טבעת לא קרה מדי ולא חמה מדי

הגילוי של כוכב לכת קטן יחסית, בעל תנאים ייחודיים, מאפשר להזות על יצורים תבוניים החיים בשעת דמדומים נצחית

דניס אוברביי, ניו יורק טיימס, הארץ, חדשות וואלה!

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/planet436B.html

כמו מרבית תושבי ניו יורק, גם אני נגוע במחלת הנדל”ן. אף על פי שאני שונא לעבור דירה, אינני מסוגל לעבור במקום חדש בלי לתהות איך זה יהיה לגור שם. אני לא יכול לטייל באיסט וילג' בלי לבדוק מודעות ולהעריך את מצב המסעדות וגני המשחקים באזור.

ואילו מחוץ לניו יורק, מי שילך לישון בשק שינה במקום כמו שמורת הטבע מסא ורדה, השוכנת בגובה של יותר משני קילומטרים בהרי קולורדו, ויתעורר באמצע הלילה – יגלה סביבו את כל שביל החלב. יש כ-200 מיליארד כוכבים בשביל החלב ומספר דומה של גלקסיות ביקום שניתן לצפות בהן. ודאי יש שם כמה נכסים לא רעים, ואולי אפילו אפשר שיתגלו שם שכנים חיים.

זוהי תקופה אופטימית לאלו שנהנים לחשוב על היקום כמקום נדיב ומקווים שיש סיכוי לחיים בכוכבים אחרים. בתחילת ספטמבר, המספר הרשמי של כוכבים מחוץ למערכת השמש שהתגלו היה 111, לפי איגוד האסטרונומיה הבינלאומי. אולם המספרים משתנים כל שבוע. מה שהתחיל כטפטוף של תגליות של כוכבים מוזרים שאין סיכוי למצוא בהם חיים, לפני כעשר שנים, היה למבול של כוכבים חדשים, שנראים יותר ויותר ידידותיים.

אחד הגילויים האלו סובב את הכוכב גליזה 436 שאורו קלוש, שהמאסה שלו היא פחות ממחצית מזו של השמש והוא מסווג כ”ננס אדום” – כוכב קטן וקריר. בתחילת החודש הודיעו שסביב גליזה 436 חג כוכב לכת שהמאסה שלו גדולה רק פי 20 ממאסת כדור הארץ – דומה לזאת של נפטון ממערכת השמש שלנו.

כוכב לכת זה חג סביב ה”שמש” שלו כל 2.6 ימים, במרחק של כ-4.1 מיליון קילומטרים ממנה. וכמו כל כוכבי הלכת האחרים שהתגלו מחוץ למערכת השמש שלנו, הגדולים ממנו בהרבה, גם בו לא יכולים להתפתח חיים – למעט, בצירוף נסיבות מסוים אחד, שעדיין לא ניתן לאשר או לשלול. וכאן מתחילה שרשרת ההשערות הלא מבוססות והחלומות.

אסטרונומים חישבו ומצאו שכוכב הלכת קרוב כל כך לשמש שלו, שצד אחד שלו מופנה תמיד אליה, כפי שהירח מפנה תמיד אותו צד כלפי כדור הארץ כשהוא מסתובב. משמעות הדבר היא שצד אחד של כוכב הלכת חשוף לצריבה תמידית עזה של השמש ואילו בצד השני שוררים עלטה וכפור תמידיים. אך באזור הדמדומים שבין שני החלקים, שבו גליזה 436 בוהק לנצח בכתום כמו פני ליצן, יש בדל של סיכוי, שהטמפרטורה נמצאת ב”טווח הזהב” – לא חם מדי ולא קר מדי – שבו יכולים להימצא מים נוזלים; התנאי המקדים להימצאות חיים כפי שאנו מכירים אותם.

התחלתי לדמיין לי מעין עולם טבעתי על פניו של גליזה 436ב (שמו הבלתי פואטי הנוכחי של כוכב הלכת) כרצועה צרה מאובקת וירוקה, כמו בצה בקיץ באלסקה שמלאה יצורים תבוניים, מוקפים בקרח ובמדבר משני הצדדים, בונים את עריהם הקטנות ויושבים על שפת התעלה השורצת דגי בס. מעניין להתעמק בפסיכולוגיה ובקוסמולוגיה של יצורים שחיים בשעת דמדומים נצחית. מעניין, האם בגליזה 436ב אפשר לומר שיש שחר נצחי או שקיעה נצחית? האם הם יודעים על כוכבים אחרים?

מובן, שאלו חלומות מופרכים. אפשר לשכוח מערים ומיצורים. הרי אפילו כמה בקטריות לא מוכרות בשלולית בוץ ישנו את פני המדע. גם האפשרות להימצאות מים באיזשהו מקום תגרום לאסטרו-ביולוגים ולמדענים אחרים לקפוץ משמחה. אולם אפשרות זו תלויה בטיבה של האטמוספירה על פני כוכב הלכת: אם היא צפופה מדי, החום מהחלק המואר של כוכב הלכת יתרכז סביב החלק האפל וכל כוכב הלכת יהיה חנוק. ואם האטמוספירה דלילה או אינה קיימת כלל, אין מניעה שקטע מהחלק המואר יישאר חמים. אבל איש אינו יודע באמת מהם התנאים בגליזה 436ב: האם הוא עשוי מאבן ומברזל, כמו כדור הארץ, או מקרח ומשלג, כמו נפטון, ומהם תנאי האטמוספירה שם. האם, למשל, המים מתאדים מהחלק המואר ונהפכים לשלג כשהם נופלים על החלק האפל?

וגרוע מכך: ננסים אדומים כמו גליזה 436 נתונים להתפרצויות ענק ולכתמי שמש, כך שכוכב הלכת שלו וכל מה שעליו צריכים להיות עמידים בפני השינויים בחשיפה לאור השמש וגם בפני “מקלחות” של קרינה.

עדיין מוקדם להתרגש מהאפשרות למצוא חיים על גליזה 436ב, או על כל כתם אבק אחר בשמים. אך הסיכויים בהחלט תומכים באפשרות שבאחד הימים, באחד מכוכבי הלכת יתקיימו “תנאי הזהב” שיהפכו אותו להימור טוב לבניית מיזם נדל”ן חדש.

זינוק במחקר

כל כוכבי הלכת האחרונים שהתוודענו אליהם התגלו באופן עקיף – בדרך כלל דרך מדידת התנודות שמפעיל כוח המשיכה שלהם על האור הנפלט מהשמש שלהם. מכיוון שכוכבי לכת גדולים יוצרים תנודות גדולות, הראשונים מחוץ למערכת השמש שהתגלו היו בגודל כשל צדק והם חגים קרוב לשמש שלהם, כך שהטמפרטורה שלהם גבוהה והאטמוספירה שלהם צפופה מכדי שיתפתחו בהם סוגי החיים המוכרים לנו. אולם ככל שהאסטרונומים עשו תצפיות ארוכות ורגישות יותר, הם החלו לגלות מערכות כוכבים הנראות נעימות יותר.

גליזה 436ב הוא אחד משלושה כוכבי לכת כאלה שנתגלו לאחרונה, ושלושתם קטנים – גודלם דומה לזה של נפטון. אחד מהם, הידוע בשם קאנקרי 55ה, הוא חלק ממערכת של ארבעה כוכבי לכת, שמבין תגליות האסטרונומים היא הדבר הקרוב ביותר למערכת השמש שלנו.

התגליות האלו הזניקו את המחקר, אמר הד”ר ג'ף מרסי, אסטרונום מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, הפועל זה זמן רב לגילוי כוכבי לכת חדשים. לדבריו, כשהוא ועמיתו, הד”ר פול בטלר ממכון קרנגי, החלו לעבוד בתחום בתחילת שנות התשעים, “אנשים הסתכלו במבוכה על נעליהם כשאמרנו שאנו מחפשים כוכבי לכת חדשים”. זה נשמע להם כמו חיפוש אחרי עב”מים.

כיום זהו תחום מרכזי באסטרונומיה, הזוכה לנתחים הולכים וגדלים בתקציב של נאס”א. השלב הבא, לדברי האסטרונומים, הוא גילוי כוכבי לכת בגודלו של כדור הארץ, אם כי זה ידרוש חיפוש בעומק החלל. נאס”א מתכננת כמה משימות בתוך כמה שנים, שמטרתן תהיה לזהות ולחקור כוכבי לכת שיש סיכוי להתפתחות חיים בהם.

וקרוב יותר לבית, הממצאים מ”ספיריט” ו”אופורטוניטי” אישרו כי מתישהו בעבר היו מים על המאדים. בשבוע שעבר פירסמו חוקרים מאוניברסיטת קולורדו את מסקנותיהם, שלפיהן האתר שבו נחתה “אופורטונוטי” היה בעבר ים, שגודלו כגודל הים הבלטי. מדענים מאמינים גם שמתחת לקרח שעל פני הירח של צדק, המכונה “אירופה”, מסתתרים מים.

אולם איש אינו יודע אם באמת היו חיים במקומות האלו. עד כה מצאו חיים על כל מקום על פני כדור הארץ שבו חיפשו, מהמקומות היבשים והקרים ביותר ועד למקומות החמים והלחים. אולם הסיכויים למציאת חיים מחוץ לכדור הארץ אינם ניתנים לחישוב גם בתנאים הטובים ביותר שאפשר לקוות להם. שאלות רבות נותרו לא פתורות. אחרי ככלות הכל, איננו יודעים גם כיצד התפתחו חיים על כדור הארץ שלנו. מעבר לכך, המדענים אף אינם בטוחים שיוכלו לזהות צורות חיים, שיהיו שונות יתר על המידה מצורת החיים היחידה שאנחנו מכירים – אנחנו עצמנו, בכימיה ובדנ”א המוכרים לנו. אז אני צופה לי ביקום וחושב: הכל עוד אפשרי. אני מאמין שאסטרונומים יגלו כוכבי לכת כמו כדור הארץ עוד בימי חיי וסביר להניח שהרבה לפני שמישהו יצליח לנחות על המאדים.

ידען כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~967448145~~~54&SiteName=hayadan