולחים בני אדם חלליות כדי לחקור את כוכבי הלכת המוכרים במערכת השמש. הגיע הזמן לבקר את כוכב הלכת האחרון. היום אמורה להיות משוגרת החללית “אופקים חדשים” (New Horizons) למסע אל הגבולות החיצוניים של מערכת השמש, במטרה להביט מקרוב בפעם הראשונה בפלוטו. אם המשימה תצלח, היא תסמל את השלמת המחקר של תשעת כוכבי הלכת במערכת השמש.
החללית תוזנק מכדור הארץ במהירות שיא של 58 אלף קמ”ש, המספיקה כדי לחלוף על פני הירח בתוך תשע שעות – זאת בהשוואה ליומיים וחצי שנדרשו לחלליות “אפולו” להגיע לירח – כך שאופקים חדשים תוכל להגיע לצדק בתוך 13 חודשים בלבד. אחר כך, בעזרת כוח הכבידה של כוכב הלכת הענק, היא תצבור תאוצה בדרך לפלוטו.
כשאופקים חדשים תהיה קרובה למטרתה, בשנת 2015, היא תחל במחקר שיימשך כחמישה חודשים ויכלול גיחה שתקרב אותה למרחק של כ-10,000 ק”מ מפני השטח של פלוטו וכ-27,000 ק”מ מכארון, ירחו הגדול של כוכב הלכת. בנוסף החללית תחקור שני ירחים קטנים יותר של פלוטו, שהתגלו בשנה שעברה על ידי טלסקופ החלל האבל.
אף שהמשימה נפתחת במהירות גבוהה, המסע לפלוטו, שמרחקו מכדור הארץ כחמישה מיליארד ק”מ, ייקח לפחות תשע שנים וחצי, שבמהלכן תהיה חייבת החללית לשמר אנרגיה. לכן, במשך רוב הטיסה היא תהיה במצב של “שנת חורף”, ותשלח אות שבועי בודד חזרה לכדור הארץ כדי לדווח על מצבה. מרכז הבקרה “יעיר” את החללית רק פעם בשנה, כדי לבצע בדיקת מכשירים.
התועלת הטמונה במשימה שווה את ההמתנה הארוכה, אומר ד”ר אלן סטרן, ראש צוות המחקר: “זוהי התחנה האחרונה במערך המשימות לחקר כוכבי הלכת. פלוטו, ירחיו וחלק זה של מערכת השמש כה אפופים מסתורין עד ש'אופקים חדשים' תכתוב מחדש את ספרי הלימוד”.
פלוטו, שהתגלה בשנת 1930, הוא הדוגמה המוכרת הראשונה לסוג חדש של גופים פלנטריים הנקראים ננסי קרח, הסביר סטרן. לדעת מדענים, עצמים קרים אלה, שמצויים במאותיהם באזור שמעבר לנפטון הנקרא חגורת קויפר, הם שרידים של חומרי הבניין המקוריים של מערכת השמש.
סטרן דוחה את הוויכוח שניטש לאחרונה בשאלה האם פלוטו הוא באמת כוכב לכת, מאחר שהוא כה שונה משני הסוגים העיקריים של כוכבי הלכת במערכת השמש: ארבעת כוכבי הלכת הפנימיים הסלעיים – כמו כדור הארץ וכוכב חמה, וארבעת ענקי הגז החיצוניים – כמו יופיטר וצדק. “כמו שצ'יוואווה הוא עדיין כלב”, אומר סטרן, “כך גם ננסי קרח אלה הם עדיין גופים פלנטריים. גופים הדומים לפלוטו אופייניים למערכת השמש שלנו הרבה יותר מכוכבי הלכת הקרובים שהכרנו בתחילה”.
החללית שוקלת כ-480 ק”ג, וגודלה כפסנתר כנף. מאחר שהמשימה תתבצע במרחק רב מהשמש, החללית לא תוכל לעשות שימוש באנרגיה סולרית ותקבל את כוחה מגנרטור תרמו-חשמלי שמתודלק בפלוטוניום ומייצר כ-200 ואט חשמל. השימוש בפלוטוניום, חומר בעל רמה גבוהה של קרינה רדיואקטיווית, שנוי במחלוקת, ולאחרונה הפגינו נגד שיגור החללית פעילים המתנגדים לשימוש באנרגיה גרעינית. לדבריהם, פיצוץ בעת השיגור עלול להפיץ כמויות מסוכנות של קרינה.
אולם נאס”א טוענת שהסיכוי לתאונה בעת השיגור קלוש, וכי מערכת הדלק והגנרטור תוכננו כך שיגבילו את התפשטות הקרינה. אבל בכל מקרה, כאמצעי זהירות, יוצבו צוותים לניהול מקרי חירום סביב בסיס חיל האוויר בקייפ קנוורל, פלורידה, בזמן השיגור.
מכשירי החללית כוללים שלוש מצלמות שיצלמו תמונות באור נראה לעין, באור אינפרא-אדום ובאור אולטרה-סגול. בנוסף מצוידת החללית בשלושה ספקטרומטרים שיחקרו את ההרכב והטמפרטורה של האטמוספירה הדקה של פלוטו, ואת מאפייני פני הקרקע. המכשירים הם הקומפקטיים והחסכוניים ביותר שהוטסו אי פעם במשימת מחקר של כוכבי לכת.
החללית תישא גם מכשיר למדידת אבק, שהוא חלק מניסוי של סטודנטים מאוניברסיטת קולורדו. זו פעם ראשונה שבמשימת חלל לחקר כוכבי לכת סטודנטים מתכננים ומנהלים ניסוי לגמרי לבדם. זהו גם הניסוי היחיד שיופעל גם בעת שהחללית תנום את “שנת החורף” שלה. “אופקים חדשים” תישא גם כמה פריטים סמליים מכדור הארץ, ובכללם דגל ארה”ב, חתיכה קטנה מ– SpaceshipOne החללית המאוישת הפרטית הראשונה – ותקליטור המכיל את שמותיהם של 435,000 האנשים שנרשמו באתר האינטרנט של המשימה (http://pluto.jhuapl.edu).
אסטרונומים הצליחו לראשונה למדוד את גודלו של כארון (מימין), הגדול מבין שלושת ירחיו הידועים של פלוטו (משמאל). החוקרים, שצפו בירח מטלסקופים הממוקמים בדרום אמריקה, ניצלו לאחרונה חלון זמן של פחות מדקה, שבו כארון חסם את האור המגיע מכוכב בהיר, וכך יכלו לאסוף מידע רב על מאפייניו. על פי התצפיות, קוטרו של כארון, שהתגלה ב-1978, הוא בין 750 ל-753 ק”מ – כמחצית מקוטרו של פלוטו. החוקרים קבעו עוד כי לירח אין ככל הנראה אטמוספירה משמעותית
