סיקור מקיף

‫מוטציות נגיפיות לעזרת המשטרה / קרי ארנולד‬

אפידמיולוגים במחלקות לזיהוי פלילי עוקבים אחר מוטציות נגיפיות מהירות כדי להרשיע עבריינים מפיצי מחלות

 

וירוס נע במערכת הדם. איור: shutterstock
וירוס נע במערכת הדם. איור: shutterstock

במאי 2012, הודיע בית חולים בעיירה אֶקסטֶר שבניו המפשייר על מקבץ מקרי צהבת מסוג C, שכנראה קשורים זה בזה. ארבעה חולים אובחנו זמן קצר לפני כן והבדיקות העידו על כך שהצופן הגנטי של זני הנגיף שבגופם כמעט זהה. מאחר שנגיף צהבת C (HCV) עובר מוטציות במהירות, הסיק חוקר המחלות חוזה מונטרו שהזיהומים מקורם באותו אדם. “היה ברור שאנחנו חייבים למצוא את האדם הזה מיד,” אומר מונטרו, מנהל הבריאות הציבורית במדינה.

 

לארבעת החולים הייתה גם היסטוריה משותפת: שלושה טופלו במעבדת צנתורי לב בבית החולים של אקסטר והרביעי עבד שם. כשהחלו החוקרים לבדוק מטופלים שטופלו לפני כן באותה מעבדה הם איתרו עוד 29 מקרים. עמיתיו של מונטרו במעבדה לבריאות הציבור של המדינה בדקו את רצף הגנומים של הנגיפים מאותה התפרצות ובנו עץ אבולוציוני שהביא אותם אל דייוויד קווייטקובסקי שעבד במעבדה. במשטרה סבורים שקווייטקובסקי הזריק לעצמו סמים נרקוטיים והשתמש באותם מזרקים בטיפול בחולים.

ביותר ויותר מקרים מדענים מסייעים לפתור פשעים באמצעות שיטות מולקולריות שפותחו במקורן לצרכים אפידמיולוגיים: מעקב אחר התפשטות מחלה באוכלוסיות גדולות. במקרה דומה של שימוש באפידמיולוגיה משפטית, פרננדו גונזלס קנדֶלַס מן האוניברסיטה של ולנסיה עזר לעקוב אחר התפרצות גדולה אף יותר של צהבת C בספרד שבה נחשד רופא מרדים בהדבקת מאות מטופלים.

קבוצת המחקר של קנדלס השוותה בין הרצפים הגנטיים של זני הנגיפים שגרמו להתפרצות ובין זנים אחרים של HCV שהיו נפוצים בוולנסיה. החוקרים מצאו שהחולים שנדבקו בהתפרצות הזאת נשאו נגיף שהיה קרוב במידה ניכרת לנגיף שנשא הרופא המרדים, יותר מכל נגיף אחר שהיה נפוץ אז בקהילה, מה שהעיד כמעט בוודאות על כך שהרופא הוא שהדביק אותם. קנדלס ועמיתיו יכלו גם לקבוע מתי נדבקו המטופלים ולקבוע שההדבקה אירעה כשהם היו בהשגחתו של הרופא.

לאחרונה פרסמו החוקרים בכתב העת  BMC Biology את פרטי החקירה שהביאה ב-2007 להרשעתו של הרופא המרדים בהדבקת 275 אנשים. “אנשים יכולים לחיות זמן רב עם HCV  ולהדביק מספר רב של אנשים,” אומר קנדלס. “הדרך היחידה להוכיח שהם המקור היא באמצעות אפידמיולוגיה משפטית.”

על אף הגידול בשימוש באפידמיולוגיה משפטית בבית המשפט, יש לשיטה מגבלות. אחת הביקורות היא שיצירת העץ הגנטי הנגיפי כרוכה במידה כלשהי בפירוש ובהערכה. המבקרים מזהירים שמושבעים יכולים להעניק למדע ודאות בלתי מוצדקת “וייכשלו בהבנה המלאה של מורכבות השיטה ובחסרונות הגלומים בה.”

מקרה הצהבת בניו המפשייר מעולם לא הגיע לדיון לפני חבר מושבעים. לאחר שמונטרו וה-FBI בנו תיק פלילי שחשף את שביל ההדְבקות של HCV והעברת הסמים על פני כמה מדינות בארה”ב, הודה קווייטקובסקי באוגוסט 2013 באשמה. אף שמונטרו לא היה יכול לומר בביטחון מדוע קווייטקובסקי קיבל את עסקת הטיעון “הייתי רוצה להאמין שזה היה בזכות כוחה של החקירה האפידמיולוגית שלנו.”

 

הכתבה פורסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן