מ״תוכי-ים״ שמקננים בחוף האנגלי לצעידת הפינגווינים באנטארקטיקה, קופים בצמרות עצים באמזון ועוד מינים של חיות, עופות וצמחים שהמאחד ביניהם הוא הסכנה להמשך קיומם והישרדותם בעולם
גל החום יוצא הדופן שתקף את ישראל בחודש שעבר ושהפך את ספטמבר 2020 לחם ביותר מאז החלו המדידות בהרים ובפנים הארץ, המחיש לנו שאירועי קיצון
שיעים נגד סונים, פלסטינים נגד ישראלים, מסורת נגד קדמה – לרשימת הגורמים שהופכים את האזור שלנו לנפיץ כל כך יש להוסיף כוח אימתני שכבר יוצר
הקרח באוקיאנוס הארקטי נמס מהר יותר מששיערנו בעבר ונדרשת הערכה מחודשת בנוגע לקצב ההתמוססות של הקוטב הצפוני
כאשר שומעים דיבורים על "יציאה מהסגר וחזרה לשיגרה" ברור כי ממליצי היציאה מתעלמים מהבעיה הגדולה יותר – ההתחממות העולמית שנגרמת על ידי פליטת מזהמים. על
נתונים עדכניים מראים שהאוקיינוסים מתחממים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה ויוצרים פגיעה במגוון הביולוגי בים, עלייה במפלס הים וסיכון מוגבר לאירועים של מזג אוויר קיצוני. מה
לפני כשבועיים הגבתי על כתבה שעסקה בהשפעת המגפה על מחירי הנפט וכתבתי: "עם כל הצער על חיי האנשים שנפגעו, מסתבר כי לנגיף יש השפעות חיוביות.
בעלי חיים וצמחים המושפעים משינוי האקלים העולמי נודדים לאזורים חדשים שבהם יוכלו לשגשג. כיצד המהלך הזה משפיע עליהם ועל הסביבה? מאת רחלי ווקס, זווית –
דוח מקיף שבדק את השפעות שינוי האקלים על בריאות האדם מסמן את בריאות הילדים כפגיעה במיוחד, ומדגיש את הצורך בהתגייסות עולמית להתמודדות עם המשבר כדי
הסיבות הנקודתיות לפריצתן של שריפות ענק באזורים נרחבים בעולם משתנות: הצתה מכוונת, טעות אנוש, או קווי חשמל שנפלו, אבל כולן קשורות למשבר האקלים היוצר את
דעה: האדישות של הציבור הישראלי לנוכח משבר האקלים העולמי מובילה בהכרח גם לאדישות של מקבלי ההחלטות בנושא
לווייתנים צוברים פחמן בגופם לאורך חייהם וכשהם מתים הם שוקעים לקרקעית האוקינוסים, כל לוויתן (גדול) צובר בחייו כ-33 טון דת"פ לעומת עץ שסופג כ-25 ק"ג
בימים אלה, כשתנועת המונים קוראת למנהיגים לפעול לעצירת ההתחממות העולמית ולפגיעה בסביבה הטבעית, ראוי להציג שוב ושוב את נזקי ההתחממות כאשר רוב הר"מ מבוסס על
להשפעות של שיבוש אקלימי, כמו התרחשות מוגברת של אירועי מזג אוויר קיצוניים או להכחדת מינים בודדים יש ערך חדשותי, הנושא הרחב אינו כזה
מחקרים מראים כי חקלאות ושימושים אחרים בשטחי קרקע תורמים כרבע מפליטות גזי החממה, לכן לא תמיד נכונה הגישה הצמחונית. על פי החוקרים, אין פתרון כללי
הפחתה מהירה ורדיקלית בביקוש לאנרגיה יכולה אולי להגשים את שתי המטרות של התמודדות עם משבר האקלים ולאפשר לתלמידים ולילדינו לחיות חיים טובים. אז מדוע אפשרות
ת'ונברג, הילדה השבדית בת ה-16 שסוחפת אחריה את כל העולם במאבק במשבר האקלים כאשר נאמה בועידת האקלים שהתקיימה בתחילת השבוע בניו יורק. אנו מביאים כאן
מכיוון ששינויי האקלים נגרנים על ידי פעולות של מדינות, הבעיה יכולה להיפתר רק על ידי שיתוף פעולה של מדינות , וקביעה של יעדים באמצעות כלים
גל החום שפקד את חצי הכדור הצפוני בקיץ 2019 היה מהקשים בהיסטוריה. שיאים נשברו, קרחונים נמסו ובני אדם מתו. האם זה שמצפה לנו מעתה והלאה?
כך חשפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב במחקר שיפורסם בשער המגזין סיינס. החוקרים סבורים כי ייתכן שהשיבוש נגרם על ידי שינויים בגורמים סביבתיים – כמו שינויי
בעוד 30 שנה החקלאות העולמית תצטרך להאכיל 10 מיליארד פיות – ולעשות את זה מבלי לפגוע בסביבה. האם צריך לחפש את התשובה לשתי הבעיות האלו
משבר האקלים דוחף יותר ויותר אנשים לעזוב את ביתם. הפינוי מתבצע בדרכים שונות, ובמקרים רבים נראה כמוצא אחרון וככישלון להסתגל לשינויים. צוות חוקרים טוען שנסיגה
רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות
חופי מפרץ חיפה סובלים בשנים האחרונות מסחיפת חול כתוצאה מבנייה של תשתיות ימיות. מחקר חדש מלמד על התהליכים שהובילו למצב הזה ונותן כלים למציאת פתרונות
כך עולה מדוח שפרסמה הסוכנות הלאומית האמריקנית לאוקיאנוגרפיה ואטמוספירה (NOAA) שמציינת גם את ישראל בין המקומות שבהם נשברו שיאי חום * שיעור המסת הקרח הימי
