כש”אנשים רעים” מקבלים עונש גברים מחייכים, אבל נשים לא

מחקר מראה, לראשונה במונחים פיסיים, את מה שרבים חשים כבר מזמן: נשים אמפתיות יותר מגברים, שמצדם נהנים מאוד לצפות במעשה נקמה

אליזבת רוזנטל

בספרו “דון חואן” כתב לורד ביירון, “מתוקה היא הנקמה – במיוחד בשביל הנשים”. אולם מחקר שהתפרסם בשבוע שעבר, שבוצע באמצעות בדיקות דימות תהודה מגנטית (MRI), מרמז כי ייתכן שגברים הם הנוקמים הטבעיים יותר.

התברר כי כשגברים צפו בצילומים של אנשים שהחשיבו ל”רעים” סופגים הלם חשמלי קל, בדיקת דימות התהודה המגנטית הראתה פעילות באזורים של המוח של הנבדקים הקשורים לתחושת גמול, ואילו מרכזי האמפתיה במוחם נותרו חסרי פעילות. לעומת זאת, אצל נשים שצפו בצילומים של העונש לא נרשמה כל תגובה באזורים במוח הקשורים לגמול, אף שגם הן אמרו כי אינן אוהבות את ה”רעים”. מרכזי האמפתיה שלהן הראו פעילות שקטה.

המחקר מראה בפעם הראשונה במונחים פיסיים את מה שרבים חשים כבר מזמן: באופן כללי נשים אמפתיות יותר מגברים, בעוד שגברים נהנים מאוד לצפות במעשה נקמה.

הגברים “ביטאו יותר רצון לנקמה ונראו מסופקים כשאנשים לא הוגנים קיבלו את מה שהנבדקים ראו כעונש פיסי ראוי”, אמרה הד”ר טניה סינגר, החוקרת הראשית במחלקת מדעי המוח ביוניברסיטי קולג' בלונדון. אולם במקום להוקיע את הדחף הגברי לנקמה, סינגר טוענת כי יש לו תפקיד חברתי חשוב: “לסוג זה של התנהגות היה ככל הנראה תפקיד קריטי בהתפתחות החברה, כי לרוב בני האדם בקבוצה יש מוטיווציה להעניש את אלה שרימו את האחרים”.

המחקר הוא חלק מגוף גדל והולך של מחקרים המנסים להבין טוב יותר התנהגות ורגשות, באמצעות התבוננות בשינויים הפיסיולוגיים המתרחשים במוח. הדבר מתאפשר בשנים האחרונות בעזרת טכנולוגיית הדימות. “הדימות נמצא עדיין בראשית הדרך, אולם אנחנו עוברים מצורת מחקר תיאורית לצורה יותר מכניסטית”, אמר הד”ר קלאס סטפן, שהיה שותף למחקר.

הצוות בראשות הד”ר סינגר ניסה לבדוק אם רמת האמפתיה שגילו משתתפי המחקר תאמה את מידת החיבה או הסלידה שחשו כלפי האדם שקיבל עונש. החוקרים לא ביקשו לבחון הבדלים על פי מין הנבדק.

כדי לטפח רגשות חיבה או סלידה בקרב 32 המתנדבים, החוקרים ביקשו מהם לשחק משחק אסטרטגי מורכב שמטרתו לצבור כסף. המתנדבים חולקו לזוגות. על פי חוקי המשחק, שיתוף פעולה בין בני הזוג מגביר את סיכוייהם להגדיל את רווחיהם. לשורות המתנדבים הסתננו שחקנים, שקיבלו מהחוקרים הוראה לשחק בצורה אנוכית. לדברי ד”ר סטפן, עד מהרה המתנדבים “אהבו מאוד” את בני הזוג ששיתפו פעולה וסלדו מאלה שדאגו להותיר אצלם סכומי כסף.

לאחר ש”הוכשרו” לחבב את שותפיהם למשחק או לסלוד מהם, המתנדבים התבקשו לצפות בשותפים השונים בזמן שהם סופגים הלם חשמלי קל. בעת שצפו בכך, מוחם נסרק במכונת MRI. סריקות ה-MRI הראו שגברים ונשים כאחד “חשו” את כאבם של שותפים שאותם אהבו. אולם ההפתעה האמיתית התגלתה כשהמתנדבים צפו בשותפים שלא אהבו מחושמלים. “כשהנשים צפו באותם בני זוג מקבלים מכת חשמל קלה, הן עדיין גילו תגובה אמפתית, אף שהיא היתה מצומצמת יותר”, אמר הד”ר סטפן. “הגברים לא גילו כל תגובה אמפתית”. בנוסף לכך, החוקרים גילו כי אצל הגברים אזורי העונג במוח הראו פעילות כשהעונש היה “מוצדק”.

החוקרים ציינו כי יש להתייחס לממצאים בזהירות וכי לא ברור אם ההבדלים ביחסם של גברים ונשים לנקמה הם מולדים, או אם החוויות החברתיות יוצרות את התגובות השונות. לדברי הד”ר סינגר, דרושים מחקרים נוספים כדי לראות אם תגובות שונות יירשמו במקרים של נקמה, שאינה כוללת גרימת כאב. אולם היא הוסיפה כי “נראה שהמחקר הזה מצביע על כך שלגברים יש תפקיד מרכזי בשמירה על צדק ובהטלת עונשים”.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~386520823~~~174&SiteName=hayadan