חולדות מזהות חומרי נפץ

פרופסור משנה אבי אביטל מהפקולטה לרפואה בטכניון מאלף חולדות לזהות חומרי נפץ ובונה באמצעותן מודל עבודה לטיפול במחלות כגון סכיזופרניה

ואיור המתאר את מעבדתו ואופן עבודתו של פרופסור משנה אביטל. בסרטון מוצגת הלבשת החולדה ב"ווסט". צילומים: דוברות הטכניון
איור המתאר את מעבדתו ואופן עבודתו של פרופסור משנה אביטל. בסרטון מוצגת הלבשת החולדה ב"ווסט". צילומים: דוברות הטכניון

פרופסור משנה אבי אביטל, מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, מאלף חולדות. באמצעותן הוא בונה (עם הפרופסורים משה גביש וג'ון פינברג) – מודל עבודה לטיפול במחלות ניווניות של המוח כגון פרקינסון והנטינגטון. לאחרונה אף בנה מודל עבודה תקף לסימפטומי מחלת הסכיזופרניה: "נתנו להן קטמין (חומר הרדמה וטרינרי) במינון נמוך וחשפנו אותן ללחץ, כך בנינו מודל עבודה לטיפול בסכיזופרניה – הבנה של גורמי העלילות להתפרצות המחלה ופלטפורמה ניסויית לפיתוח תרופה".
במחקר יישומי הצליח פרופסור משנה אביטל לאמן חולדות למצוא חומרי נפץ. "לחולדות יש חוש ריח הרבה יותר מפותח והצלחנו לאלף חולדות למצוא חומרי נפץ", הוא אומר. "התובנות ממחקר במודל חולדה מיושמות בכלבי עבודה במחקר המתקיים בשיתוף משרד הבטחון וצבא ארה"ב".
"במחקר מיפוי נרחב שקיימנו, חשפנו חולדות ללחץ בתקופות שונות במהלך חייהן ומצאנו כי התקופה הקריטית לחשיפה ללחץ היא בתקופה המקבילה למעבר בין ילדות להתבגרות בבני אדם", הוא מספר.

הודות למענק של ה-NIH ומשרד ההגנה האמריקני, בנה פרופסור משנה אביטל מעבדה משוכללת לביולוגיה התנהגותית, שבה הוא בוחן חולדות בעיקר בתחום הקשב ושיתוף פעולה חברתי, תוך שילוב ההתנהגות עם מחקר פיזיולוגי ופרמקולוגי. במקביל למחקר קליני שהוא מבצע במרכז הרפואי "העמק" בעפולה, הוא לא זונח את הכלבים. לאחרונה פיתח פד גזה שמדמה חומר נפץ (סופג את אדי חומר הנפץ) כאמצעי שיטתי ובטוח לאימון כלבים. בתחום זה הוא הוכיח לאחרונה את חשיבות הקשר בין רמת הלחץ והקשב של הנוהג ליכולת הביצוע של הכלב. בנוסף נמצא שאם הכלב מזהה סוג אחד של חומר נפץ, הוא יוכל להכליל ולזהות גם סוגים אחרים. על פי תכנית העבודה שבנה, בתוך שבועיים ניתן לאלף כלב מסוג רועה בלגי לאתר סוגים שונים של חומר נפץ. "הראינו שההכללה הזו נמצאת באותו איזור במוח של כלבים וחולדות" הוא מספר.

פרופסור משנה אביטל פיתח יכולת לניהוג חולדות באמצעות עיצוב התנהגותי. הוא מלביש לחולדות "וסט" המקושר למתכות קטנות המושתלות מתחת לעור של החולדות, ללא כל כאב. החולדה חשה בטפיחה קלה והוא לימד אותה שכאשר הטפיחה היא בצד ימין – עליה לפנות שמאלה, ולהיפך. כאשר הטפיחה בשתי הכתפים – היא תעצור.

בתחום חקר שיתוף פעולה חברתית בנה פרופסור משנה אביטל מבוך הנשלט אוטומטית ע"י תוכנה ומצלמה אשר באמצעותו לומדות החולדות שיתוף פעולה חברתי. "הנקבות טובות יותר בשיתוף הפעולה מאשר הזכרים", הוא מדגיש.

עבודתו של פרופסור משנה אביטל ייחודית בכך שמעבר למדע התירגומי (הסקה זהירה ממודל בחולדה לבני אדם), הוא מבצע גם מדע חצי תרגומי, דהיינו: מקיש מבעל חיים אחד (חולדה) לבעל חיים אחר (כלב).

 

5 Responses

  1. יוסי
    במחלקת היונקים קיימת סידרת חיות הביב, ושתי תת-מחלקות חיות הכיס, ובעלי השלייה.

    אין מושג כזה "חוליה חסרה" באבולוציה – רוב המינים חסרים לנו, ולא מיעוט קטן שניתן לקרוא להם "חוליות חסרות".

  2. ניסויים רפואיים ולא קוגניטיביים. אם החולדה חכמה אינו משפיע על התנהגות רפואית.
    יונקים קיימים יותר שנים מהכחדת הדינוזאורים. נכון 165 מליון שנים, תחילת הדינוזאורים. היונקים איפושהו באמצע, חוליה חסרה בשם ברווזן חיית כיס, יונק, מטיל ביצים – מוצאו כנראה בין -165 מליון לעתה.

  3. יוסי
    יונקים קיימים מעל 200 מיליון שנה. אני חושב שעושים הרבה נחסויים בחולדות בגלל האינטליגנציה הגבוהה שלהם. הם יחסית רחוקים גנטית מבני אדם.

  4. החולדה איננה בעל חיים טיפש גם אם היא נתפסת בעיננו כבזויה ואיננו רוצים לראות חולדות חיות וחולדות בכלל.
    האב הקדמון שלנו לפני 65 מליון שנה ושל כל היונקים היבשתיים הוא יונק מכרסם בגודל ס"מ-ים בודדים.
    העובדה שמשתמשים בחולדה במחקרים מעידה כנראה לדעתי (אני לא מומחה) על קרבה גנטית מספיק קרובה.

  5. יש פרופסור עם מבטא ארגנטינאי באוניברסיטת תל-אביב שפיתח שבב מסחרי דור ב,עםננו צינוריות למשל פחמן, שמזהות חומר נפץ. לא רק זה, גם מחלות. וזה עובד. התפרסם לא עכשיו מאמר ב nature comm,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.