המוח

מימין: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק בגדאסאריאן ודודי דויטש. תפיסה

בין מישוש לראייה

  • 2 תגובות
ההתלבטות הסתיימה. אף אחת מהדתות. צילום: shutterstock

מטה מחקר: אתאיסטים יותר אינטליגנטיים מדתיים

  • 84 תגובות
אור בקצה מנהרה, מוטיב נפוץ בסיפורי שורדים מהתקפי לב שדיווחו על "חוויית כמעט מוות". איור: shutterstock

אותות חשמליים אחרונים של הכרה במוח לאחר מות הלב עשויים להיות המקור ל"חוויית כמעט מוות"

  • 7 תגובות
זקנים. מתוך ויקיפדיה

המחסום

  • אין תגובות
אפקט העדר. צילום: shutterstock

כשאפקט העדר רומס את חוכמת ההמונים: מחקר חדש חושף כי חוכמת ההמונים ברשת מוטה וקלה להשפעה

  • 40 תגובות
2 ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה שיתוף 0 במאמר "אובייקט יפה" מן השבוע שעבר הצדיק יקי מנשנפרוינד את הביקורת על תמונתו של המפגע מבוסטון ג'אהר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", והסיק כי הצגתו כ"אובייקט יפה" מעליבה את הקורבנות ומשפחותיהם, ובעצם כל אדם עם רגישות מוסרית. אהבתי את הניתוח של מנשנפרוינד, אבל איני מסכימה עם המסקנה שלו. ניסיתי להבין מדוע בחרו עורכי ה"רולינג סטון" בתמונה זו דווקא, ולעניות דעתי ההסבר די פשוט ומתבקש: צארנייב נראה בתמונה כמו הילד החמוד של השכנים, משורר רגיש או ג'יגולו אחרי ליל עינוגים – אבל עורכי המגזין אומרים לנו: הוא לא מה שהוא נראה. הוא רוצח. מפלצת. הכיתוב על השער אינו משאיר מקום לספק: "המחבל. איך סטודנט פופולרי ומבטיח הוכשל על-ידי משפחתו, הידרדר לאסלאם הקיצוני והפך למפלצת". הכיתוב מעמת את הקורא עם משמעות התמונה, מאזן אותה ומצמיד לה את הפרשנות הראויה. זהו מסר שהאפקט שלו חזק הרבה יותר דווקא בשל השימוש מעורר המחלוקת בתמונה, אבל עצם הטענה שתמונתו זו של צארנייב מבזה את קורבנות הרצח ומזלזלת בקרוביהם היא דמגוגית ומניפולטיבית. וכי ממתי נתוניו הפיזיים של רוצח יכולים "לבזות" או "לכבד" את קורבנותיו? נוסף לכך, מדובר בגישה המבטאת ראייה שטוחה, בינארית, שלפיה יפה=טוב, מכוער=רע, מבחוץ ומבפנים. כאשר ה"רולינג סטון" מפרסם ייצוג יפה של איש רע הוא מפרק את המשוואה ובונה תמונת מציאות מורכבת ואפילו מתעתעת. אולי הוא רוצה להעביר לקוראיו מסר: אתם תצליחו להבין את המציאות המורכבת הזו בלי שנצטרך לאייר אותה עבורכם בייצוגים פשטניים. אגב, אותה תמונה של צארנייב פורסמה בחודש מאי בהבלטה בדף הראשי של ה"ניו-יורק טיימס", וכבר אז ספגה מטחי ביקורת. הצגתו של צארנייב כ"אובייקט יפה" מעוררת סוגיה נוספת: אין מדובר בתצלום עיתונות, אלא בצילום עצמי. בנקודת זמן מסוימת צארנייב בחר כך להציג את עצמו (כפי שעושים כל בני גילו). הצילום העצמי הזה נתפס כמשרת את האג'נדה האישית-הסובייקטיבית של צארנייב, ולא כתיעוד עיתונאי אובייקטיבי לגיטימי. מבחינה זו הביקורת היא על זכות היתר שלכאורה הוענקה לצארנייב – לעשות שימוש בייצוג התדמיתי המוּטה הזה שלו, ולצרוב את עצמו בתודעה הקולקטיבית באופן שסותר, או לפחות אינו עולה בקנה אחד, עם זיהויו כרוצח. ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013 המפגע במרתון בוסטון ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013

‫קולו של הספקן – זירת הפשע, מדע‬

  • תגובה אחת
ביטוי שונה של חלבונים בשני חצאי המוח קשור לתהליך הלמידה. איור: shutterstock

בפעם הראשונה נמצא כי ביטוי א-סימטרי של גנים בשני חצאי המוח חשוב בגיבוש זיכרונות חושיים

  • אין תגובות
להפסיק לעשן. צילום: shutterstock

מחקר ישראלי: בניגוד לתפיסה המקובלת מעשנים אינם חובבי סיכונים אלא מושפעים מתועלת מיידית

  • תגובה אחת
א. תאי מוח פועלים כשהעכבר לומד להכיר את החדר הכחול (שמאל); ב. בחדר אחר, מופעל זיכרון החדר הכחול+חשמול; ג. כשהעכבר שוב בחדר הכחול, הוא קופא מפחד, בשל הזיכרון המוטעה ששם חושמל.

שיטה חדשה להשתלת זכרונות במוח. בינתיים – של עכברים

  • 13 תגובות
למרות הכל, המריחואנה מסוכנת. צילום: shutterstock

‫ללא נזק? / מלינדה ונר מוייר‬

  • 14 תגובות

מחקר על מאפייני ביטוי גנים במח העכבר מצביע על קשר בין אוטיזם למוח הקטן (צרבלום)

  • 4 תגובות
מימין: יוסי שוחט, ד"ר רוני פז ואורי לבנה. מידע רגשי

סודו של חיוך

  • 6 תגובות
שבבים המתממשקים למוח. צילום: shutterstock

השבבים שיחקו את ההיבט הקוגניטיבי של המוח ויסייעו לנכים

  • 2 תגובות
תקשורת מילולית. איור: shutterstock

למה חשוב לנו שאחרים יבינו אותנו\ שני וידרגורן

  • 6 תגובות
אוקסיטוצין - הורמון האהבה. צילום: shutterstock

מחקר שהתפרסם ביום האהבה (ט"ו באב): הורמון האהבה גורם לנו לא לראות חסרונות אצל בני/בנות הזוג

  • 5 תגובות

מנה בודדת של ריטלין עשויה לשפר שווי משקל בהליכה ולהפחית את הסיכון לנפילה בקרב קשישים

  • 4 תגובות
מימין: ד"ר אלעד שניידמן וירדן כהן. דפוסי למידה

איפה הגבול?

  • 2 תגובות
נקבת זבוב ה-Ormia ochracea מאת Jpaur בהתאם לרישיון CC 3.0

לשמוע כמו זבוב

  • 6 תגובות
חיזוי כיוון המבט: תוצאות האלגוריתם (באדום), לעומת תוצאות של שני נבדקים (בירוק). תמונות הפנים (מלמעלה למטה) הן של פרופ' שמעון אולמן, דניאל הררי, ונמרוד דורפמן

פרויקט התינוק הדיגיטלי

  • תגובה אחת
כוכבי ים בעלי עיניים בקצוות הזרועות. צילום: אוניברסיטת לונד

האם כוכבי־ים בעלי חוש ראיה הם החוליה החסרה באבולוציה של העין?

  • 6 תגובות
עדשות מגע. צילום: shutterstock

טלסקופ בתוך העין – עדשת מגע תגדיל את התמונה עבור חולי ניוון מקולרי

  • תגובה אחת
מוח אנושי. צילום: shutterstock

מוח גדול: מפה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה של המוח האנושי

  • אין תגובות
נוירונים בעת פיעילות. איור: L shutterstock

גלי פעילות עצבית במוח מספקים מידע על אירועים קוגניטיביים שהתרחשו בו בעבר

  • 23 תגובות
התמכרות: צילום: shutterstock

חוקרי מוח ישראלים פיתחו דרך לטיפול באלכוהוליזם באמצעות מחיקת זיכרונות

  • 4 תגובות
מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

פעילות המוח פוגעת בדנ"א?

  • 8 תגובות
עטיפת הספר "המירוץ הסודי"

‫קולו של הספקן – על עריצים ושמרנים‬

  • 2 תגובות
גירוד. צילום: shutterstock

שמים מחסום לגירוד: חוקרים גילו כיצד לעצור תחושת גירוד

  • 6 תגובות
אדם מתגרד. תמונה - Orrling and Tomer S. רשיון CC מתוך ויקיפדיה

התגלה המנגנון המולקולרי הגורם לגירוד

  • תגובה אחת
פלפלים בשלל צבעים. מתוך ויקיפדיה

האם אכילת פלפלים מונעת את מחלת הפרקינסון?

  • 15 תגובות
סריקת מוחו של חולה אלצהיימר. ירידה בתפקוד איזורים רבים במוח. צילום: מתוך ויקיפדיה

מחקר באוניברסיטת תל אביב: עלייה בחלבון טומוזין במוח עשויה להיות קשורה עם מחלות דגנרטיביות כדוגמת אלצהיימר

  • אין תגובות
פנים המביעות פחד מתוך הספר "ביטויי הפחד באם ובחיה" פרי עטו של דארווין

‫מסע אל התת-מדע – פחד / רועי צזנה‬

  • 5 תגובות
ד"ר אינה סלוצקי במרכז עם הפוסט דוק' יפתח דולב והדוקטורנטית הילה פוגל. קרדיט צילום: מיכל קידרון

מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב מעלה השערה כי שיבוש בפעילות מוחית בתדר גבוה עלול לגרום לאלצהיימר

  • 10 תגובות
דג קשת יורק מעל על אוכל מעל המים במעבדה של פרופ' רונן שגב. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.

תהליכי קשב בסיסיים בקרב בני אדם התגלו באמצעות מחקר של דג קשת

  • תגובה אחת
מרכז הנצחה לאנה פרנק המשמש לחינוך לסובלנות בברלין, מארס 2013. צילום: אבי בליזובסקי

איך פיספסנו את אחד הלקחים החשובים ביותר מהשואה?

  • 83 תגובות
בעזרת ניסויים פסיכולוגיים אפשר לנסות ולענות על השאלה המטרידה איך יכול להיות שהשואה התרחשה? איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים ידעו על המתרחש במחנות ההשמדה ושתקו? למה רק בודדים
מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

שערי התקווה – מתברר כי דווקא נגיף האיידס יכול לסייע בהחדרת תרופות למוח

  • אין תגובות
מייקל גיי פוקס, אחד מחולי הפרקינסון המפורסמים ביותר. מתוך ויקיפדיה

תוסף תזונה נגד פרקינסון?

  • 9 תגובות
הדמיה של חווית כמעט מוות. צילום: Jesse Krauß מתוך wikimedia commons

זכרונות מחוויות של כמעט מוות, יותר אמיתיים מהמציאות, אך נגרמים ע"י המוח

  • 88 תגובות
ילד משותק בועט בכדור. הדמיה: קמפ רמיאר

הנדסה עצבית – תנועה במחשבה תחילה / מיגל א' ל' ניקולליס

  • 3 תגובות
מסלולי האיתות עליהם אחראי אנזים ה-JNK.

יעד חדש לפיתוח תרופות למחלת פרקינסון

  • תגובה אחת
פרופ' חגי ברמן, האוניברסיטה העברית

פרסי רפפורט למצויינות בתחום המחקר הביו-רפואי לפרופ' חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית ולד"ר יעקוב חנא, ממכון ויצמן למדע.

  • 3 תגובות
נדודי שינה, איור מהמאה ה-14. מתוך ויקיפדיה

הכרה – רצח מתוך שינה / ג'יימס וְלאהוס

  • 2 תגובות
המחקר ליווה יותר מ-1,000 חיילים מרגע הגיוס, עד אחרי הפעילות המבצעית. חיילים מבצעים את מטלות הקשר במחשב במהלך השירות. צילום: אילן ולד, אוניברסיטת ת"א

מוציאים את הקרב מההלם

  • אין תגובות
בתמונה: איור אילוסטרציה למערכת גירוי הולוגרפית עתידית מורכבת על גבי משקפיים שתשמש כ"תותב" ראייתי לעיוורים. תמונות ממצלמת וידאו ממוזערת יומרו בזמן אמת להולוגרמות המוקרנות באמצעות לייזר על תאי הרשתית (בחלק האחורי של העין) שהותמרו גנטית להיות רגישים לאור. איור: אינה גפן, רומן קנבסקי ושי שהם

חוקרי הטכניון פיתחו גישה חדשה להפעלה מלאכותית של רשתית עיוורת

  • אין תגובות
לוגו של עמותת תמיכה בילדים אוטיסטים. מתוך ויקימדיה

האוטיזם מתחיל כבר לאחר הלידה * קשר בין פגים, לידות מאוחרות, ומשקל נמוך בלידה לבין אוטיזם בגיל מבוגר יותר

  • 3 תגובות
החצי הימני של מוחו של איינשטיין. צילום: National Museum of Health and Medicine

אובמה יכריז היום על יוזמה למיפוי פעילות המוח האנושי

  • 4 תגובות
מכשיר fMRI להדמיית מוח. קרדיט: Coherent Images

מחקר חדש: לימוד קריאה מתבסס על שינויים בקשרים במוח

  • 2 תגובות

מלחמה או שלום? פרק ראשון מתוך הספר "מחיר האלטרואיזם" מאת אורן הרמן

  • 13 תגובות
תאי גזע שעברו תיכנות מחדש באמצעות אר-אן-אי (RiSP) מגדלים שלוחות ארוכות האופייניותלתאי עצב, לאחר העברתם למשטח גידול חדש

תאי גזע מושרים שהופקו מעור החולה יוכלו לשקם תאי מוח שנפגעו בגלל מחלת טרשת נפוצה

  • 6 תגובות
פרופ' ידין דודאי, מכון ויצמן

מדענים ישראליים משתתפים במיזם "ספינת הדגל" של האיחוד האירופי לחקר מוח האדם

  • 39 תגובות
פרופ' חיים גילון, האוניברסיטה העברית

זיכרון מברזל (ומתכות אחרות)

  • 5 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש