אבולוציה וטבע

הכניסה לבנק הזרעים הגלובלי בסוולברד. קרדיט: Svalbard Global Seed Vault/Mari Tefre/Wikimedia Commons

הרהורים – חשיבות שימור השונות הגנטית בצמחים / ד"ר מרים וולדמן

  • 2 תגובות
להקת ארבה המדבר אשר חדרה ארצה במהלך חודש נובמבר 2004. מתוך ויקיפדיה

מכת ארבה

  • 12 תגובות
עורבן. צילום: ויקיפדיה, שי גולן

מוח ציפור / סופי בושוויק

  • 3 תגובות
נחש הממבה השחור. צילום: ביל לאב, מתוך ויקיפדיה

‫שטיפת מוח – הנחש-ידידו הטוב של האדם? / יצחק פרנס ז"ל‬

  • אין תגובות
חיידק המעיים המפורסם סטרפטוקוקוס. מתוך ויקיפדיה

‫מלחמת מזון / פריס ג'אבר‬

  • תגובה אחת
צ'יטה: התמונה באדיבות Malene, מתוך wikimedia commons>

כדי להשיג את אוסיין בולט צריך עמוד שדרה של צ'יטה

  • 4 תגובות
תאים הפלואידים של הפטריה C. albicans (ירוק), לצד תאים דיפלואידים (כחול), וטטרה-פלואידים, המכילים ארבעה עותקים של החומר הגנטי. צילום באדיבות: פרופ' יהודית ברמן, אוניברסיטת ת"א

סקס קטלני של פטריות

  • 2 תגובות
תמונת מיקרוסקופ של תאים שנדבקו ב- CMV. שימו לב לגרעין המוגדל של התא האמצעי, שמעיד על ההידבקות. המקור: ויקיפדיה.

הרוצחים הקטנים: הווירוס שרובנו נושאים, וגוזל ארבע שנים מחיינו

  • 24 תגובות
צדפות. באדיבות Sharon Mollerus, מתוך ויקיפדיה

דבק צדפות בשירות הרפואה

  • אין תגובות
הזנבן הערבי. מתוך ויקיפדיה

רובוטים מוליכי שולל

  • 4 תגובות
(מימין) של צמח המרפא צ'אנג שאן (Chang Shan); נוסחת המבנה (במרכז) של החומר הפעיל halofuginone; והתמונה המולקולארית בכושר הפרדה גבוה (משמאל) של האתר הפעיל. [באדיבות מעבדתו של החוקר הראשי Schimmel].

רזי הרפואה של צמח מרפא סיני

  • אין תגובות
המחסור ב-ATP בתאים של אשריכיה קולי גורם להם לקבל צורה מוארכת וליצור מבני ליפידים דחוסים הקרויים אנדוליפוזומים. את המבנים הללו ניתן לראות בברור בתמונות המובאות כאן שהתקבלו בעזרת מיקרוסקופ מסוג TEM.

חשיפת תאים חיים לחלבון סינתטי

  • 2 תגובות
חלזונות ים מקיימים יחסי מין הדדיים (כל אחד הוא גם זכר וגם נקבה). צילום: אייאמי סקיזאווה, אוניברסיטת אוסקה

החשופית: מין של חילזון ים אנדרוגני משיל את איבר המין שלו לאחר כל הזדווגות אך גם מגדל אותו מחדש

  • תגובה אחת

מלחמה או שלום? פרק ראשון מתוך הספר "מחיר האלטרואיזם" מאת אורן הרמן

  • 13 תגובות
Ukhaatherium nessovi חיה בגודל חדף מעידן הקרטיקון-גיל, שנחשפה בשנת 1994 במדבר גובי במונגוליה ע"י האקדמיה המונגולית למדעים והמוזיאון האמריקאי להיסטוריה של טבע, היא אחד מהיונקים הרבים שבהם השתמשו במחקר עץ החיים של יונקי השליה. כאשר התגלה השלד, השמור להפליא של היצור הקטן הזה הופתעו החוקרים למצוא נוכחות של עצמות מסוג Epipubic bones , שהוצמדו לשני צידי המפשעה. כיום התכונה הזו נמצאת רק ביונקים מטילי ביצים כמו הברווזן וביונקי כיס כדוגמת הקנגורו. אבל הנוכחות שלהם במאובן זה הראתה כי גם ראשוני יונקי השיליה חלקו את אותה תכונה.

יונקי השליה הותיקים ביותר, חיו מיד לאחר סיום תקופת הדינוזאורים

  • 9 תגובות
תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני: ביופילם של Pseudomonas aeruginosa שהתפתח על גבי קתטר

שיתוף פעולה ישראלי-סינגפורי הביא לפיתוח מבנה חדשני בעל פעילות אנטי-בקטריאלית ומעכב התפתחות ביופילמים של חיידקים

  • תגובה אחת
מארי ליקי. מתוך talkorigins

מרי ליקי בעקבות האדם הקדמון – מאה שנה להולדתה

  • 3 תגובות
תנוחת הנפילה החופשית של כנימות עלה. הכנימות מביאות את המחושים למעלה וקדימה ואת הרגליים האחוריות אחורה ולמעלה ליצור תנוחה יציבה אווירודינמית המוודאת נפילה במנח נכון. אילוסטרציה Nick W. Sloff

לא רק חתולים נופלים על הרגליים

  • אין תגובות
מתוך סרטון ההסבר של יבמ בדבר פעולת הג'ל האנטי בקטרילאי. צילום מסך

פיתוח חדש של יבמ והמכון האמריקני לביו הנדסה וננו-טכנולוגיה: ג'ל אנטי-בקטריאלי לטיפול בחיידקים עמידים לתרופות

  • 4 תגובות
רירית, רשת שלוחותיה (צהוב משמאל) ועקבות ריר שקוף שהותירה אחריה (מימין). צילום: Courtesy of Audrey Dussutour

כתוּב בריר – זיכרונותיה של רירית

  • 3 תגובות
חיפושית זבל שעיניה מכוסות, בניסוי שנועד לבדוק שימוש שעושות החיפושיות באורו של שביל החלב להתמצאות. צילום: פרופ' מרקוס ביירן מאוניברסיטת ויטס בדרא"פ

חיפושית הזבל – בעל החיים הראשון העושה שימוש בשביל החלב לצורך התמצאות במרחב

  • 4 תגובות
הדמיה מיקרוסקופית של הסתעפות שורש. גבולות התא מסומנים באדום והצבע הפלורסצנטי מייצג את שכבת הנבט (אנדודרם). צילום: חוזה דיני.

התקדמות במחקר: כיצד המלח עוצר את גדילת הצמחים

  • 3 תגובות
צבי ארץ ישראלי בעמק הארזים בירושלים. קרדיט nadavnka מתוך ויקיפדיה

איזה צבי?

  • 11 תגובות
עכברי מעבדה הסובלים מתסמונת פגיעה בחומר הלבן במוח. צילום. יובל קבילי, אוניברסיטת ת"א

אחים בדם – עכבר הבית ועכבר הבר

  • תגובה אחת
המטריצה של רייבן, שאלה נפוצה במבחן אינטלגנציה. מתוך ויקיפדיה

אינטליגנציה – להחכים לעד? / טים פולגר

  • 32 תגובות
לואי פסטר. מתוך ויקיפדיה

יין, משי, חיי אדם

  • 3 תגובות
בקטריופאג'ים. קרדיט: Wikimedia Commons/PLoS One/Vincent Fischetti and Raymond Schuch, The Rockefeller University

בקטריולוגיה – מתקפת הפאג'ים / ראיין בּרֶנדן בּוֹרֶל

  • 3 תגובות
בצל ושום מטוגנים בחמאה.מתוך ויקיפדיה

ספיגת מתכות כבדות ע"י בצל ושום

  • 11 תגובות
חמצה. מתוך ויקיפדיה

מהפכת החומוס / איישווארייה נוקאלה

  • אין תגובות
ערוץ אולדובאי, טנזניה. צילום: גייל אשלי, אוניברסיטת רוטג'רס

סביבה משתנה לעיתים תכופות במזרח אפריקה האיצה את האבולוציה האנושית

  • 25 תגובות
פלמינגו זוטר. מתוך ויקיפדיה

הצלה של הפלמינגו

  • אין תגובות
וירוס השפעת מזן A. מתוך ויקיפדיה

פורום – המטרה: מפיצי-העל / קטלין א' ריאן

  • 8 תגובות
עפרת מתכת בת 2.7 מיליארד שנה שנחשפה בקנדה. מאפשרת להעריך את הרכב האטמוספירה באותה התקופה. צילום: אוניברסיטת מקגיל

רמזים חדשים על מוצא החיים בכדור הארץ

  • 3 תגובות
תמונה 1: חיידקי אי-קולי בהגדלה פי 10,000. המקור לתמונה: Agricultural Research Service, דרך ויקיפדיה.

אז מה עושים שם באוניברסיטה? פרק 12: "את הפתרון מצאתי בכד", על חקר אוכלוסיות של מיקרואורגניזמים

  • אין תגובות
עטיפת הספר "מעולמם של החיידקים - פרקים במיקרוביולוגיה" מאת פרופ' נתן ציתרי, מבוסס על סדרת הרצאות שנתן במסגרת האוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל

‫זרקור – לא טרגדיה יוונית / דורית פרנס‬

  • 2 תגובות
הרכיכה pteropod sea snail, צילום: NOAA

נזקי דו תחמוצת הפחמן וההתחממות סיפורם של ארבע נהרות וקונכיה אחת

  • תגובה אחת
יצור ימי באקוואריום בברצלונה. צילום: אבי בליזובסקי

לפחות שליש מהמינים הימיים לא תוארו עד כה

  • 6 תגובות
ד"ר רון דזיקובסקי: צילום: האוניברסיטה העברית

נשף המסכות של טפיל המלריה מתקרב לקיצו

  • 2 תגובות
פארק קודו בחוות האנטילופות בצופר שבערבה. תמונת יח"צ מתוך אתר הפארק

איך הבלים מכתיבים רצח

  • 54 תגובות
ד"ר יוסי אלימלך, חוקר הנדסת אווירונאוטיקה מהטכניון ואנשי צוותו. צילום: איתי נבו

נפנוף כנפי המזל"ט – מחקר ישראלי מנסה לרתום את עקרונות התעופה של ציפורי שיר לפיתוח מטוסים

  • 11 תגובות
נקבת פשוש הדור אוסטרלי. מתוך ויקיפדיה

נוגד קוקיה

  • 6 תגובות
פרופ' אמיר שגיא. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

ביוטכנולוגיה חדשנית להשתקת גנים שפותחה באוניברסיטת בן–גוריון בנגב לשירות חקלאות המים בויאטנם

  • 3 תגובות
צב גלדי קרדיט: NOAA / ויקיפדיה SunCreator

לעקוב מהחלל אחרי צבים / קרי מרדן

  • אין תגובות
חברי צוות המחקר, מימין: ד"ר יואב ליאן, ד"ר אסף ורדי, דניאלה שץ, שלומית שרוני, ד"ר מיגל פרדה ואורי שיין

הכחול הגדול

  • אין תגובות
מימין: ד"ר איריס לביא, פרופ' יצחק הדר, פרופ' בטי שוורץ. מחפשים מימון למחקר קליני בבני אדם. תצלומים באדיבות הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית

פטריית התקווה הטובה

  • 3 תגובות
פליסיה וולף סיימון ואחד מעמיתיה ליד אגם מונו בקליפורניה

בין שתי מולקולות

  • 3 תגובות
קרדיט: ויקיפדיה, Inge Habex

‫התנהגות בעלי חיים – החולדה שצחקה / ג'סי ברינג‬

  • תגובה אחת
פרופ' יואל זוסמן. צילום: מכון ויצמן

חרקים ישמשו כ"בתי חרושת" לחלבונים אנושיים

  • 5 תגובות
Coronaviruses. מתוך ויקיפדיה

מדענים מזהירים: נגיף חדש יכחיד את האנושות בתוך חמש שנים. האמנם?

  • 55 תגובות
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של פאג'ים תוקפיםחיידק. צילום: ד"ר גרהם בירד, Wikimedia Commons

נגיפים נגד חיידקים

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש