סיקור מקיף

חקר הסרטן – בסיסי

זיהוי השונות בין תאי הגידול ועמידות לטיפול באמצעות איפיון גנטי מדויק של אלפי תאי סרטן בחולי מיאלומה נפוצה. איור: נעה גודין, מכון ויצמן

פרופיל של רוצח בדם חם

מדענים ורופאים ישראלים פיתחו שיטה חדשה לזיהוי מוקדם של סרטן דם מסוג מיאלומה, שתאפשר טיפול ממוקד על-פי מאפיינים גנטיים חדשים וייחודיים של תאי הגידול

בשורה העליונה תמונות CT של חיה חולת סרטן לפני (0h) ו-24-72 שעות לאחר הזרקת חומרי ניגוד בגודל של 10 ננומטר למחזור הדם. הרקמה הסרטנית מסומנת בעיגול האדום. ניתן לראות את הצטברות חומר הניגוד בגידול בעזרת מיקרו CT לחיות קטנות. בשורה התחתונה תמונה ממיקרוסקופ אלקטרונים של רקמה סרטנית, המדגימה תא סרטני יחיד (משמאל) מתוך חיה לה הוזרק חומר ניגוד הנושא חלקיקי זהב בגודל 30 ננומטר. החלקיקים הכהים הינם חלקיקי זהב המסומנים בחיצים אדומים. מימין - הגדלה של איברונים מאותו תא המכילים את חומרי הניגוד.

אבחון מוקדם של גידולים סרטניים באמצעות CT

מובילת המחקר פרופ' גליה בלום מהאוניברסיטה העברית: "למחקר שביצענו יש פוטנציאל אדיר לסייע בעתיד באבחון מוקדם ומדויק של מחלות הסרטן"

חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2018, טסוקו הונג'ו, מוקף בצוות המחקר שלו במעבדתו באוניברסיטת טוקיו, מיד לאחר רגע הכרזת הזכייה שלו בפרס נובל לרפואה לשנת 2018. מתוך חשבון הטוויטר שלו

פרס נובל לרפואה לשנת 2018 למגלי יכולת להשתמש במערכת החיסון למאבק בגידולים סרטניים ובהם ג'יימס אליסון – חתן פרס וולף

פרס הנובל לרפואה לשנת 2018 הוענק לשני חוקרים: ג'יימס אליסון מארה"ב וטסוקו הונג'ו (Tasuku Honjo) מיפן על התגלית שלהם של ריפוי סרטן באמצעות עיכוב הויסות

בתמונה שני מבטים (קדמי ואחורי) של הדמיית ריאות של עכבר הלוקה בפיברוזיס (איזורים הצבועים באפור), לפני ואחרי קבלת ננו טיפול ישירות לתאים החולים.

ננו-נשא להכוונת תרופות לתאים פגועים

מדענים הצליחו לתכנן מערכת לכימוס תרופה אשר מתכווננת באופן בררני לעבר תאים מזדקנים. המחקר סולל את הדרך לפיתוח גישות רפואיות שנועדו להשמיד תאים מזדקנים המופיעים

אילוסטרציה של כפל התפקידים של קספאז-3 – מוות תאי וחלוקת תאים - על שער Molecular Cell, באדיבות כתב העת

חוקרים חשפו את תפקידו המורכב של חלבון קספאז-3 במחלת הסרטן * דרך לגישה טיפולית חדשה

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון מעלה ממצאים חדשים בנוגע לתפקידו של החלבון קספאז-3 בהתחלקות תאים, בהתפתחות סרטן ובקביעת גודלם של איברים בגופנו. המחקר התפרסם בכתב

תאי סרטן השד בתרבית כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אופטי. אפשר להבחין ברצועות המחברות בין התאים. צילום: פרופ' גייגר, מכון ויצמן

כולם ביחד וכל אחד לחוד

האם מנגנונים שונים של נדידת תאי סרטן משפיעים על יכולתם לייצר גרורות?

פרופ' רחלה פופבצר, אוניברסיטת בר אילן. צילום יח"צ

חברת איזוטופיה ופרופ' רחלה פופובצר מבר–אילן מפתחים שיטת חדשה לאבחון וטיפול בסרטן

החומר אותו קבוצת החוקרים מפתחת הינו חומר ניגוד רדיואקטיבי, המבוסס על ננו חלקיקים, אשר בשל התכונות הייחודיות שלהם בנוסף לזיהוי, הדמיה ומעקב אחרי גידולים סרטניים

תרשים סכמטי של המערכת ושל מולקולות הדי-אן-איי המצומדות למולקולה סינתטית המושכת אותן דרך החור. מימין: דוגמה לאות האופטי (בשני צבעים) המעיד על רמת המתילציה. באדיבות הטכניון.

אבחון סרטן חד-מולקולרי

פיתוח ישראלי-גרמני מאפשר זיהוי מדויק של תהליכים הקשורים בהתפתחות סרטן

תמונת חתך ממיקרוסקופ קונפוקלי: תאי סרטן שד בעלי פוטנציאל מטסטטי גבוה דוחפים לתוך ג'ל פוליאקרילאמיד בקשיחות של 2.4 kPa, כאשר חתך זה הוא בעומק של 10.6 מיקרון מתחת גובה פני הג'ל. בתמונה אפשר לראות את גרעיני התאים (אדום), את אלמנט האקטין בשלד התוך תאי (ירוק) ואת חיבורי התאים למשטח במוקדי חיבור (כחול).

התרעה גורלית: חוקרים פיתחו שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים

פרופ'–משנה דפנה ויס מהפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון פיתחה שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים. 90% ממקרי המוות מסרטן נובעים מגרורות, ולכן איתורן המוקדם משפר

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן