סיקור מקיף

פרופ' עקיבא בר-נון, מיוזמי רוזטה שתשוגר השבוע: נקווה להצלחת הפרויקט

השבוע אמורה לצאת לדרכה החללית רוזטה שתטיל חללית קטנה יותר אשר תנחת על שביט בעוד עשר שנים. לפרופ' עקיבא בר-נון מאוניברסיטת תל אביב יש חלק פעיל בפרוייקט, כמו גם למעבדת הדמיית השביטים המתקדמת של האוניברסיטה

אבי בליזובסקי

לקראת שיגורה של החללית רוזטה אל שביט צ'רמוייב-גרסימנקו

ב- 26 לפברואר 2004, תשוגר החללית רוזטה אל שביט צ'רמוייב-גרסימנקו, אליו תגיע באוגוסט 2014. חלק מהחללית יקיף את גרעינו של השביט במשך הרבה חדשים וחלקה השני ינחת על הגרעין, יחפור בקרח שלו ויבדוק את מבנהו והרכבו.

באוניברסיטת תל-אביב נמצאת הקבוצה לסימולציה של שביטים המעורבת בפרוייקט רוזטה של סוכנות החלל האירופית בשיתוף עם סוכנות החלל של ארה"ב.
פרוייקט רוזטה הינו חוד החנית של מחקר השביטים, שנקודות השיא שלו עד עתה היו התקרבותה החטופה של החללית "ג'יוטו" לגרעינו של השביט הליי בשנת 1986, התקרבותה החטופה של חללית "אבק הכוכבים" (Stardust) לגרעינו של שביט וילד- 2 בשנת 2003 צילום פניו והחזרת אבק ממנו לאנליזה במעבדות על פני הארץ, ועתה שהייה של רוזטה חדשים רבים ליד גרעינו של שביט צ'רמוייב-גרסימנקו, נחיתה על פניו וחקירת מבנהו והרכבו.

שביטים- אלו הגופים הפרימיטיביים ביותר במערכת השמש, שלא השתנו מאז יצירתה לפני 4.5 מיליארד שנים. כיום יש עדויות ברורות (חלקן החשוב ביותר ממעבדת הסימולציה של שביטים באוניברסיטת תל-אביב) כי שביטים הביאו לכדור הארץ כשליש מכל המים שבאוקיינוסים והרבה מאוד מן הגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון והחמרים האורגניים שהובילו ליצירת החיים על פני הארץ.

פרופ' עקיבא בר-נון מהפקולטה למדעים מדויקים, החוג לגיאו פיזיקה, שותף לפרוייקט רוזטה החל מראשיתו לפני כ 15 שנים, כחבר בועדה המדעית שהחליטה מהן מטרותיו המדעיות, וכחבר בקבוצה של אוניברסיטת ברן בשוייץ לבדיקת הרכב הגזים המשתחררים מן השביט, בעת חימומו, כאשר הוא מתקרב אל השמש ויוצר את ההילה העצומה של אדי מים, גזים ואבק.
שיתוף פעולה מדעי זה נבע מכך שבמעבדת הסימולציה של שביטים באוניברסיטת תל-אביב נחקר הקרח של שביטים במשך 25 שנים. תחילה במכשיר היוצר כמויות זעירות של קרח שביטים, בהן אפשר לבדוק את הפיזיקה והכימיה של קרח שביטים. לאחרונה, הסתיימה במעבדתנו הבנייה של המכשיר היחיד בעולם היכול ליצור כמויות גדולות של קרח שביטים ולחקור אותן. מכשיר זה כבר סיפק תוצאות לגבי תכונותיהם של גרעיני שביטים שלא הושגו לפניו. תוצאות אלו כבר פורסמו בספרות המדעית.

פרופ' עקיבא בר-נון התראיין לאתר הידען ובתחילה הוא נשאל:

איך הגעת להיות מהיוזמים של פרויקט רוזטה?

"אני עובד על שביטים במשך 25 שנים. ביחד איתי עובדים בפרויקט בעיקר מדענים מטעם סוכנות החלל האירופית וקצת מנאס"א."

אתה יכול לספר על הגלגולים של הפרויקט?

בר-נון: "בהתחלה רצינו לנחות על גרעין של שביט ולחפור בפנים, ולהביא דוגמא חזרה לכדור הארץ. אבל יש בעיה לחפור בגוף שאין לו גרביטציה כי כשאתה דוחף את המקדח פנימה, הרגליים עולות למעלה, לכן חשבו על כל מני דרכים אחרות לחפור ולהחזיר דוגמא. מכיוון שלא יכולנו לתת למהנדסים תשובה מהו החוזק המכאני של פניו של השביט, הוחלט בסופו של דבר לא לנסות בפעם הראשונה להחזיר דוגמא לארץ אלא רק להחדיר מכשירים לתוך הקרקע, לתוך הקרח בעצם, ולבדוק אותם במקום. הוחלט שנבנה חללית שתעשה שני דברים: מצד אחד חללית שתשהה מעל השביט הרבה זמן ותבדוק כל מיני פרמטרים שלו וחלק שני ינחת על פני השביט ויבדוק אותו במקום."


החלפתם שביט בדרך?

"החלפנו הרבה שביטים. הפרויקט הזה כבר נמשך יותר מעשר שנים וכל פעם שינינו את השביט כיוון שהתנאים של השיגור השתנו, ולפני האחרון היה וירטנן, ואז היינו צריכים לשלוח את החללית רוזטה עם טיל אריאן 5 משופר, שהיו לו כמה וכמה כשלונות, ואז החליטה סוכנות החלל האירופית לא לסכן את החללית ולשלוח אותה עם טיל אריאן 5 רגיל שהוכיח את עצמו יפה, ואז השתנתה המטרה כי זה היה קצת יותר מאוחר לשביט צ'רמוייב-גרסימנקו ועכשיו אנחנו צריכים שוב לעלות עם אריאן 5 משופר כי חללית אחרת לא מוכנה בזמן והסוכנות עומדת על כך שנשגר עם הטיל הזה. נקווה שזה יעבור בשלום."

מה ידוע על השביט הזה??

"כמו שאנחנו יודעים על הרבה שביטים אחרים. כל כמה זמן יודעים יותר ויותר. עכשיו אחת החלליות סטארדסט התקרבה לשביט וילד-2 וצילמה אותו מאוד מקרוב הרבה יותר מאשר ראינו את השיבט האלי לפני הרבה שנים עם החללית ג'יוטו והקרח שאנחנו רואים על השיבט שבור בצורה מאוד מיוחדת בדומה מאוד לצורות של הקרח שאנחנו רואים היום אצלנו במעבדה במכשיר הגדול לסימולציה של שביטים.
אנחנו גם יודעים הרבה על ההרכב הכימי של השביטים מהרבה תצפיות, בעיקר של הייל-בופ ואנחנו חושבים שנדע עוד הרבה יותר כאשר רוזטה תגיע לשביט המטרה שלה, הדבר יקרה בשנת 2014."
הוא שביט ידוע, עצם העובדה שיש לו שם, מעידה על כך שהוא נצפה בידי שני האדונים הנכבדים והם אסטרונומים חובבים, זה אומר שהוא מספיק בהיר כך שניתן לראות אותו. חייבים להכיר כמובן בדיוק את המסלול שלו כדי להתקרב אליו ולחקור אותו."

האם תהיה עדיין בתפקיד פעיל כאשר הוא יגיע ליעדו בשנת 2014?

"בזמנו לפני כמה וכמה שנים טובות היתה שאלה בסוכנות החלל האירופית מתי לשגר את החללית רוזטה, כי לסוכנות החלל האירופית היו ארבע נקודות צומת, היא היתה צריכה להחליט על סדר העדיפויות לשה. באותה ישיבה מפורסמת הסתכלתי על הראשים של כל החוקרים וחלקם הגדול היו כבר עם שערות שיבה אז. הצעתי להם שאם יידחו את זה יותר מדי, כאשר נגיע לשביט לא נזכור בכלל בשביל מה באנו לשם ובוודאי לא נביט בתוצאות. ובאמת באותה תוצאה הוחלט שנהיה מוקדמים יותר לעומת חלליות אחרות של סוכנות החלל האירופית. אני מאוד מקווה שלא יקרו תקלות בשיגור הזה, ואז בעצם החללית תיסע בדרכה במשך הרבה שנים עד שתגיע אל השביט."

תכנון ארוך טווח הוא נדיר?

"לא כל כך. לדוגמה, את גלילאו ששוגרה לצדק התחילו לתכנן אותה בשנת 1969 ובסופו של דבר היא גם התעכבה בגלל אסון הצ'לנג'ר והיא פעלה באיזור צדק בסוף שנות התשעים ובראשית שנות האלפיים. פרויקטים גדולים לוקחים הרבה מאוד זמן. לפעמים יש עיכובים."
לקראת שיגור רוזטה באתר סוכנות החלל האירופית

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן