תוצאות חיפוש עבור: חבר – עמוד 72

רשת הולכת חשמל. צילום: Image by Scottslm from Pixabay

חורים ברשת החשמל גורמים לבזבוז אנרגיה ופליטות מיותרות

  • 4 תגובות
שרידי וילה רומית ליד עין עבדת, על דרך הבשמים. צילום: Dmitriy Feldman svarshik , shutterstock

כלכלת א"י בעת העתיקה: דרכים, כבישים ותשתיות בתקופה הרומית

  • אין תגובות
פתרונות למשבר האקלים. איור: shutterstock

משבר האקלים: ביל גייטס ממליץ להסתגל

  • 2 תגובות
הדמיה של המערכת שפותחה ונבנתה לצורך הניסוי. מעבדתו של פרופ' אד נרייביצ'יוס, מכון ויצמן

המלכודת

  • 9 תגובות
פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון. צילום : דוברות הטכניון

חיידקים בחלל

  • אין תגובות
פרופ' חיים כהן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מרכז משותף ישראלי-גרמני לחקר הזקנה יוקם באוניברסיטת בר אילן

  • אין תגובות
אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל, סאנופי. צילום: אבי בליזובסקי

"הרופא ירשום אפליקציה"

  • אין תגובות
חרוט ארסי בפעולה. מחסל במהירות וביעילות דגים, תולעים ועוברי אורח אחרים הנקרים בדרכו

עקיצת החילזון

  • תגובה אחת
פרופ' יו הר, מעבדת המדיה של MIT. צילום: אבי בליזובסקי

הפרופסור בעל הרגליים הביוניות, או: הסייבורג

  • 4 תגובות
גולגולת של אדם מודרני (מאחור) ושל אדם ניאנדרטלי. צילום: shutterstock

האם מחלות שהפיץ ההומו סאפיינס גרמו בסופו של דבר להכחדת הניאנדרטלים?

  • 2 תגובות
פרופ' ליסה רנדל, אוניברסיטת הארווארד. צילום יחצ

סימולציה מקנה המידה הקטן ביותר ועד ליקום הנראה כולו – המפתח להבנת היקום

  • 6 תגובות
ארבעה עכברים בכלוב מצוייד מפגינים 60 התנהגויות שונות להערכה. מעבדתו של פרופ' אלון חן, מכון ויצמן

אופי של עכבר: מדעני מכון ויצמן פיתחו מבחן אישיות לבעלי-חיים

  • אין תגובות
סוכרת. המחשה: shutterstock

המיקרו לבלב המהונדס מישראל שינסה לשפר איכות חייהם של חולי סוכרת

  • 5 תגובות
פרופ' עמנואל שרפנטייה, זוכת פרס הארווי של הטכניון לשנת 2019. צילום: דוברות הטכניון

הטכניון יעניק את פרס הארווי היוקרתי לממציאי טכנולוגיית העריכה הגנטית CRISPR-Cas9 ולאחד מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

  • אין תגובות
תסמיני החצבת. איור: shutterstock

חצבת מוחקת זכרון חיסוני של מחלות אחרות

  • אין תגובות
זיהוי פנים. Image by teguhjati pras from Pixabay

חוקרים מויצמן גילו התאמה בין דפוסי קידוד פנים במוח האדם ובמערכות בינה מלאכותית

  • תגובה אחת
זרוע רובוטית בעלת יכולות הרמה מגוונות, שפותחה באוניברסיטת בן גוריון. צילום יחצ

הכי קרוב ליד אנושית: חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון פיתחו זרוע רובוטית שיכולה לאחוז בכל צורה שהיא

  • אין תגובות
ראש נאס''א ג'ים ברידנסטיין עם אבי בלסברגר ראש סוכנות החלל הישראלית וד''ר אורן מילשטיין מנכ''ל סטמראד. צילמה מורן קוגן

מגן הקרינה הישראלי יוטס לתחנת החלל בשבת, ויעבור ניסוי על ידי שתי האסטרונאוטיות

  • 4 תגובות
חברי המשלחת הישראלית בתחרות הרובוטיקה שהתקיימה בדובאי, אוקטובר 2019 עם אביהו בן נון. צילום יחצ

מדליית כסף לנבחרת ישראל באולימפיאדת הרובוטיקה הבינלאומית של FIRST שהתקיימה בדובאי

  • אין תגובות
לימוד באמצעים טכנולוגיים. איור: shutterstock

האם האקדמיה מתאימה את עצמה לשוק התעסוקה של העידן הדיגיטלי?

