חוקרים פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים על ידי הצתת מנגנון חיסול עצמי בתא.

חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו כיצד ניתן לרתום מנגנון מוות מהיר טבעי שקיים בכל תא, ומגן מפני שגיאות בחלוקת התא, על מנת לחסל תאים סרטניים אלימים ועמידים לטיפולים הקיימים.

המחקר בוצע בהובלת פרופ’ מלכה כהן-ערמון מהחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם קבוצותיהם של פרופ’ תמר פרץ במכון האונקולוגי שרת במרכז הרפואי הדסה עין כרם, ופרופ’ שי יזרעאלי וד”ר טליה גולן במרכז לחקר הסרטן במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת Oncotarget.

“כבר ב-2009 גילינו שמולקולות שהן נגזרות של פננתרידינים (פחממנים תלת טבעתיים) הורגות ביעילות תאים של סרטן שד גרורתי שאינו מגיב לטיפולים המקובלים,” אומרת פרופ’ כהן-ערמון. “לאחר מכן בדקנו את השפעת המולקולות על תאים עמידים לטיפול, שנלקחו מסוגים אחרים של גידולים ממאירים בבני אדם – סרטן השחלה, סרטן המעי הגס, סרטן הלבלב, סוג נדיר של סרטן המוח וסרטן ריאות – וגילינו שמולקולות אלה ממיתות את כולם ביעילות רבה, בתוך 96-48 שעות. במקביל מצאנו כי ההליך אינו גורם כל נזק לתאים בריאים, וכי פגיעתו בתא הסרטני מתרחשת בשלב חלוקת התא (מיטוזה). בעקבות ממצאים אלה ביקשנו לחקור את מנגנון החיסול.”

כדי לחשוף את המנגנון שבאמצעותו ממיתים  נגזרות פננתרידין את התא הסרטני, סרקו החוקרים את התגובה לפננתרידין של כל החלבונים בתא הידועים כקשורים לתהליך חלוקת התא. בדרך זו הם זיהו מספר חלבונים ספציפיים, שעוברים שינוי בהשפעת הפננתרידין רק בתא הסרטני, בעוד שבתא הבריא הם אינם מגיבים אליו כלל.

מסבירה פרופ’ כהן-ערמון: “בתהליך חלוקה תקין, הכרומוזומים של תא האם משתכפלים באופן מדויק, ושתי מערכות הכרומוזומים שנוצרו מסתדרות זו מול זו לרוחבו של כישור (spindle) בעל שני קטבים, שנוצר בתא האם. החלבונים שזיהינו בסריקה אחראים על בניית הכישור וסידור הכרומוזומים בעת החלוקה. בתאים סרטניים הפננתרידין משבש את פעילותם, וכתוצאה מכך נוצר בתא הסרטני כישור קטן מדולדל ומעוות עם כרומוזומים מפוזרים.  כדי למנוע חלוקה לא תקינה של התא, בעקבות התקלה התא “מתאבד”-מתעורר בתא הממאיר מנגנון טבעי של מוות מהיר – שנכנס לפעולה בכל תא שאינו מתחלק באופן תקין, וכך נכחדים התאים הסרטניים ע”י הטיפול. יותר מכך: מכיוון שהפגיעה היא בשלב חלוקת התא, יעילות הטיפול עולה בתאים סרטניים המתחלקים בקצב גבוה – על פי רוב בגידולים ממאירים אלימים במיוחד.”

לאחר שבחנו את המנגנון בתרביות תאים במעבדה, ביקשו החוקרים לבדוק את יעילותו בעכברים שהושתלו בהם גידולים סרטניים אנושיים. התוצאה הייתה מבטיחה: בעקבות הטיפול בפננתרידין נעצרה התפתחות הגידולים, וכעבור כשבועיים היו הגידולים בעכברים שטופלו קטנים משמעותית מהגידולים בקבוצת הבקרה שנותרה ללא טיפול.

“אנחנו מאמינים שזיהינו מנגנון חדש ויעיל במיוחד לטיפול בסרטן, שעשוי להתאים למגוון גידולים ממאירים,” מסכמת פרופ’ כהן-ערמון. “בכוונתנו לפתח מולקולות המשבשות את פעילות החלבונים שזיהינו, ובכך לרתום את המנגנון הטבעי של מוות מהיר בזמן חלוקת התא לחיסול תאים סרטניים אלימים. בהמשך נבחן את היתכנות המולקולות הללו לשימוש כתרופה בבני אדם.”