החומר אותו קבוצת החוקרים מפתחת הינו חומר ניגוד רדיואקטיבי, המבוסס על ננו חלקיקים, אשר בשל התכונות הייחודיות שלהם בנוסף לזיהוי, הדמיה ומעקב אחרי גידולים סרטניים מאפשרים גם לבצע הבחנה חד משמעית בין גידול לדלקת
חברת איזוטופיה הישראלית בשיתוף פעולה עם פרופ’ רחלה פופובצר מאוניברסיטת “בר-אילן” מבצעים מחקר משותף ל”פיתוח סמן רדיואקטיבי לזיהוי סרטן, המבוסס על ננו חלקיק, המאפשר לראשונה הבחנה בין גידול לדלקת”. כך נמסר מחברת BIRAD – חברת היישום של אוניברסיטת בר-אילן
שיטת הדימות הנפוצה ביותר לאבחון ומעקב של סרטן כיום הוא PET בשימוש עם חומר הניגוד הרדיואקטיבי FDG. אך FDG נותן שיעורים גבוהים של false positives, שמביאים להבחנות טיפוליות שגויות ועלויות כבדות למערכות הבריאות. עיקר הבעיה הוא בחוסר הספציפיות של השיטה לגידולים סרטניים ובחוסר היכולת להבחין בין גידול סרטני לבין לדלקת.
החומר אותו קבוצת החוקרים מפתחת הינו חומר ניגוד רדיואקטיבי, המבוסס על ננו חלקיקים, אשר בשל התכונות הייחודיות שלהם בנוסף לזיהוי, הדמיה ומעקב אחרי גידולים סרטניים מאפשרים גם לבצע הבחנה חד משמעית בין גידול לדלקת.
“אבחנה מבדלת בית גידול לדלקת היא משמעותית ותצמצם את מספר האבחנות השגויות או אלו שאינן חד משמעיות. הטכנולוגיה אותה אנו מפתחים תסייע לרופאים לתת אבחנה טובה יותר.” מציינים בכירים בחברת איזוטופיה. ומוסיפים “יתרון נוסף של השיטה הוא היכולת להשתמש במצלמות ובמכשור הקיים היום בבתי החולים. זה מאוד חסכוני ומאוד חכם.”
נציגי החברה מוסיפים “החזון שבפיתוח זה הינו הרבה מעבר לזיהוי ספציפי של סרטן – השיטה שאנו מפתחים יכולה לשלב טיפול ביחד עם ההדמיה – תחום חדשני שנקרא טרנוסטיקה ((Theranostics=therapy+diagnostics. איזוטופיה שהיום מתמקדת בפיתוח מוצרים תרנוסטיים, תהיה פלטפורמה מצוינת להבאת הפיתוח לשוק הגלובלי.”.
המחקר מתבצע במסגרת תוכנית “מגנטון” של “הרשות לחדשנות”, ( לשעבר “לשכת המדען”) המתקצבת את המחקר מתוך מטרה לעודד העברת ידע טכנולוגי שנצבר באקדמיה לשימוש בתעשייה על ידי יצירת שיתופי פעולה בין חברה ישראלית לקבוצת מחקר אקדמית לפיתוח מוצרים פורצי דרך. גיוס הכספים עבור “המגנטון” ( עבור אוניברסיטת בר אילן ) נעשה על ידי חברת “ביראד- חברה למחקר ופיתוח בע”מ.
ההסכם לביצוע המחקר הינו לשנתיים לשלב של פיתוח המוצר עם הסכמות מראש לגבי המשך שיתוף הפעולה בהיבט המסחרי בעתיד. השלב הראשון של המחקר יתמקד בניסויים בבעלי חיים. בשלב הבא, יהיה צורך בניסויי קליני בבני אדם ובהשקה של 50 מיליון ש”ח.
