ההתחממות הגלובלית

כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ.

אקלים – חקלאות – מזון

בימים אלה, כשתנועת המונים קוראת למנהיגים לפעול לעצירת ההתחממות העולמית ולפגיעה בסביבה הטבעית, ראוי להציג שוב ושוב את נזקי ההתחממות כאשר רוב הר"מ מבוסס על

התפרקות כיסוי הקרח במצר ז'רלאש ליד אנטארקטיקה. צילום: shutterstock

מזג אוויר אופייני לעתיד

גל החום שפקד את חצי הכדור הצפוני בקיץ 2019 היה מהקשים בהיסטוריה. שיאים נשברו, קרחונים נמסו ובני אדם מתו. האם זה שמצפה לנו מעתה והלאה?

חווה לגידול אצות. תצלום: JanB46, Wikipedia

כור ביולוגי לגידול אצות

בעוד 30 שנה החקלאות העולמית תצטרך להאכיל 10 מיליארד פיות – ולעשות את זה מבלי לפגוע בסביבה. האם צריך לחפש את התשובה לשתי הבעיות האלו

שכונה שוקעת לתוך הים השחור באודסה, אוקראינה. צילום: shutterstock

חוקרים: כדאי לבצע נסיגה מסודרת מאזורי החוף בגלל ההתחממות

משבר האקלים דוחף יותר ויותר אנשים לעזוב את ביתם. הפינוי מתבצע בדרכים שונות, ובמקרים רבים נראה כמוצא אחרון וככישלון להסתגל לשינויים. צוות חוקרים טוען שנסיגה

באזורים העניים והצפופים ביותר על פני כדור הארץ, בארות מי שתייה, שנחפרו כדי להימנע מן הצורך להשתמש במים עיליים מזוהמים בחיידקים, מורעלות באַרְסֵן שמקורו במי תהום. כעת גם אלה בסכנה. אילוסטרציה: pixabay.

העולם מתייבש

רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות

זח הדייגים בחוף "הבתולה", קריית ים. מימין: ניתן לראות את התרחבות החוף לאורך השנים. משמאל: על פי תופעה מקומית של הצטברות חול מצפון והגברת אירוזיה מדרום למזח "הבתולה" זוהה רכיב הזרם המשמעותי – מצפון לדרום

מי הזיז את החוף שלי?

חופי מפרץ חיפה סובלים בשנים האחרונות מסחיפת חול כתוצאה מבנייה של תשתיות ימיות. מחקר חדש מלמד על התהליכים שהובילו למצב הזה ונותן כלים למציאת פתרונות

מד חום בהולנד מראה טמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס, יולי 2019. צילום: shutterstock

יולי 2019 היה החודש החם ביותר בהיסטוריה

כך עולה מדוח שפרסמה הסוכנות הלאומית האמריקנית לאוקיאנוגרפיה ואטמוספירה (NOAA) שמציינת גם את ישראל בין המקומות שבהם נשברו שיאי חום * שיעור המסת הקרח הימי

ההתחממות הגלובלית. איור: shutterstock

חום אימים

יולי 2019 היה ככל הנראה החודש החם ביותר אי פעם. כשצדפות נצלות בקליפתן ציפורים נמלטות לפסגות ומחלות מסוכנות מתפשטות במהירות, האם יש עוד סיכוי להילחם

מנגל ביום העצמאות. צילום: shutterstock

המבורגר מול סביבה

בדו"ח שהופץ על ידי המכון העולמי למשאבים (WRI report World Resources Institute), מתפרסמים נתונים על הנזק שגורם מנהג צליית הבשר שנפוץ בכל העולם

למדף הקרח רוס תפקיד חשוב בייצוב רצועת הקרח במערב אנטארקטיקה. צילום: Agustín Lautaro – Unsplash

מה ממיס את מדף הקרח רוס באנטארקטיקה?

  מחקר חדש מצא כי חלק ממדף הקרח רוס, מדף הקרח הגדול בעולם, נמס בקצב מהיר פי עשרה בשל מגע עם מי ים חמים. הממצאים

מדף הקרח בראנט. ממדף הקרח צפוי להתנתק חתיכה עצומה בגודל של לפחות 1,700 קילומטר רבוע. תצלום: נאס"א

לשבור את הקרח

גוש קרח בגודל של גוש דן התחיל להתנתק מיבשת מאנטרקטיקה ובעוד כמה שבועות הוא צפוי לגרום לעלייה בגובה פני הים. האם אפשר לעצור את התהליך

אדמה חרוכה בנחל גרר כתוצאה מבלוני תעברה שהגיעו מעזה. השינויים במערכת האקולוגית יכולים להיות ארוכי טווח, וקשה לדעת עדיין מה תהיה השפעת האש בעתיד. תצלום: זווית

עוד הקפה מסביב לשמש – שנת 2018 בסביבה

רחפנים נוטעים עצים, דובי קוטב מורעבים, אסונות טבע בישראל, כדורגל נגד זיהום אוויר, מאבק ציבורי באסדת הגז, מלחמה בפלסטיק החד-פעמי, הצתות בדרום, בזבוז מזון וחרקים

הפחתת צריכה מראש, שימוש חוזר ומיחזור. איור: shutterstock

על לבוש, אפנה והתחממות

לפני ימים מספר החלה בהלת הקניות המוטרפת שמואצת ע"י התקשורת. במשך חודש ימים מציעות חברות הנחות למוצרים וקהל הצרכנים דוהרים לחנויות ולאתרי הרשת ורוכשים מכל

פרות מתות ממחלות המועברות על ידי זבוב הצהצה, דרום אפריקה, 1896. מתוך ויקיפדיה

גם לזבוב הצהצה חם

רועים בעמק זמבזי בזימבבואה מדווחים על ירידה משמעותית בעקיצות ובפגיעה לחיות,. לאט לאט מתמעטת אוכלוסיית זבובי הצהצה עד כדי כך שיש אזורים בהם הזבובים נעלמו

התחממות כדור הארץ. איור: shutterstock

שבע השנים החמות

שלוש השנים האחרונות היו החמות ביותר שנמדדו אי פעם, ותחזיות עדכניות מצביעות על הסתברות גבוהה לרצף של ארבע שנים חמות נוספות לפחות

המדיקיינים מופיעים בתדירות של כ-1.5 סופות בשנה בממוצע, בעיקר בחודשי הסתיו והחורףתצלום: NASA on Unsplash

הוריקן ים תיכוני מצוי

סופה דמוית הוריקן, המכונה "מדיקיין", מופיעה בים התיכון בערך פעם בשנה. היא אמנם חלשה ונדירה יותר ממקבילתה הטרופית, שמכה כעת ללא רחם בעולם, אך עלולה

חקלאות. איור: shutterstock

חקלאות יכולה להיות בת קיימא ואפילו לספוח פחמן

עבור רוב האנשים הקשר בין דלק מחצבי לגזי-חממה ידוע ומוכר. פחות אנשים מודעים ל״תרומת״ החקלאות להתחממות העולמית, ״תרומה״ שניתן להפחיתה ולהפכה לספיחת גזי-חממה ע"י ניהול

דילוג לתוכן