חולדות מזהות חומרי נפץ

פרופסור משנה אבי אביטל מהפקולטה לרפואה בטכניון מאלף חולדות לזהות חומרי נפץ ובונה באמצעותן מודל עבודה לטיפול במחלות כגון סכיזופרניה

פרופסור משנה אבי אביטל, מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מאלף חולדות. באמצעותן הוא בונה (עם הפרופסורים משה גביש וג’ון פינברג) – מודל עבודה לטיפול במחלות ניווניות של המוח כגון פרקינסון והנטינגטון. לאחרונה אף בנה מודל עבודה תקף לסימפטומי מחלת הסכיזופרניה: “נתנו להן קטמין (חומר הרדמה וטרינרי) במינון נמוך וחשפנו אותן ללחץ, כך בנינו מודל עבודה לטיפול בסכיזופרניה – הבנה של גורמי העלילות להתפרצות המחלה ופלטפורמה ניסויית לפיתוח תרופה”.
במחקר יישומי הצליח פרופסור משנה אביטל לאמן חולדות למצוא חומרי נפץ. “לחולדות יש חוש ריח הרבה יותר מפותח והצלחנו לאלף חולדות למצוא חומרי נפץ”, הוא אומר. “התובנות ממחקר במודל חולדה מיושמות בכלבי עבודה במחקר המתקיים בשיתוף משרד הבטחון וצבא ארה”ב”.
“במחקר מיפוי נרחב שקיימנו, חשפנו חולדות ללחץ בתקופות שונות במהלך חייהן ומצאנו כי התקופה הקריטית לחשיפה ללחץ היא בתקופה המקבילה למעבר בין ילדות להתבגרות בבני אדם”, הוא מספר.

הודות למענק של ה-NIH ומשרד ההגנה האמריקני, בנה פרופסור משנה אביטל מעבדה משוכללת לביולוגיה התנהגותית, שבה הוא בוחן חולדות בעיקר בתחום הקשב ושיתוף פעולה חברתי, תוך שילוב ההתנהגות עם מחקר פיזיולוגי ופרמקולוגי. במקביל למחקר קליני שהוא מבצע במרכז הרפואי “העמק” בעפולה, הוא לא זונח את הכלבים. לאחרונה פיתח פד גזה שמדמה חומר נפץ (סופג את אדי חומר הנפץ) כאמצעי שיטתי ובטוח לאימון כלבים. בתחום זה הוא הוכיח לאחרונה את חשיבות הקשר בין רמת הלחץ והקשב של הנוהג ליכולת הביצוע של הכלב. בנוסף נמצא שאם הכלב מזהה סוג אחד של חומר נפץ, הוא יוכל להכליל ולזהות גם סוגים אחרים. על פי תכנית העבודה שבנה, בתוך שבועיים ניתן לאלף כלב מסוג רועה בלגי לאתר סוגים שונים של חומר נפץ. “הראינו שההכללה הזו נמצאת באותו איזור במוח של כלבים וחולדות” הוא מספר.

פרופסור משנה אביטל פיתח יכולת לניהוג חולדות באמצעות עיצוב התנהגותי. הוא מלביש לחולדות “וסט” המקושר למתכות קטנות המושתלות מתחת לעור של החולדות, ללא כל כאב. החולדה חשה בטפיחה קלה והוא לימד אותה שכאשר הטפיחה היא בצד ימין – עליה לפנות שמאלה, ולהיפך. כאשר הטפיחה בשתי הכתפים – היא תעצור.

בתחום חקר שיתוף פעולה חברתית בנה פרופסור משנה אביטל מבוך הנשלט אוטומטית ע”י תוכנה ומצלמה אשר באמצעותו לומדות החולדות שיתוף פעולה חברתי. “הנקבות טובות יותר בשיתוף הפעולה מאשר הזכרים”, הוא מדגיש.

עבודתו של פרופסור משנה אביטל ייחודית בכך שמעבר למדע התירגומי (הסקה זהירה ממודל בחולדה לבני אדם), הוא מבצע גם מדע חצי תרגומי, דהיינו: מקיש מבעל חיים אחד (חולדה) לבעל חיים אחר (כלב).