  • תגובה אחת
ד"ר דגנית פייקובסקי צילום בני שרוני

ד"ר דגנית פייקובסקי נבחרה לתפקיד סגנית נשיאת הפדרציה העולמית לאסטרונאוטיקה (IAF)

  • 3 תגובות
העיט-סמל 9.הקיסרות הביזנטית

כנסייה גדולה ומפוארת בת 1,500 שנה עם רצפות פסיפס וכתובות ביוונית נחשפה ברמת בית שמש

  • אין תגובות
60 לווייני סארלינק בעת השיגור ב-24 במאי 2019. צילום: SpaceX. מתוך ויקיפדיה

אילון מאסק צייץ באמצעות תקשורת מלוויין האינטרנט הזעיר בגובה נמוך סטארלינק

  • אין תגובות
חנוכת הביתן הישראלי בתערוכת איגוד האסטרנאוטיקה העולמי (IAC) בוושינגטון, אוקטובר 2019. צילום יח"צ, משרד המדע

נפתח הביתן הישראלי בתערוכת החלל העולמי ה-IAC בוושינגטון

  • אין תגובות
אפקט הול-אור. איור: IBM Reaserch

נפתרה תעלומה פיזיקלית בת 140 שנה: אפקט הול אור באמצעות נושא

  • 6 תגובות
הדמייה של מכתש גייל מולא באגם מים, כפי שהחוקרים מעריכים שהיה לפני כ-3.5 מליארדי שנים. מקור: נאס"א.

למאדים היו בעבר אגמי מלח הדומים לאלה שעל פני כדור הארץ

  • 4 תגובות
לווייתן גדול סנפיר. צילום: shutterstock

לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים

  • 23 תגובות
בינה מלאכותית כללית. איור: shutterstock

בינה מלאכותית כללית כבר כמעט כאן

  • 7 תגובות
אבטלה. איור: shutterstock

עתיד העבודה: מפתחי-העל של העתיד – ואלו שישרתו אותם

  • 6 תגובות
תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

שלושה רמזים לעתיד הרפואה

  • 2 תגובות
מפות של חוטי חומר הממלאים את היקום. חוטי הגז מוצגים בצבע כחול. מפות הרקע הן תמונה אופטית שצולמה באמצעות טלסקופ סובארו (משמאל) ותמונה באורך גל מילימטרי שצולמה ממצפה ALMA (מימין). התגלה קיומים של מבנים גזיים נרחבים וחוטי רשת קוסמיים (משמאל); ושהחוטים מחברים בין מספר גלקסיות שבהן יש שיעור גבוה של היווצרות כוכבים (מימין). קרדיט: RIKEN

חוטי חומר מאסיביים הממלאים את היקום אחראים לצמיחת הגלקסיות והחורים השחורים העצומים שבמרכזן

  • 15 תגובות
כרזה נגד מילת נשים. איור: shutterstock

"זכרונות מאפריקה" – מילת נשים (ביהדות?)

  • 14 תגובות
המחשב קוונטי IBM Q בעל 50 סיביות קוונטיות. מקור: IBM.

המחשבים הקוונטיים – זה הזמן להתחיל לבנות מומחיות

  • 6 תגובות
סימני ביתור, חיתוך וניפוץ על עצמות גפיים של יחמורים ממערת קסם. צילום: רות בלסקו

האדם איחסן מזון לטווח ארוך כבר לפני 400 אלף שנים

  • אין תגובות
זוכי פרס נובל בכימיה לשנת 2019: באניסטר גודאינף, מנלי סטנלי וויטנגהם ואקירה יושינו. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל בכימיה לשנת 2019 למפתחי סוללות ליתיום-יון

  • אין תגובות
במפה הזאת, שנבנתה על סמך התצפיות של החללית פלאנק ששיגרה סוכנות החלל האירופית, אפשר לראות את קרינת הרקע הקוסמית בגלי־מיקרו (CMB), האור הנצפה הקדום ביותר של היקום, והיא נותנת לנו את התמונה הטובה ביותר מעולם של היקום בימי ילדותו המוקדמים. השטחים הכחולים בשמים מייצגים נקודות שבהן הטמפרטורה של קרינת הרקע, וממילא גם של היקום המוקדם, היא נמוכה יותר, והאזורים האדומים משקפים מקומות חמים יותר. תומכי תיאוריית האינפלציה, תיאוריה הגורסת שהיקום התפשט במהירות ברגעיו הראשונים, טוענים שתבנית הנקודות הקרות והחמות עולה בקנה אחד עם הרעיון הזה. ואולם, התיאוריה יכולה למעשה לייצור כל תבנית, וברוב הגרסאות שלה היא מייצרת הבדלי טמפרטורה גדולים יותר ממה שהמפה הזאת מראה. יותר מזה, אם האינפלציה אכן התרחשה, קרינת הרקע הייתה צריכה לכלול ראיות לגלי כבידה קוסמיים, אדוות במרחב־זמן שנגרמו על ידי המתיחה הקדומה, אבל היא אינה כוללת ראיות כאלה. במקום זאת, נתוני פלאנק מגלים שהסיפור האמיתי של תולדות היקום שלנו עדיין רחוק מסיום. מקור: ESA and the Planck Collaboration.

זוכה נובל פרופ' פיבלס חשף את הסודות שמאחורי הקרינה הקוסמית

  • אין תגובות
הדמייה של פגאסי 51b - ענק גזים שמקיף כוכב הדומה לשמש שלנו, אך קרוב אליה מאד, מה שמעניק לו ולדומיו את הכינוי "צדק חם". מקור: NASA/JPL-Caltech.

מדע כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש פורח בזכות גאונותו של מישל מאיור, והמכשיר שבנה

  • 3 תגובות
אנו צופים ביקום והוא נראה דומה בכל הכיוונים. מתוך אתר פרס נובל

"זוכה הנובל ג'ים פיבלס הוביל את המחקר התיאורטי בקוסמולוגיה במשך עשורים"

  • 3 תגובות
איור 2 המנגנון לחישת חמצן שעליו זכו חתני פרס הנובל לשנה זו הוא בעל חשיבות בסיסית בפיזיולוגיה, למשל, עבור המטבוליזם ומערכת החיסון שלנו ועבור היכולת שלנו להתאמן ברמות נמרצות משתנות. גם תהליכים פתולוגיים רבים מושפעים ממנגנון זה. חוקרים רבים מתמקדים היום בפיתוח תרופות חדשות שתוכלנה לעכב או לשפעל את מנגנון חישת החמצן, זאת במטרה לשפר את הטיפולים באנמיה, סרטן ומחלות אחרות. איור: ועדת פרס נובל לרפואה

שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019

  • 2 תגובות
עיר בת 5,000 שנה שהתגלתה ליד חריש, 2019. צילום אוויר, אסף פרץ

עיר כנענית עצומה בת 5,000 שנה ובה מקדש לפולחן, מהראשונות והגדולות במזרח הקרוב הקדום, התגלתה ליד חריש

  • 6 תגובות
לימודי מתמטיקה. איור: shutterstock

שנה שנייה ברציפות: לימודי הנדסה  מסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל

  • 2 תגובות
זיהום אוויר ופליטת פחמן, מתוך ויקיפידיה.

המין האנושי לא חי עם אטמוספירה רווית פחמן דו-חמצני עד אמצע המאה העשרים

  • 6 תגובות
מיזוג של שביל החלב ואנדרומדה. איור: NASA; ESA; Z. Levay and R. van der Marel, STScI; T. Hallas; and A. Mellinger

ההיסטוריה האלימה של גלקסיית אנדרומדה, שעושה את דרכה להתנגשות עם שביל החלב

  • 9 תגובות
גידול בשר סינתטי במעבדה. איור: shutterstock

אופקטרא חתמה על מזכר הבנות למיזוג עם מיט-טק העוסקת בטכנולוגיה להדפסת רקמות בתחום הבשר הנקי

  • אין תגובות
צוות החוקרים. מימין לשמאל: פלג ריידר, דיאנה רסולוניריאנה וד"ר ירון כרמי צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה לטיפול אימונותרפי שעשוי להתאים לסוגים רבים של סרטן

  • 2 תגובות
שפעת. צילום: shutterstock

מדוע זריקת השפעת לא יכולה לגרום לשפעת ולמה צריך להתחסן עכשיו

  • 5 תגובות
סצנה משפחתית פרהיסטורית המציגה תינוק המוזן בבקבוק תינוק דומה לאלה שבדקנו. כריסטיאן ביסיג / Archäologie der Schweiz , באדיבות המחברת

גילוי בקבוקי תינוקות פרהיסטוריים מראה כי תינוקות הוזנו מחלב פרה לפני 5,000 שנה

  • 2 תגובות
קארדיף, בריטניה, יולי 2019: שלט ועליו הכיתוב "מצב חרום אקלימי" שהוצג במהלך הפגנה נגד שינויי האקלים שאורגנה על ידי תנועת מרד בהכחדה. צילום: shutterstock.com

מדוע שינוי האקלים עדיין אינו בראש סדר היום החדשותי?

  • 2 תגובות
תמונה: איור זה מראה הפרעת הגאות, אשר מתרחשת כאשר כוכב חולף קרוב מדי לחור שחור והוא נקרע לגזרים והופך לזרם של גז. חלק מהגז מתיישב בסופו של דבר בתוך מבנה סביב החור השחור הנקרא דיסקת ספיחה. איור: מרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א

טלסקופ החלל Tess צפה בכוכב נבלע בתוך חור שחור

  • 5 תגובות
בני נוער מפגינים במצעד האקלים למען העתיד, טורינו איטליה, מאי 2019. צילום: shutterstock.com

מחאת האקלים של התלמידים מוכיחה: הגיע הזמן ליצור כלכלה חדשה

  • 11 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש