סיקור מקיף

שלדים שהתגלו בחפירת מנהרת רכבת בלונדון שייכים לנספי המוות השחור

מגיפת המוות השחור קטלה מיליוני בני אדם – אחוז ניכר מתושבי אירופה בין השנים 1347 ל-1351. היא הגיעה לחופי בריטניה ב-1348 ולפי ההערכות היא גרמה למותם של כ-60% מאוכלוסית האי באותה התקופה.

שלד של אחד מנפגעי מגיפת המוות השחור בלונדון. צילום: אתר החברה החופרת את מנהרת הרכבת, Crossrail
שלד של אחד מנפגעי מגיפת המוות השחור בלונדון. צילום: אתר החברה החופרת את מנהרת הרכבת, Crossrail

שלדים שהתגלו בחפירות של מנהרת רכבת שתחצה את לונדון (Crossrail) מהווים חלק מקבר אחים של קורבנות המוות השחור – מגיפת הדבר הגדולה של המאה ה-14. כך עולה מבדיקות זיהוי פלילי שנערכו לשלדים.

הארכיאולוגים, המועסקים על ידי חברת Crossrail ומלווים את פרויקט החפירה מוסרים כי השיניים שלהם מכילות DNA מחיידק המגפה Yersinia pestisוהקברים שלהם מתוארכים לשנים 1348-1350 . לפי רשומות אותה התקופה, אלפי תושבי לונדון נספו במגיפה וגופותיהם הושלכו בקבר אחים מחוץ לעיר, אך מיקומו המדויק היה בגדר תעלומה. כעת סבורים הארכיאולוגים כעת הוא נמצא תחת כיכר צ’רטרהאוס ליד הברביקן.

הם מתכננים להרחיב את החיפוש שלהם אחר קורבנות נוספים באיזור הכיכר בסיוע סריקות מכ”ם תת קרקעיות, וכבר יש סימנים לקברים רבים בסביבה.

הארכיאולוג הראשי של Crossrail, ג’יי קארבר אומר כי נפתרה תעלומה בת 660 שנה. “תגלית זו היא צעד עצום קדימה בתיעוד והבנת המגיפה ההרסנית ביותר באירופה “, הוא אמר. “חפירת המשך תבוצע כדי לראות אם – כפי שאנו מצפים – נגיע לתעלת קבורה המונית הרבה יותר גדולה”.

מגיפת המוות השחור קטלה מיליוני בני אדם – אחוז ניכר מתושבי אירופה בין השנים 1347 ל-1351. היא הגיעה לחופי בריטניה ב-1348 ולפי ההערכות היא גרמה למותם של כ-60% מאוכלוסית האי באותה התקופה. בלונדון נחפרו שני קברי חירום המוניים מחוץ לחומת העיר, אחד התגלה במזר סמית’פילד, והאחר במקום כלשהו באיזור פרינגטון. במארס 2013 חפרו מהנדסי הרכבת 25 שלדים בפיר שקוטרו 5.5 מטרים לצד כלי חרס המתוארכים לאמצע המאה ה-14.

דגימות מ-12 מהשלדים הללו נלקחו לניתוח במעבדת זיהוי פלילי, והסתבר שלפחות בארבעה שלדים נמצאו שרידי DNA של Yersinia pestis ומכאן עולה שהם היו במגע עם הדבר לפני מותם. כדי לקבוע לאילו מהתפרצויות הדבר שייכות 25 הגופות, ביצעו החוקרים תיארוך פחמן רדיואקטיבי. מסתבר שאתר הקבורה שימש בשתי תקופות נפרדות – בהתפרצות הראשונה בשנים 1348-50 וכשמונים שנה מאוחר יותר , בסביבות 1430.

השלדים גם מלמדים עוד פרטים על אותה התקופה.
* כל השלדים נראים כמי שסבלו מסינים של תזונת חסר ול-16% היתה רככת של העצמות
* 40% מאלו שנבדקו גדלו מחוץ ללונדון, יתכן שאפילו הגיעו מסקוטלנד, דבר המעיד על כך שלונדון של האה ה-14 משכה אליה אנשים מכל בריטניה כפי שהיא עושה כיום.
* השלד המאוחר ביותר סבל משיעור גבוה של פציעות בחצי הגוף העליון, דבר המעיד על כך שהיה מעורב באירוע אלים.
* אחד מהאנשים הפך לצמחוני בשלב מאוחר בחייו, כפי שנהגו נזירים קרתוסיאניים במאה ה-14.
* 13 מהשלדים היו של גברים מבוגרים, שלושה של נשים בוגרות, שני ילדים (בנים), ומינם של שבעת האחרים לא התברר.
* המחקר מחזק את ההשערה שאיזור הקבורה שימש את ענייי לנודון.
* שיעור גבוה של נזקים לגב ופגיעה בשרירים מעידים על עבודה פיזית קשה.

לידיעה באתר CROSSRAIL

עוד בנושא באתר הידען:
הפרה שניצחה את המוות השחור
חולדות בשירות האל

3 Responses

  1. האם יש סכנה להדבקות בדבר מהשלדים, האם נגיפי דבר יכולים לשרוד תקופה ארוכה על השלדים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.