
משבר האקלים לא כאן
דעה: האדישות של הציבור הישראלי לנוכח משבר האקלים העולמי מובילה בהכרח גם לאדישות של מקבלי ההחלטות בנושא
דעה: האדישות של הציבור הישראלי לנוכח משבר האקלים העולמי מובילה בהכרח גם לאדישות של מקבלי ההחלטות בנושא
לווייתנים צוברים פחמן בגופם לאורך חייהם וכשהם מתים הם שוקעים לקרקעית האוקינוסים, כל לוויתן (גדול) צובר בחייו כ-33 טון דת"פ לעומת עץ שסופג כ-25 ק"ג
בימים אלה, כשתנועת המונים קוראת למנהיגים לפעול לעצירת ההתחממות העולמית ולפגיעה בסביבה הטבעית, ראוי להציג שוב ושוב את נזקי ההתחממות כאשר רוב הר"מ מבוסס על
להשפעות של שיבוש אקלימי, כמו התרחשות מוגברת של אירועי מזג אוויר קיצוניים או להכחדת מינים בודדים יש ערך חדשותי, הנושא הרחב אינו כזה
מחקרים מראים כי חקלאות ושימושים אחרים בשטחי קרקע תורמים כרבע מפליטות גזי החממה, לכן לא תמיד נכונה הגישה הצמחונית. על פי החוקרים, אין פתרון כללי
הפחתה מהירה ורדיקלית בביקוש לאנרגיה יכולה אולי להגשים את שתי המטרות של התמודדות עם משבר האקלים ולאפשר לתלמידים ולילדינו לחיות חיים טובים. אז מדוע אפשרות
ת'ונברג, הילדה השבדית בת ה-16 שסוחפת אחריה את כל העולם במאבק במשבר האקלים כאשר נאמה בועידת האקלים שהתקיימה בתחילת השבוע בניו יורק. אנו מביאים כאן
מכיוון ששינויי האקלים נגרנים על ידי פעולות של מדינות, הבעיה יכולה להיפתר רק על ידי שיתוף פעולה של מדינות , וקביעה של יעדים באמצעות כלים
גל החום שפקד את חצי הכדור הצפוני בקיץ 2019 היה מהקשים בהיסטוריה. שיאים נשברו, קרחונים נמסו ובני אדם מתו. האם זה שמצפה לנו מעתה והלאה?
כך חשפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב במחקר שיפורסם בשער המגזין סיינס. החוקרים סבורים כי ייתכן שהשיבוש נגרם על ידי שינויים בגורמים סביבתיים – כמו שינויי
בעוד 30 שנה החקלאות העולמית תצטרך להאכיל 10 מיליארד פיות – ולעשות את זה מבלי לפגוע בסביבה. האם צריך לחפש את התשובה לשתי הבעיות האלו
משבר האקלים דוחף יותר ויותר אנשים לעזוב את ביתם. הפינוי מתבצע בדרכים שונות, ובמקרים רבים נראה כמוצא אחרון וככישלון להסתגל לשינויים. צוות חוקרים טוען שנסיגה
רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות
חופי מפרץ חיפה סובלים בשנים האחרונות מסחיפת חול כתוצאה מבנייה של תשתיות ימיות. מחקר חדש מלמד על התהליכים שהובילו למצב הזה ונותן כלים למציאת פתרונות
כך עולה מדוח שפרסמה הסוכנות הלאומית האמריקנית לאוקיאנוגרפיה ואטמוספירה (NOAA) שמציינת גם את ישראל בין המקומות שבהם נשברו שיאי חום * שיעור המסת הקרח הימי
יולי 2019 היה ככל הנראה החודש החם ביותר אי פעם. כשצדפות נצלות בקליפתן ציפורים נמלטות לפסגות ומחלות מסוכנות מתפשטות במהירות, האם יש עוד סיכוי להילחם
בדו"ח שהופץ על ידי המכון העולמי למשאבים (WRI report World Resources Institute), מתפרסמים נתונים על הנזק שגורם מנהג צליית הבשר שנפוץ בכל העולם
מחקר חדש מצא כי חלק ממדף הקרח רוס, מדף הקרח הגדול בעולם, נמס בקצב מהיר פי עשרה בשל מגע עם מי ים חמים. הממצאים
כך אמרה, כריסטינה פיגרס, יו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינויי האקלים שהיתה אחד הכוחות המניעים בקבלת הסכם פריז ב-2016 וכלת פרס דן דוד בממד זמן
גוש קרח בגודל של גוש דן התחיל להתנתק מיבשת מאנטרקטיקה ובעוד כמה שבועות הוא צפוי לגרום לעלייה בגובה פני הים. האם אפשר לעצור את התהליך
רחפנים נוטעים עצים, דובי קוטב מורעבים, אסונות טבע בישראל, כדורגל נגד זיהום אוויר, מאבק ציבורי באסדת הגז, מלחמה בפלסטיק החד-פעמי, הצתות בדרום, בזבוז מזון וחרקים
עוד עולה מהמחקר כי מפלס הים התיכון עלה במהלך עשרים השנה האחרונות ב – 6 ס"מ כתוצאה מאובדן של נפח הקרח באנטרקטיקה, גרינלנד ובאזורים הררים
לפני ימים מספר החלה בהלת הקניות המוטרפת שמואצת ע"י התקשורת. במשך חודש ימים מציעות חברות הנחות למוצרים וקהל הצרכנים דוהרים לחנויות ולאתרי הרשת ורוכשים מכל
רועים בעמק זמבזי בזימבבואה מדווחים על ירידה משמעותית בעקיצות ובפגיעה לחיות,. לאט לאט מתמעטת אוכלוסיית זבובי הצהצה עד כדי כך שיש אזורים בהם הזבובים נעלמו
שלוש השנים האחרונות היו החמות ביותר שנמדדו אי פעם, ותחזיות עדכניות מצביעות על הסתברות גבוהה לרצף של ארבע שנים חמות נוספות לפחות
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו