אבולוציה וטבע

איבר מין זכרי של עובר תרנגול (צבוע מלאכותית באדום) לפני שהוא קמל, כפי שנראה תחת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. איור (A.M. Herrera and M.J. Cohn, University of Florida)

מדוע איבדו העופות את איבר המין הזכרי?

  • 23 תגובות
כוכב לכת צעיר היפותטי המקיף שמש שכבר התקררה וסובל מהפגזה בלתי פוסקת של חומרים מהחלל - איור של נאס"א

הזרחן, אחד היסודות החיוניים לחיים הגיע לכדור הארץ באמצעות מטאוריטים

  • תגובה אחת
איור הממחיש כיצד עשוי היה הפרימט העתיק להיראות בסביבתו הטבעית על עצים, XIJUN NI

התגלה שלד הפרימט העתיק ביותר – יצור בגודל של עכבר שחי לפני 55 מיליון שנה

  • 3 תגובות
עגולשון שחור גחון. צילום: פרופ' שריג גפני, המרכז האקדמי רופין

עגולשון שחור גחון – צפרדע נכחדת ו"מאובן חי" עושה קאמבק בישראל

  • 7 תגובות
צפרדע המוקיון, כמו המין שבתמונה (Atelopus glyphus) רגישה מאוד לפטרייה הקטלנית Bd. אוכלוסיות רבות כבר נכחדו. צילום: קלי זמודיו, אוניברסיטת קורנל

פוענח הגנום של הפטרייה הגורמת להעלמות הצפרדעים

  • אין תגובות
מאובן של Eunotosaurus, אחד מאבותיו הקדמונים של הצב המודרני שאיפשר לחוקרים מייל לפענח את האבולוציה של שריון הצב

כיצד צבים קיבלו את השריון שלהם?

  • 7 תגובות
מושבת חיידקים מתוך תערוכת הצילומים של פרופ' אשל בן-יעקב "האינטלגנציה החברתית של החיידקים"

פרס ויצמן למדעים מדויקים יוענק לפרופ' אשל בן יעקב ולפרופ' שמעון ינקלביץ

  • תגובה אחת
ממותה צמרית. דגם מתצוגה במוזיאון בקולומביה הבריטית שבקנדה. מתוך ויקיפדיה

בסיביר נמצאה גופת ממותה צמרית שדם זרם ממנה

  • 69 תגובות
צלחת פטרי. מתוך ויקימדיה.

יום הולדת 161 ליוליוס ריכרד פטרי – מפתח צלחות פטרי

  • 6 תגובות
וירוס ה-MERS. איור Credit: NIAID/RML

וירוס חדש, MERS, קרוב משפחה של הסארס מפיל חללים בסעודיה

  • אין תגובות
תאי ה-NK אמורים לזהות ולתקוף תאים נגועים בנגיף השפעת. איור באדיבות יותם בר-און, האוניברסיטה העברית בירושלים

חושפים את סודות השפעת

  • תגובה אחת
נסיונות כיבוי השריפה בכרמל בדצמבר 2010 מן האוויר. צילום: משטרת ישראל

ניהול חורש ויער

  • 3 תגובות
אחד מבין ארבעה מצבי שימור מצבי שימור (וירטואלים) שונים שהוצגו בפני הנשאלים מתייחסים לשונית המלאכותית "שונית תמר" שהוקמה בשיתוף רשות הטבע והגנים והצוללים ביקרו בה זמן קצר לפני שענו על השאלון. צילם: עומר פולק, אוניברסיטת חיפה

מחקר חדש בדק האם עקרונות אקולוגיים בטבע מובנים לציבור הרחב?

  • 4 תגובות
תמונת הרובוטים.באדיבות Simon garnier, new jersy institute of technology

ממתי לנמלים יש אנטנות?

  • 11 תגובות
חיקוי הטבע. צילום: המכון הטכנולוגי חןלון

כנס יסוד ארצי "ביומימיקרי: ללמוד לחדש מן הטבע" – מדע/טכנולוגיה/עיצוב יתקיים היום במכון הטכנולוגי חולון

  • אין תגובות
פטרת הציפורניים שנגרמה על ידי טריכופיטון רוברום. מתוך ויקיפדיה

פוענח גנום פטרת הציפורניים ועשרות סוגים נוספים של פטריות החיות על העור

  • 7 תגובות
קרפיון שהזימים שלו פתוחים כל הזמן, עקב פגם גנטי. צילום: מתוך ויקיפדיה

איך מוציאים אוויר ממים?

  • אין תגובות
נמר בשמורה מנוהלת במדינת רג'סטן שבהודו. מתוך ויקיפדיה

הטיגריסים בהודו בסכנת הכחדה לא רק בגלל מספרם הנמוך אלא גם בגלל הירידה במגוון הגנטי

  • תגובה אחת
פלפלים בשלל צבעים. מתוך ויקיפדיה

האם אכילת פלפלים מונעת את מחלת הפרקינסון?

  • 15 תגובות
יתושה הנושאת בתוכה את טפיל קדחת הנילוס. מתוך ויקיפדיה

ההתחממות הגלובלית גורמת להתפשטות קדחת הנילוס המערבי באירופה ובישראל

  • 15 תגובות
עוף טבול בנפט מכתם שנוצר כתוצאה מדליפה מבאר נפט ימית מול מפרץ אוקלנד-סן פרנסיסקו ב-11 ביולי 2007. מתוך ויקיפדיה

עופות ים כמדד לזיהום האוקינוסים

  • אין תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

דו"ח מבקר המדינה חושף: 4,000-6,000 ישראלים לפחות מתים מזיהומים מחיידקים עמידים בהם נדבקו בבתי החולים מדי שנה

  • 4 תגובות
תודרנית לבנה בתוספת גן זוהר בתחנת החלל הבינלאומית - האור שיחק את תפקיד כוח המשיכה. צילום: נאס"א, מתוך המחקר של פול ועמיתיה

לגדל צמחים זוהרים בחושך בתחנת החלל הבינלאומית

  • 10 תגובות
איצטורבל של עץ אורן. תמונה מאת Fir0002 תחת רישיון GNU 1.2 מתוך ויקיפדיה

קשקשים חכמים

  • תגובה אחת
סאשימי סלמון. מתוך ויקיפדיה

הדגים המהונדסים קרובים לצלחת?

  • תגובה אחת
חרקים רובוטיים זעירים (Credit: Kevin Ma and Pakpong Chirarattananon, Harvard University.)

חרקים רובוטיים מעופפים טסו בטיסה מבוקרת ראשונה

  • 2 תגובות
תמונה 2: Bacillus subtilis צבוע תחת מיקרוסקופ. המקור לתמונה: ויקיפדיה.

אז מה עושים שם באוניברסיטה? פרק 16:"בוא נייצר ריר ביחד", על התנהגות חברתית ותקשורת בין חיידקים

  • אין תגובות
רשת התלויות של פיירפוקס מראה את הטבע המורכב של מערכות טכנולוגיות. מתוך עבודתם של אנדריי מאדלו וטין יאו פאנג.

שרידת המתאימים פועלת גם בתוכנות קוד פתוח

  • 9 תגובות
תצלום בקרינה על-סגולה (UV) של זרועות Keuppia

שמונה לפני הספירה

  • 7 תגובות
אלמוג בריא (משמאל) שנחשף לחומרים הקיימים בתכשירים מסנני קרינה הופך ללבן (מימין) לאחר מות האצות הסימביוטיות שחיו בתוכו. תצלום: רוברטו דאנוברו (Danovaro)

קרם נגד אלמוגים

  • 3 תגובות
פרח שן הארי. מתוך ויקיפדיה

שן הארי נגד לוחמה כימית

  • אין תגובות
נחש אוכל-חלזונות מלפף חלזון מסוג סצומה. צילום: מתוך המאמר המקורי, courtesy of Masaki Hoso

חלזונות ונחשים

  • 4 תגובות
This is a flesh reconstruction of embryonic dinosaur inside egg. (Credit: Artworשחזור של עובר דינוזאור בתוך הביצה. (Credit: Artwork by D. Mazierski)k by D. Mazierski)

מדענים הצליחו להפיק שרידים אורגניים מעוברי דינוזאורים מאובנים בני 160 מיליון שנה

  • 10 תגובות
ציפור גן עדן: תמונה מאת Myukew תחת רישיון CCAttribution-Share Alike 2.0

אין צירים בגן עדן

  • 3 תגובות
דבורת בומבוס, "עם פסים שחורים וצהובים וישבן לבן", אוספת צוף מציניה עדינה. צילום: Simon Koopmann, מתוך ויקימדיה.

החיים הסודיים של ילדים ודבורים

  • אין תגובות
קיפוד ים. תמונה מאת Tomasz G. Sienicki תחת רישיון CC Attribution 2.5

על קיפודי הים ופחמן דו חמצני

  • תגובה אחת
רובוט-עטלף: התמונה באדיבות אוניברסיטת בראון

רובו(ע)טלף

  • תגובה אחת
מאויב לאוהב? יתושי אנופלס סטפנסי טרנסגניים מייצרים חיסון ברוק שלהם.

חיידקים מהונדסים-גנטית נלחמים במלאריה… במעי היתושים

  • 5 תגובות
דג קשת יורק מעל על אוכל מעל המים במעבדה של פרופ' רונן שגב. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.

תהליכי קשב בסיסיים בקרב בני אדם התגלו באמצעות מחקר של דג קשת

  • תגובה אחת
כיתון. התמונה באדיבות Professor Douglas Eernisse

רכה – קשה?

  • 3 תגובות
אחד מהאיורים הרבים שציירה מריה סיבילה מריאן. מתוך ויקיפדיה

יום הולדתה ה-366 של מאיירת ספרי הטבע והחוקרת מריה סיבילה מריאן

  • אין תגובות
עכבר האייל (Peromyscus maniculatus). צילום: John Good, National Park Service

בית וגֶן

  • 2 תגובות
כנימות אפון (Acyrthosiphon pisum) על אפונה. צילום: PLOS Biology cover, February 2010. Shipher Wu (photograph) and Gee-way Lin (aphid provision), National Taiwan University.

מי נתן לכנימה את צבעה?

  • אין תגובות
מאביק חשוב של צמחי אבטיח בישראל. דבורת הבר Lasioglossum malachurum. צילום: גדעון פיזנטי, הפקולטה לחקלאות, האונ' העברית

מחקר בינ"ל: לחרקי בר חשיבות רבה יותר מאשר לדבורי דבש בהאבקת גידולים חקלאיים

  • 3 תגובות
כלב ים נמרי (Hydrurga leptonyx) נוהם. מתוך ויקיפדיה.

כלב ים מי שמסנן

  • אין תגובות
טבע פראי בטנזניה. באדיבות שלמה כרמל "עולם אחר"

הנדידה נעצרה, הפרסתנים הגדולים לא יגיעו השנה לשמורת מסאי מרה בקניה

  • 7 תגובות
עכבר הצבי (Deer mouse). מתוך ויקיפדיה

גן אחד – מוטציות רבות: הגן השולט בצבע הפרווה של העכברים התפתח תשע פעמים

  • 2 תגובות
עטיפת הספר "למה האבולוציה נכונה"

הבריאתנות – תיאוריה מגוחכת ולא עקבית הנכפית ללימוד כמדע, בעקבות הספר "למה האבולוציה נכונה"

  • 96 תגובות
בית הגידול שבו בוצע הניסוי לבחינת השפעת סביבות מלאכותיות על אבולוציה של מינים, במעבדתו של פרופ' צבי אברמסקי, אוניברסיטת בן-גוריון

האנפות ודגי הזהב- משחק‪ ‬התנהגותי‪ ‬של טורף‪ ‬ונטרף‬‬‬‬‬‬

  • תגובה אחת
דורבן. מתוך ויקיפדיה

כשחוסר מזל הופך להמצאה

  • 5 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש