חברי צוות המחקר יצרו משימה ובה נדרש תיאום בין השימפנזים והנסיין האנושי לצורך מציאת פיסת מזון שהוחבאה בשטח פתוח רחב. הנסיין לא ידע היכן הוחבא המזון והשימפנזים השתמשו במחוות ידיים כגון הצבעה, על מנת להנחות את הנסיין לעבר מיקום המזון.
זוכרים את משחק הילדים “חם-קר”, שבו אדם אחד משתמש במילים האלו כדי לכוון אדם אחר לעבר צעצוע או ממתק מוחבאים? ובכן, מסתבר שגם שימפנזים יכולים לשחק במשחק הזה.
חוקרים במרכז לחקר השפה באוניברסיטת ג’ורג’יה חקרו כיצד שני שימפנזים מאומנים-לשונית תקשרו עם מפעיל הניסוי כדי לאתר מזון. תוצאות המחקר מהוות את העדות השלמה ביותר עד כה לכך שפרימאטים יכולים להשתמש במחוות כדי לתאם ביניהם פעילויות, למען השגת מטרה מסוימת.
חברי צוות המחקר יצרו משימה ובה נדרש תיאום בין השימפנזים והנסיין האנושי לצורך מציאת פיסת מזון שהוחבאה בשטח פתוח רחב. הנסיין לא ידע היכן הוחבא המזון והשימפנזים השתמשו במחוות ידיים כגון הצבעה, על מנת להנחות את הנסיין לעבר מיקום המזון.
ד”ר צ’ארלס מנזל, חוקר בכיר במחלקה לחקר השפה באוניברסיטת ג’ורג’יה, אמר תכנון הניסוי עם השימפנזים כמנחים, יצר דרך חדשה לחקור את הפרימאטים. מנזל הוסיף כי “הניסוי מאפשר לשימפנזים לתקשר ולהעביר ביניהם מידע לפי בחירתם, אך גם דורש מהם ליזום ולהתמיד בתקשורת. השימפנזים השתמשו במחוות כדי לגייס לעזרתם אדם אשר לא ידע על מיקום המזון ובהמשך כיוונו אותו לעבר העצם שהוחבא במרחק של עשרה מטרים ויותר. בשל פתיחות השיטה, הממצאים ממחישים כי השימפנזים ניחנים ברמה גבוהה של יכולת פעולה מכוונת, לרבות השימוש במחוות לשם הכוונה. המחקר הזה מעמיק את הידע הקיים על יכולתם של השימפנזים לזכור ולתקשר עם סביבתם”.
באותו נושא באתר הידען:
גם לשימפנזים לא נעים להעליב מי שסיפר בדיחה גרועה
מדענית ממכון ויצמן שותפה בפיענוח גנום השימפנזים
על צוות המחקר נמנים חוקרים מאוניברסיטת צ’סטר ומאוניברסיטת סטירלינג, והוא התפרסם בכתב-העת Nature Communication. אחת החוקרות, ד”ר אנה רוברטס מאוניברסית צ’סטר, הסבירה את חשיבותם של הממצאים שהתגלו במחקר: “השימוש במחוות כדי לתאם פעילות משותפת, כגון מציאת מזון, הוא אחד מאבני הבניין החשובות באבולוציה של השפה”.
על דבריה של ד”ר רוברטס הוסיפה ד”ר שרה-ג’יין ויק מאוניברסיטת סטירלינג בסקוטלנד ואמרה כי מחקרים קודמים בשימפנזים בטבע ובשבי הראו גמישות ביצירת המחוות. ייחודו של המחקר הנוכחי הוא באישוש היכולות הקוגניטיביות המעורבות בתקשורת בין השימפנזים, יכולות שהתגלו בזכות המשימה המורכבת שדרשה תיאום ביניהם.
חוקר נוסף שהשתתף במחקר, ד”ר סם רוברטס מאוניברסיטת צ’סטר הדגיש את ההשוואה למשחקי הילדים והוסיף כי “השימוש הגמיש בהצבעה, המביא בחשבון הן את מיקום המזון והן את פעולת הנסיין, הוא תופעה שלא נצפתה אצל שימפנזים בעבר”.
11 תגובות
אולי הגיע הזמן לצנזר תגובות חולניות כמו של משתמש אנונימי ?
באתרים שלו, תהיו בטוחים שלא תוכלו להגיב.
הגיע הזמן להשתמש בשיטות של הדתיים ולחסום.
והכותרת אכן מזיקה. אין במקרה הספציפי הזה שום אבולוציה.
אולי הגיע הזמן לצנזר תגובות חולניות כמו של משתמש אנונימי ?
באתרים שלו, תהיו בטוחים שלא תוכלו להגיב.
הגיע הזמן להשתמש בשיטות של הדתיים ולחסום.
לבת-יה
הם משחקים רוב הזמן
והתינוקות (כן, תינוקות) בכלל….
לכול הטורפים בקבוצה או לפחות טורפים בקבוצה לשבר יש את היכולת לתקשר בניהם בשביל מטרה.
אפילו חרקים כמו נמלים
מעניין איך בתיה היתה מסתדרת בג’ונגל במשך שבוע, חוץ מאשר להתפלל.
והאים האנונימי באמת יודע לתכנן מכוניות לבד, לקפוץ כמו קנגורו, ולהשמיע קולות תוכי, או שהוא יודע רק לחקות את הרב שלו.
לא סתם אתה אנונימי
הבעיות שאתה מעלה בקשר לאבולוציה מראות אך ורק על חוסר ההבנה המדהימה שלך באבולוציה.
לא מסתכלים על צורה חיצונית כדי לראות קרבה גנטית, אלא מסתכלים ב DNA עצמו.
בקיצור, עדיף להבין לפני שמביאים דעה…..
כאחר שרואה בתיאורית האבולוציה כדבר ברור, כותרת המאמר מזיקה.
במחקר אין הדגמה של אבולוציה אלא של תקשורת (פשוטה או מורכבת כתלות בדעות מוקדמות על יכולת הפרימאטים לתקשר)
יש מגוון רחב של סרטים המראים שיפנזים מארגנים ויוצאים למסעי ציד ומלחמה כולל חלוקה לקבוצות קרב עם תפקידים שונים, כך שיכולת התקשורת שלהם כבר אינה מוטלת בספק.
זו אינה אבולוציה כלל. ידוע מזמן שלחיות מסויימות יכולות מרשימות ביחס לחיות אחרות. כשמישהו יראה לי קוף המתכנן מכונית על דעת עצמו, אז יהיה על מה לדבר. לבנתיים זה אפילו לא קרוב.
אגב, עובדה מעניינת היא שקנגורו מהלך על שתיים כבני אדם, ואילו הקופים לא. האם זה אומר שמוצא האדם מהקנגורו? ומה עם תוכים מדברים? האם תוכי שכזה הוא החוליה החסרה בין בני אדם לקופים?
http://creation.com/qa#Biology
בעיות רבות באבולוציה ניתן למצוא באתר המצוין הזה:
אין פה שום אבולוציה, כי כבר ידוע שקופים מתקשרים בטבע, והחזקה של קופים בשבי היא כפיה ואילוף. קוף כזה, אם יחזור לטבע, יצטרך לשמור על נפשו מפני בעלי חיים אחרים וגם מפני בני האדם, ומשימתו העיקרית תהיה השגת מזון, ולא משחקים עם בני אדם.
ישנו סרטון המתיימר להראות כי קופי שימפנזה מצליחים במבחן מסויים הקשור ליכולת שכלית יותר מבני אדם (ראו קישור בהמשך) אך כשאני בוחן את הסרטון נראה שהמבחן שניתן לקופים אינו באמת זהה למבחן שניתן לבני האדם. נראה כי במבחן שניתן לקופים הספרות נעלמות רק כאשר הקוף לוחץ על הסיפרה “1”, ואילו במבחן שניתן לבני האדם הספרות נעלמות באופן כמעט מיידי עוד לפני שהנבדק הספיק בכלל ללחוץ על הסיפרה הראשונה או לשנן בראשו את סדר הספרות. זה נראה קצת כמו עבודה בעיניים (אם כי עצם ההצלחה של הקופים במבחן הזה היא מאד מרשימה)
https://www.youtube.com/watch?v=cPiDHXtM0VA
מה דעתכם ראיתי נכון ?
(לסרטונים נוספים של המבחן הזה חפשו ביוטיוב “Chimp smarter than human”)
תודה על החדשות החשובות.
הנה הרצאות מעניינות של פרופ’ יואל רק על אבולוציה, מאובנים ושימפנזים
https://www.youtube.com/results?q=%22%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%20%D7%A8%D7%A7%22&bav=on.2,or.&bvm=bv.59930103,d.bGQ,pv.xjs.s.en_US.eYG7PyzNpLg.O&biw=1024&bih=597&wrapid=tlif139072974054031&um=1&ie=UTF-8&gl=IL&sa=N&tab=w1