אבולוציה וטבע

תצלום בקרינה על-סגולה (UV) של זרועות Keuppia

שמונה לפני הספירה

  • 7 תגובות
אלמוג בריא (משמאל) שנחשף לחומרים הקיימים בתכשירים מסנני קרינה הופך ללבן (מימין) לאחר מות האצות הסימביוטיות שחיו בתוכו. תצלום: רוברטו דאנוברו (Danovaro)

קרם נגד אלמוגים

  • 3 תגובות
פרח שן הארי. מתוך ויקיפדיה

שן הארי נגד לוחמה כימית

  • אין תגובות
נחש אוכל-חלזונות מלפף חלזון מסוג סצומה. צילום: מתוך המאמר המקורי, courtesy of Masaki Hoso

חלזונות ונחשים

  • 4 תגובות
This is a flesh reconstruction of embryonic dinosaur inside egg. (Credit: Artworשחזור של עובר דינוזאור בתוך הביצה. (Credit: Artwork by D. Mazierski)k by D. Mazierski)

מדענים הצליחו להפיק שרידים אורגניים מעוברי דינוזאורים מאובנים בני 160 מיליון שנה

  • 10 תגובות
ציפור גן עדן: תמונה מאת Myukew תחת רישיון CCAttribution-Share Alike 2.0

אין צירים בגן עדן

  • 3 תגובות
דבורת בומבוס, "עם פסים שחורים וצהובים וישבן לבן", אוספת צוף מציניה עדינה. צילום: Simon Koopmann, מתוך ויקימדיה.

החיים הסודיים של ילדים ודבורים

  • אין תגובות
קיפוד ים. תמונה מאת Tomasz G. Sienicki תחת רישיון CC Attribution 2.5

על קיפודי הים ופחמן דו חמצני

  • תגובה אחת
רובוט-עטלף: התמונה באדיבות אוניברסיטת בראון

רובו(ע)טלף

  • תגובה אחת
מאויב לאוהב? יתושי אנופלס סטפנסי טרנסגניים מייצרים חיסון ברוק שלהם.

חיידקים מהונדסים-גנטית נלחמים במלאריה… במעי היתושים

  • 5 תגובות
דג קשת יורק מעל על אוכל מעל המים במעבדה של פרופ' רונן שגב. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.

תהליכי קשב בסיסיים בקרב בני אדם התגלו באמצעות מחקר של דג קשת

  • תגובה אחת
כיתון. התמונה באדיבות Professor Douglas Eernisse

רכה – קשה?

  • 3 תגובות
אחד מהאיורים הרבים שציירה מריה סיבילה מריאן. מתוך ויקיפדיה

יום הולדתה ה-366 של מאיירת ספרי הטבע והחוקרת מריה סיבילה מריאן

  • אין תגובות
עכבר האייל (Peromyscus maniculatus). צילום: John Good, National Park Service

בית וגֶן

  • 2 תגובות
כנימות אפון (Acyrthosiphon pisum) על אפונה. צילום: PLOS Biology cover, February 2010. Shipher Wu (photograph) and Gee-way Lin (aphid provision), National Taiwan University.

מי נתן לכנימה את צבעה?

  • אין תגובות
מאביק חשוב של צמחי אבטיח בישראל. דבורת הבר Lasioglossum malachurum. צילום: גדעון פיזנטי, הפקולטה לחקלאות, האונ' העברית

מחקר בינ"ל: לחרקי בר חשיבות רבה יותר מאשר לדבורי דבש בהאבקת גידולים חקלאיים

  • 3 תגובות
כלב ים נמרי (Hydrurga leptonyx) נוהם. מתוך ויקיפדיה.

כלב ים מי שמסנן

  • אין תגובות
טבע פראי בטנזניה. באדיבות שלמה כרמל "עולם אחר"

הנדידה נעצרה, הפרסתנים הגדולים לא יגיעו השנה לשמורת מסאי מרה בקניה

  • 7 תגובות
עכבר הצבי (Deer mouse). מתוך ויקיפדיה

גן אחד – מוטציות רבות: הגן השולט בצבע הפרווה של העכברים התפתח תשע פעמים

  • 2 תגובות
עטיפת הספר "למה האבולוציה נכונה"

הבריאתנות – תיאוריה מגוחכת ולא עקבית הנכפית ללימוד כמדע, בעקבות הספר "למה האבולוציה נכונה"

  • 96 תגובות
בית הגידול שבו בוצע הניסוי לבחינת השפעת סביבות מלאכותיות על אבולוציה של מינים, במעבדתו של פרופ' צבי אברמסקי, אוניברסיטת בן-גוריון

האנפות ודגי הזהב- משחק‪ ‬התנהגותי‪ ‬של טורף‪ ‬ונטרף‬‬‬‬‬‬

  • תגובה אחת
דורבן. מתוך ויקיפדיה

כשחוסר מזל הופך להמצאה

  • 5 תגובות
הכניסה לבנק הזרעים הגלובלי בסוולברד. קרדיט: Svalbard Global Seed Vault/Mari Tefre/Wikimedia Commons

הרהורים – חשיבות שימור השונות הגנטית בצמחים / ד"ר מרים וולדמן

  • 2 תגובות
להקת ארבה המדבר אשר חדרה ארצה במהלך חודש נובמבר 2004. מתוך ויקיפדיה

מכת ארבה

  • 12 תגובות
עורבן. צילום: ויקיפדיה, שי גולן

מוח ציפור / סופי בושוויק

  • 3 תגובות
נחש הממבה השחור. צילום: ביל לאב, מתוך ויקיפדיה

‫שטיפת מוח – הנחש-ידידו הטוב של האדם? / יצחק פרנס ז"ל‬

  • אין תגובות
חיידק המעיים המפורסם סטרפטוקוקוס. מתוך ויקיפדיה

‫מלחמת מזון / פריס ג'אבר‬

  • תגובה אחת
צ'יטה: התמונה באדיבות Malene, מתוך wikimedia commons>

כדי להשיג את אוסיין בולט צריך עמוד שדרה של צ'יטה

  • 4 תגובות
תאים הפלואידים של הפטריה C. albicans (ירוק), לצד תאים דיפלואידים (כחול), וטטרה-פלואידים, המכילים ארבעה עותקים של החומר הגנטי. צילום באדיבות: פרופ' יהודית ברמן, אוניברסיטת ת"א

סקס קטלני של פטריות

  • 2 תגובות
תמונת מיקרוסקופ של תאים שנדבקו ב- CMV. שימו לב לגרעין המוגדל של התא האמצעי, שמעיד על ההידבקות. המקור: ויקיפדיה.

הרוצחים הקטנים: הווירוס שרובנו נושאים, וגוזל ארבע שנים מחיינו

  • 24 תגובות
צדפות. באדיבות Sharon Mollerus, מתוך ויקיפדיה

דבק צדפות בשירות הרפואה

  • אין תגובות
הזנבן הערבי. מתוך ויקיפדיה

רובוטים מוליכי שולל

  • 4 תגובות
(מימין) של צמח המרפא צ'אנג שאן (Chang Shan); נוסחת המבנה (במרכז) של החומר הפעיל halofuginone; והתמונה המולקולארית בכושר הפרדה גבוה (משמאל) של האתר הפעיל. [באדיבות מעבדתו של החוקר הראשי Schimmel].

רזי הרפואה של צמח מרפא סיני

  • אין תגובות
המחסור ב-ATP בתאים של אשריכיה קולי גורם להם לקבל צורה מוארכת וליצור מבני ליפידים דחוסים הקרויים אנדוליפוזומים. את המבנים הללו ניתן לראות בברור בתמונות המובאות כאן שהתקבלו בעזרת מיקרוסקופ מסוג TEM.

חשיפת תאים חיים לחלבון סינתטי

  • 2 תגובות
חלזונות ים מקיימים יחסי מין הדדיים (כל אחד הוא גם זכר וגם נקבה). צילום: אייאמי סקיזאווה, אוניברסיטת אוסקה

החשופית: מין של חילזון ים אנדרוגני משיל את איבר המין שלו לאחר כל הזדווגות אך גם מגדל אותו מחדש

  • תגובה אחת

מלחמה או שלום? פרק ראשון מתוך הספר "מחיר האלטרואיזם" מאת אורן הרמן

  • 13 תגובות
Ukhaatherium nessovi חיה בגודל חדף מעידן הקרטיקון-גיל, שנחשפה בשנת 1994 במדבר גובי במונגוליה ע"י האקדמיה המונגולית למדעים והמוזיאון האמריקאי להיסטוריה של טבע, היא אחד מהיונקים הרבים שבהם השתמשו במחקר עץ החיים של יונקי השליה. כאשר התגלה השלד, השמור להפליא של היצור הקטן הזה הופתעו החוקרים למצוא נוכחות של עצמות מסוג Epipubic bones , שהוצמדו לשני צידי המפשעה. כיום התכונה הזו נמצאת רק ביונקים מטילי ביצים כמו הברווזן וביונקי כיס כדוגמת הקנגורו. אבל הנוכחות שלהם במאובן זה הראתה כי גם ראשוני יונקי השיליה חלקו את אותה תכונה.

יונקי השליה הותיקים ביותר, חיו מיד לאחר סיום תקופת הדינוזאורים

  • 9 תגובות
תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני: ביופילם של Pseudomonas aeruginosa שהתפתח על גבי קתטר

שיתוף פעולה ישראלי-סינגפורי הביא לפיתוח מבנה חדשני בעל פעילות אנטי-בקטריאלית ומעכב התפתחות ביופילמים של חיידקים

  • תגובה אחת
מארי ליקי. מתוך talkorigins

מרי ליקי בעקבות האדם הקדמון – מאה שנה להולדתה

  • 3 תגובות
תנוחת הנפילה החופשית של כנימות עלה. הכנימות מביאות את המחושים למעלה וקדימה ואת הרגליים האחוריות אחורה ולמעלה ליצור תנוחה יציבה אווירודינמית המוודאת נפילה במנח נכון. אילוסטרציה Nick W. Sloff

לא רק חתולים נופלים על הרגליים

  • אין תגובות
מתוך סרטון ההסבר של יבמ בדבר פעולת הג'ל האנטי בקטרילאי. צילום מסך

פיתוח חדש של יבמ והמכון האמריקני לביו הנדסה וננו-טכנולוגיה: ג'ל אנטי-בקטריאלי לטיפול בחיידקים עמידים לתרופות

  • 4 תגובות
רירית, רשת שלוחותיה (צהוב משמאל) ועקבות ריר שקוף שהותירה אחריה (מימין). צילום: Courtesy of Audrey Dussutour

כתוּב בריר – זיכרונותיה של רירית

  • 3 תגובות
חיפושית זבל שעיניה מכוסות, בניסוי שנועד לבדוק שימוש שעושות החיפושיות באורו של שביל החלב להתמצאות. צילום: פרופ' מרקוס ביירן מאוניברסיטת ויטס בדרא"פ

חיפושית הזבל – בעל החיים הראשון העושה שימוש בשביל החלב לצורך התמצאות במרחב

  • 4 תגובות
הדמיה מיקרוסקופית של הסתעפות שורש. גבולות התא מסומנים באדום והצבע הפלורסצנטי מייצג את שכבת הנבט (אנדודרם). צילום: חוזה דיני.

התקדמות במחקר: כיצד המלח עוצר את גדילת הצמחים

  • 3 תגובות
צבי ארץ ישראלי בעמק הארזים בירושלים. קרדיט nadavnka מתוך ויקיפדיה

איזה צבי?

  • 11 תגובות
עכברי מעבדה הסובלים מתסמונת פגיעה בחומר הלבן במוח. צילום. יובל קבילי, אוניברסיטת ת"א

אחים בדם – עכבר הבית ועכבר הבר

  • תגובה אחת
המטריצה של רייבן, שאלה נפוצה במבחן אינטלגנציה. מתוך ויקיפדיה

אינטליגנציה – להחכים לעד? / טים פולגר

  • 32 תגובות
לואי פסטר. מתוך ויקיפדיה

יין, משי, חיי אדם

  • 3 תגובות
בקטריופאג'ים. קרדיט: Wikimedia Commons/PLoS One/Vincent Fischetti and Raymond Schuch, The Rockefeller University

בקטריולוגיה – מתקפת הפאג'ים / ראיין בּרֶנדן בּוֹרֶל

  • 3 תגובות
בצל ושום מטוגנים בחמאה.מתוך ויקיפדיה

ספיגת מתכות כבדות ע"י בצל ושום

  • 11 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש