מי חתום על המאמר פורץ-הדרך?

חוקרת “מבריקה ובעלת מוטיבציה מרשימה”, הסובלת מלקויות למידה ולקויות אחרות, היא המחברת הראשית של מחקר החושף תגלית ברמה בינלאומית בכתב עת יוקרתי * המחקר, המתפרסם בכתב העת PLoS One, מגלה כי נמצאו לראשונה בעלי חיים הנושאים בגופם לוחות זעירים בגודל רבע אורך גל אור

יובל בר, שלדבריה המרצים שלה הינה חוקרת “מבריקה, חכמה ובעלת מוטיבציה מרשימה”, הסובלת מלקויות למידה ומלקויות אחרות, ואשר הקשו עליה בלימודיה ובציוניה במהלך לימודיה לתואר הראשון (והיו רחוקים מלשקף נאמנה את יכולותיה), היא המחברת הראשית של תגלית ברמה בינלאומית, שבוצע בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והתפרסם בסוף השבוע (17.1.2014) בכתב העת היוקרתי PLoS One.

המחקר, ששותפים לו פרופ’ נדב ששר, פרופ’ יוסי רוזן מצא, לראשונה, כי בעלי חיים נושאים בגופם לוחות זעירים בגודל רבע אורך גל אור. מדובר בבעלי חיים המצויים בפלנקטון (פלנקטון הוא השם שניתן לצבר של אורגניזמים זעירים – השוחים ובעיקר נסחפים – השוכנים במימי האוקיינוסים והימים, כמו גם במאגרי מים מתוקים) והמכילים בגופם לוחות זעירים בגודל רבע אורך גל אור.

“לוחות אלו, שכמוהם נפוצים במכשירי אופטיקה רבים, הופכים קרן אור בעלת קיטוב ישר לקיטוב מעגלי. פירוש הדבר שוקטורי השדה האלקטרומגנטי של האור נכנסים ללוח בכיוון קבוע ויוצאים ממנו כשהם נעים בתנועה ספירלית. למיטב ידיעתם של החוקרים, היצורים שנבדקו הם הראשונים אשר ידוע עליהם כנושאים את הלוחות הללו”, מציינים החוקרים.

פרופ’ נדב ששר: “תלמידי שנה ג’ במדעי הטבע יכולים לבצע פרויקט מחקרי שבו הם משתלבים במחקר במעבדות. ואולם, ציוניה של יובל לא אפשרו לה להצטרף לפרויקט. אבל לא בעלת מוטיבציה כמו יובל בר תוותר על המחקר ובמסגרת התוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית, נמצא לה בית ומקום ראוי”.

לדברי המרצים שלה באוניברסיטת בן-גוריון, היא ביצעה פרויקט משל עצמה (תוך הקצאת מספר קורס נפרד), שילבה יחדיו את תחומי הביולוגיה והפיזיקה, זיהתה תופעה ביו-פיסית ייחודית, קרבה חוקרים משני תחומי דעת ואף יצרה קשר עם חוקר יפני המומחה לתחום.

“התוצאה היתה תגלית ברמה בין לאומית” מספר פרופ’ ששר “הנוגעת להתנהגות האור כאשר הוא עובר דרך בעלי חיים שקופים. התוצאה היתה מפתיעה כל כך, שנשלחה לחוות דעת אל מספר רב של שופטים – חוקרים מובילים בעולם בתחום ראיית בעלי חיים. למותר להדגיש, כי ההתלהבות שלהם מהתוצאות ומהמאמר הביאה את חלקם לוותר על זכותם לאנונימיות ולחתום על חוות הדעת שלהם בשמם”, אומר פרופ’ ששר.