ספינת אויר לצדק

החללית ג'ונו מיועדת להקיף את צדק במשך שנה ובמהלך תקופה זו, תבוצענה מדידות רבות בכדי להעמיק את הבנתנו באשר לאופיו של כוכב הלכת

כוכב הלכת צדק. ממתין לג'ונו
כוכב הלכת צדק. ממתין לג'ונו

ביוני 2010 תשוגר לעבר צדק חללית חדשה ושמה ג'ונו. לכשתגיע לעבר הכוכב היא תכנס למסלול קוטבי סביבו וגבוה דיו כדי למנוע ממנה פגיעה מקרינת הכוכב, לקח מנסיונה של חללית הגליליאו. החללית מיועדת להקיף את צדק במשך שנה ובמהלך תקופה זו, תבוצענה מדידות רבות בכדי להעמיק את הבנתנו באשר לאופיו של הכוכב. הכוונה היא לחקור את השדה המגנטי שלו, את האטמוספירה ואת גלעינו הסלעי, למדוד זרמי קונבקציה באטמוספירה בעומקים גדולים יותר מאותם חלקים הנראים לעין, למדוד את כמות המים, האמוניה והמתאן באטמוספירה, טמפרטורות ומהירויות של רוחות ברבדים שונים שלה (1).

על מנת לתת תמונה מקיפה יותר של צדק יש להשתמש באמצעי נוסף לביצוע מדידות מתוך האטמוספירה עצמה. הראשונים שנקטו בדרך זו היו הרוסים כאשר ציידו שתי חלליות שיעדן היה כוכב הלכת נוגה בכדורים פורחים כל אחת. חלליות אלה היו וגה 1 ווגה 2 שנועדו לנחות על קרקע הכוכב. לאחר שהחלליות נכנסו לאטמוספירה ביוני 1985 שוחררו הכדורים הפורחים ושודר ארצה מידע רב ערך על האטמוספירה של נוגה כל כדור פורח היה עשוי מטפלון וקוטרו 3. 54 מטר. מתחתיתו של כל כדור היה כבל באורך 13 מטר ולתחתיתו צמודה גונדולה באורך 1.2 מטר ובה כל הציוד המדעי. משקל הגונדולה 21 ק"ג (2).

המגבלות של כדור פורח הן שתיים. הוא נסחף עם הרוח ואין שום אפשרות לשלוט על כיוון תנועתו ומשך הפעילות שלו תלוי בתוחלת הקיום של המצברים. לקראת שיגור חללית ה-ג'ונו יש לעבור לתצורה אחרת, לתצורה של ספינת אוויר כמו הצפלינים שפעלו בראשית המאה ה-20. ספינת האוויר תהיה בתוך מארז שינתק מהחללית כאשר תתקרב לצדק , יכנס לאטמוספירה ולאחר מכן יפתח מצנח שבעקבותיו ספינת האוויר תפתח.

ספינת האוויר תהיה עשויה מחומר קל כמו זה של הכדורים הפורחים הרוסיים. איך היא תהיה בנויה? הכיוון שיש לפעול על פיו הוא של שלד פנימי עשוי מחומרים קלים. שלד זה מורכב מגרעין של זרועות טלסקופיות הנפרשות לכל הכיוונים ופורשות אט אט את מעטפת הספינה. ספינות האוויר הראשונות מולאו במימן ולאחר מכן עברו להליום מסיבות בטיחותיות. גזים אלה מצויים בשפע באטמוספירה של צדק . בגרעין הספינה יהיו תאי כוח מצבריים שיפעילו משאבת אוויר אשר תשאב פנימה את הגזים מהאטמוספירה במקביל לפרישת הספינה עד למלוא גודלה.

בתחתיתה של ספינת האוויר תהיה גונדולה עם ציוד מחקר לרבות מצלמות מכל צידיה על מנת להגיע לכיסוי חזותי מלא. כדאי יהיה להציב מצלמות גם על הדופן העליון של הספינה. שליטה על כיוון תנועתה של הספינה ייעשה באמצעות פליטה ושאיבה של אוויר תוך כינוס ושליפה של השלד הטלסקופי ובאמצעות כנפונים בצידה האחורי.

לספינה יהיו שני מקורות כוח. מקור כוח אחד הוא מצברים . מקור שני הוא הרוחות שנושבות באטמוספירה. הרוחות נושבות ללא הפסק ומהירות מגיעה למאות קילומטרים לשעה. כדאי לחשוב על טורבינת רוח מיניאטורית שאפשר יהיה בעזרתה לספק לספינת האוויר כוח ובצורה זו להעניק לה תוחלת חיים ארוכה מאוד.

מכיון שצדק סובב סביב עצמו פעם ב-10שעות הנתק התקשורתי מספינת האוויר יהיה 5 שעות, זמן קצר מאוד. המידע שייאסף בשעות אלה ייאגר בזכרון המחשב של ספינת האוויר וישודר ארצה כאשר ייווצר אתה קשר עין או באמצעות החללית.

דרך מעשית לבדיקתה של ספינת אוויר כזאת היא בניית דגמים שישוחררו ממטוסים מגביהי טוס או מלוויינים המקיפים את כדור הארץ. פיתוחה וייצורה של ספינת אוויר כזו הוא אתגר לא קטן מאחר ומדובר בכלי חדש לחקירתם של כוכבי לכת בעלי נוכחות אטמוספרית. מתוך מטרה לעודד את תעשיית החלל בארץ, אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תצטרף לפרוייקט ה- ג'ונו ופיתוחה של ספינה זו ייעשה בארץ.

מקורות

1. Clark S. – "NASA’S newest mission: orbiting the king of planets".

http://www. spaceflightnow. com/news/n0506/05juno

2. Kremnev R. S. et al-"VEGA ballon system and instrumentation" Science vol. 231 p 1408-1411 21 march 1986

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן