כך עולה מנתונים על מקומות הלינה של בונובו שנאספו על ידי ארגונים רבים בין השנים 2003-2010
הערכת מפורטת של מצבו של הבונובו (שכונה בעבר שימפנזה גמדית) שנערכה אי פעם גילתה כי קוף האדם הנמצא ממילא בסכנת הכחדה מאבד במהירות את מקומו בעולם בשל התנגשות עם צרכי האוכלוסייה האנושית ההולכת וגדלה.
אובדן בית הגידול הניתן לשימוש מיוחס הן לפיצול היערות והן לציד בלתי חוקי, זאת על פי מחקר חדש בשיתופן של אוניברסיטת ג'ורג'יה, אוניברסיטת מרילנד, החברה לשימור חיות הבר , ICCN (רשות חיות הבר של קונגו), קרן חיות הבר באפריקה, העמותה לזואולוגיה במילווקי, קרן חיות הבר העולמית, מכון מקס פלאנק, קרן לוקורו (Lukuru), אוניברסיטת סטירלינג, אוניברסיטת קיוטו, וקבוצות אחרות.
החוקרים שהשתמשו בספירות אתרי לינה של הבונובו ובאמצעים של חישה מרחוק, גילו כי הבונובו, אחד מבני המשפחה הקרובים ביותר של המין האנושי מאבד את בתי הגידול שלו בשל פעילות אנושית אינטנסיבית ובשל פיצול יערות. רק כ-28% מהשטחים ששימשו למגורי הבונובו בעבר עדיין כשירים על פי מודל שפותח על ידי החוקרים במחקר, שמופיע כעת במהדורת דצמבר של כתב העת Biodiversity and Conservation.
"הערכה זו היא צעד חשוב לקראת התמודדות עם פער המידע המהותי בנוגע למעמד השימור של הבונובו על פני כל האיזורים בהם הם חיים," אמרה החוקרת הראשית ד"ר ג'ינה היקי מאוניברסיטת קורנל ואוניברסיטת ג'ורג'יה. "תוצאות המחקר מראות כי הפעילות האנושית צמצמה את שטחי הגידול היעילים של הבונובו ויעזרו לנו לזהות היכן להציע הקמת אזורים מוגנים בעתיד לקוף האדם הזה".
"כדי שהבנובו ישרוד לפחות ב-100 השנים הבאות או יותר, חשוב מאוד להבין את תפוצתם, על מנת שניתן יהיו לבצע פעולות שימור ממוקדות בדרך היעילה ביותר שתשיג את התוצאות הרצויות." אמרה אשלי וספר מהאגודה לשימור חיות הבר. "הבונובו הוא קוף האדם הפחות נחקר באפריקה, כך שהמאמר הזה הוא מרכזי בהעמקת הידע וההבנה שלנו אודות בעלי החיים היפים והכריזמטיים הללו."
הבונובו הוא בעל מבנה גוף קטן ורזה יותר לעומת השימפנזה המצויה. המבנה החברתי של להקות הבונובו מורכב ומטריארכלי. בניגוד לשימפנזה המצויה, הבונובו מבסס קשרים חברתיים ומנטרל מתח או תוקפנות באמצעות התנהגויות מיניות.
המגוון הגדול ביותר של הבונובו נמצא בתוך יערות השפלה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המדינה הגדולה ביותר באפריקה שמדרום לסהרה העוברת כעת תקופה של לוחמה וחוסר יציבות. צוות המחקר יצר מודל חיזוי באמצעות נתוני שדה זמינים להגדרת בית גידול הבונובו ולאחר מכן ערך השלכה שלהם לאזורים חסרי נתונים. באופן ספציפי, הצוות אסף נתונים על מקומות הלינה של בונובו שנאספו על ידי ארגונים רבים בין השנים 2003-2010 . בסך הכל מדובר על 2364 גושי קנים (Nest Blocks) , כאשר גוש הוגדר כאזור בשטח של הקטר אחד (4 דונם) שנתפס על ידי להקת בונובו אחת לפחות.
לאחר מכן בדקה הקבוצה מספר גורמים שעסקו הן בתנאים האקולוגיים (המתארים את היערות, האדמות, האקלים, וההידרולוגיה) והן בהשפעת האדם (מרחק מכבישים, חקלאות, ירידה בשטחי היער, וצפיפות של "קצה היער") ויצרו מודל מרחבי שזיהה ומיפה את הגורמים הסביבתיים החשובים ביותר שתרמו להכחדת הבונובו. החוקרים מצאו כי מרחק משטחים חקלאיים היה המנבא החשוב ביותר של נוכחות הבונובו. בנוסף לגילוי כי רק 28 אחוזים מהאיזורים שבהם נמצאים בונובו מסווגים כמתאימים לקוף האדם. החוקרים גם מצאו כי רק 27.5 אחוזים מבתי הגידול המתאימים של הבונובו ממוקמים באזורים מוגנים קיימים.
"הבונובו שחיים בסמיכות קרובה יותר לפעילות אנושית ולנקודות נגישות לאדם פגיעים יותר לציד בלתי חוקי שהוא אחד האיומים העיקריים עליהם", אמרה ד"ר ג'נט נקוני, פרופסור באוניברסיטת מרילנד והמחברת השניה של המחקר. "התוצאות שלנו מצביעות על הצורך ביותר מקומות שבהם הבונובו יוכלו להיות בטוחים מפני ציידים, דבר שהוא אתגר עצום בקונגו".
"העובדה שרק רבע מהשטחים שבהם חיים הבונובו ממוקמים בתוך האזורים מוגנים היא ממצא שמקבלי ההחלטות יכולים להשתמש בו כדי לשפר את הניהול של אזורים מוגנים קיימים, ולהרחיב את הפארקים והשמורות במדינה על מנת להציל את בית הגידול החיוני לקוף הגדול הזה", אמר ד"ר אינוסנט ליינגולה, מנהל פרויקט שימור הבונובו ב-WCS ואחד ממחברי המחקר.
"עתידו של הבונובו יהיה תלוי בשיתוף הפעולה ההדוק של שותפים רבים הפועלים לשימור של קוף אייקוני זה", אמרה ד"ר ליז ויליאמסון מקבוצת הפרימאטים ב-IUCN / SSC ומרכזת תהליך תכנון הפעולה שיזמה את המחקר. ב-2012, האיחוד הבין־לאומי לשימור וטבע ( IUCN ) ורשות חיות הבר בקונגו ( ICCN ) פרסמו דו"ח שכותרתו "בונובו (Pan paniscus): אסטרטגיה שימור 2012-2022".
8 Responses
מטריד מאוד. זה בעל חיים מעניין במיוחד.
יש הבדל בין השבת בעלי-חיים (או צמחים) למקומות חיותם המקוריים, שזה ראינטרודוקציה, לבין החדרת בעלי-חיים (או צמחים) לאותם אזורי-מחיה, שזה אינטרודוקציה. עוסקים בכך ומשקיעים בכך הון עתק של כספים, בלי שיש הוכחות מה מבין השניים רצוי יותר או בעל סיכויים טובים יותר. ישראל דוגמא מצויינת להשבה (פרא אסייני למשל אם זה המין שהיה פה או קרוב אליו) לבין החדרה (ראם הסהרה, לא היה כאן מעולם, אבל מין קרוב היה כנראה גם היה כמו הראם הלבן או הערבי ואותו החדירו לטבע, ראם הסהרה בחיבר יטבתה,למשל,זו לא החדרה או השבה בכלל). יש תוכנית-על להשיב ארצה עשרות, אולי מאות נשרים שיובאו מספרד, בגלל תחושה שאוכלוסיית הנשרים בהתמוטטות מוחלטת. איש לא בדק לעומק, גם אם יש חוקרים שמתמחים בכך, מה השפעת הפראים או הראם הלבן על המגוון הביולוגי, והיו עוד ניסיונות השבה-החדרה.
אסף
אדמאדום כתב שיהיו כאלה שיקפצו שיש פגיעה באוכלוסיה המקומית….. וכן הלאה. אני רק אומר שייתכן והם צודקים….. לא צריך ישר לקפוץ……
אני מקווה שאלה שמתעסקים בראמים בנגב אכן חשבו על התוצאות של החדרת מין זר. אני לא אומר לשנייה שאני חושב שזה רעיון רע. רק שצריך לחשוב…..
לניסים ,מה הקשר לחכמים-מטומטמים?כדוגמה בישראל יש גרעין רביה של ראם סהרה.(מין לא מקומי).
הרעיון מעניין, אבל ממש לא מקורי.
אולי ה"חכמים" האלה לא כל כך מטומטמים כמו שאתב חושב? אבל, למה לא להשמיץ קבוצה אחרת, אם רק אפשר?
אסף, הרעיון שלך מעניין בהחלט – להפיץ קופי אדם בג'ונגלים אחרים על כדור הארץ, על מנת להגיל את היכולת שלהם לשרוד. הבעיה היא שתמיד יקומי "החכמים" שיאמרו שהכנסת קופי בונובו ליערות ברזיל תפגע באקו-סיסטם הקיים שם ועלול ליצור חוסר איזון וכו' וכו'. לך ולי ברור שהכנסת אוכלוסיות קטנות של בונובו לשטחים האדירים של יערות ברזיל לא תשנה דבר ורק יכולה להגדיל את שרידותם כאמור.
ניסוי אבולוציוני -לייסד קבוצות של בונובו,בברזיל ובבורנאו.ולבדוק איזה שינוי יש בהם לאומת האוכלוסיה האפריקאית.(מענין אם תהייה אינטראקציה אם קופי אדם מקומיים,כמו אורנאוטנג).
וזה באמת בעל חיים מיוחד (יש שטוענים שהוא יותר קרוב לאדם מהשמפנזה).אולי כדאי לממן את ההגנה עליו ,בעזרת תעשית התירות.בדומה לדרך שבה שומרים על הגורילות באוגנדה.