2003: השנה באסטרונומיה וחלל

אסון הקולומביה * אסטרונאוט סיני ראשון * מבט חדש על תפקידם של קרני הגאמא ועוד אירועים רבים ותגליות רבות בתחום האסטרונומיה אפיינו את 2003

התמונות הראשונות שצילם טלסקופ האינפרה אדום החדש בדצמבר 2003

השנה בתחום החלל התחילה קשה. רק 15 דקות לפני הנחיתה האמורה, שבעת חברי הצוות של מעבורת החלל קולומביה נהרגו, כשהמעבורת התפוצצה ב-1 בפברואר. התברר, כי האשם נמצא בקצף בידוד, שנפל על אריחים חסיני חום בכנף השמאלית של המעבורת במהלך השיגור – תרחיש, שמהנדסים מודאגים דברו עליו ממש יום לפני האסון.

לבסוף, כמו במקרה של אובדן הצ'לנג'ר 17 שנה קודם לכן, הלך הרוחות בנאס"א עצמה הואשם בייחוס מעט מדי חשיבות לדאגות המהנדסים. האסון קרקע את תוכנית המעבורת ייתכן עד 2005 והמריץ הוספת אמצעים כגון חיישני נזק על כנפי המעבורת בעתיד. ואולם, פחות משבועיים מאוחר יותר, חללית אחרת סיפקה חדשות מצוינות. קוסמולוגים הפיקו את התמונה המפורטת ביותר של היקום הצעיר, בסיוע WMAP (Wilkinson Microwave Anisotropy Probe), ששוגר ב-2001. התמונה המטולאת של היקום רק 400,000 שנה לאחר המפץ הגדול, חושפת הבדלי טמפרטורות של שמיליונית המעלה בין חלקים שונים של השמיים.

היקום באותו הזמן היה מרק לוהט של אטומים וקרינה, אך עם אזורים צפופים יותר בנקודות חמימות יותר. האזורים האלה התפתחו לגלקסיות וצבירי גלקסיות, בעוד שאזורים קרירים יותר הפכו לריק החללי. המידע מה-WMAP קבע – בדיוק חסר תקדים – את גיל היקום כ-13.7 מיליארד שנה ; את צורתו השטוחה; ואת הרכבו, שהוא 4% חומר רגיל, 23% חומר אפל ו-73% אנרגיה אפלה.

מידע מה-SDSS (Sloan Digital Sky Survey), תוכנית, שיעדה הוא מיפוי רבע מהשמיים בעזרת טלסקופים על כדור הארץ, התאים למידע מה-WMAP וחיזק את העדויות לקיומה של האנרגיה האפלה, שנתגלתה באופן עקיף לראשונה ב-1998. ב-29 במרץ אסטרונומים זכו למבט חטוף על התפרצות קרני הגמא (GRBs- Gamma Ray Bursts) הקרובה ביותר והבוהקת ביותר ש תועדה אי פעם. ההתפוצצויות הקצרות יחסית של פוטונים אנרגטיים, שנתגלו לראשונה בשנות ה-1960, הביכו את האסטרונומים כבר יותר משלושים שנה. ואולם, בתוך הספקטרום של ההתפרצות במרץ היה קבור סימן, שלא ניתן לטעות לגביו, של סופרנובה. זה סיפק את הראיה האיתנה ביותר עד כה, כי התפרצויות, שנמשכות יותר מכמה שניות, הן תולדה של מותם האלים של כוכבים מסיביים.

ייתכן שהתפרצות קרני גמא קרובה, שסילון החלקיקים שלה כוון כלפי כדור הארץ, הייתה אחראית להכחדות המוניות כאן על כדור הארץ.

ביולי, כוכב הלכת הקדום ביותר, שנתגלה אי פעם, נמצא בסביבה, שחשבו כי היא עוינת מדי, מכדי שכוכבי לכת ישגשגו בה. זה מרמז, כי ייתכן שכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש נפוצים יותר משחשבו. מעריכים כי כוכב הלכת, שנתגלה בצביר כוכבים בן 13 מיליארד שנה, סובב לא רק אחד, כי אם שני כוכבים – ואחד מהם הוא פולסר מסתחרר. אם כוכב הלכת קדום כמו הצביר בו הוא נמצא, הוא בוודאי נוצר זמן לא רב לאחר המפץ הגדול, לפני שהכוכבים בערו מספיק זמן כדי לזרוע את החלל עם יסודות כבדים. כמו כן השנה שוגרו טלסקופי חלל חדשים ואבדו קודמים. טלסקופ החלל האחרון מסדרת המצפים הענקיים של נאס"א (NASA’s Great Observatories), טלסקופ בתחום האינפרא אדום, שוגר באוגוסט. הוא שלח את התמונות הראשונות שלו וזכה לשם חדש: טלסקופ החלל ספיצר (Spitzer Space Telescope) בדצמבר. עם זאת, חללית הגלילאו מוכת הקרינה, שחגה סביב צדק בשמונה השנים האחרונות, נשלחה למשימת התאבדות לכוכב הלכת הענק בספטמבר כדי להימנע מהתנגשות וזיהום הירח של צדק אירופה. חובבי ספורט בוודאי נהנו מהדיווחים באוקטובר, שהציעו כי לא זאת בלבד שהיקום סופי, הוא גם מעוצב בצורת כדורגל. צוות אסטרונומים נעזרו במידע מה-WMAP והגיעו למסקנה השנויה במחלוקת, אך עד כה לה הוכרעה הכף בעניין.

באוקטובר שוגר וחזר בבטחה האסטרונאוט הסיני הראשון, יינג ליווי, בעוד שהעולם בחן את העניין ברגשות מעורבים. בסוף השנה, כל העניים מופנות למאדים – יעדן של ארבע חלליות, שנושאות שלוש נחתות. בעשרה בדצמבר הודיעה יפן על אובדן המשימה הבעייתית נוזומי, שסבלה מכמה עיכובים מאז שיגורה ב-1998.

החללית האירופאית "מארס אקספרס" הורידה את הנחתת שלה "ביגל 2" (לא נוצר קשר עם ביגל 2 מאז יום הנחיתה האמור, ד.א) ב-19 בדצמבר. בעקבות מארס אקספרס, ששוגרה ביוני, שוגרו גם המארס רוברס של נאס"א, "רוח" ו"הזדמנות" (Spirit and Opportunity ). במשימות הללו מנצלות את הקרבה הרבה של מאדים אלינו, ששיאה היה באוגוסט.

קישור לכתבה המקורית ב-New Scientist

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן