טיפול בתא לחץ מתקן פגיעות מוחיות בעקבות חבלות ראש

כך עולה ממחקר באוניברסיטת תל אביב ובבה"ח אסף הרופא: הפגיעה הנפוצה לאחר חבלה מוחית היא פגיעה קוגניטיבית. לרבים מהמשתתפים במחקר חזרה היכולת לזכור, להתרכז ולעבד מידע

תא לחץ בבית החולים אסף הרופא. צילום: אוניברסיטת תל אביב
תא לחץ בבית החולים אסף הרופא. צילום: אוניברסיטת תל אביב

פגיעות מוחיות כתוצאה מפציעות ראש, משבץ וממחלות, גורמות לנכויות קשות – גופניות, פסיכולוגיות וקוגניטיביות. עד היום הטיפול בפגיעות הללו היה שיקומי בעיקרו, ותוצאותיו היו מוגבלות בהתאם. מחקר חדש מבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי אסף הרופא מציע תקווה חדשה: חשיפה לסביבה עשירה בחמצן משפרת משמעותית את מצבם של המטופלים – אפילו שנים אחרי הפגיעה.

תוצאות המחקר החדש התפרסמו ביום שישי האחרון (15.11.13( בכתב העת PLOS ONE. מדינת טקסס כבר שוקלת לממן את הטיפול החדשני עבור אזרחיה שנפגעו כתוצאה מפציעות ראש, וכן עבור חייליה השבים מעיראק ומאפגניסטאן עם הפרעות דחק פוסט טראומטיות.

"הרעיון שניתן לתקן נזק מוחי באמצעות טיפול בתא לחץ נולד כבר בשנות ה-90", מספר פרופ' אשל בן-יעקב מבית הספר לפיסיקה ולאסטרונומיה ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, "אך הגישה לא נבחנה אז לעומקה, מכיוון שהיא סתרה את ההשקפה הרווחת לפיה רשתות עצביות במוח עשויות להתחדש ולהשתנות רק בגיל הילדות, או במסגרת של חלון זמן מוגבל לאחר פגיעה".

במחקר החדש השתתפו כ-60 מטופלים עם נזק מוחי בדרגות שונות, שמצבם כבר חדל להשתפר ונחשב לכרוני. המשתתפים נחשפו לתנאים המיוחדים השוררים בתא לחץ של אוויר מועשר בחמצן, והחוקרים עקבו אחר תפקודם המוחי בעזרת אמצעי הדמיה מתקדמים. התוצאות מבטיחות ביותר: מסתבר כי חמצן בריכוז גבוה יכול לעורר תאי עצב רדומים, לאושש רשתות עצביות, ולשפר את התפקוד המוחי של החולים – גם שנים רבות לאחר הפגיעה.

שיפור בפגיעות ראש בני 20 שנה

הטיפול החדשני השיב לנפגעי המוח שהשתתפו במחקר תפקודים רבים ושונים. לאחר שנים של מוגבלות ותלות קשה באחרים. הפגיעה הנפוצה לאחר חבלה מוחית (Traumatic Brain Injury) היא בעיקרה קוגנטיבית, ולרבים מהמשתתפים במחקר חזרה היכולת לזכור, להתרכז להבין ולעבד מידע, לקרוא ולהתמצא במרחב. "במחקר התמקדנו באנשים שנפגעו שנה עד שש שנים, אך כבר זכינו לראות שיפור משמעותי גם בפגיעות מלפני 20 שנה", אומר ד"ר אפרתי, חוקר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהל המכון לרפואה היפרברית במרכז הרפואי אסף הרופא. "התוצאות בשטח ברורות מאוד, והן מדהימות גם אותנו, כמטפלים וכחוקרים".

המפתח להצלחתו של הטיפול בתא הלחץ טמון, לדעת החוקרים, בריכוז החמצן הגבוה שמגיע אל רקמות המוח. "במוח הפגוע נותרים תאי עצב רבים שעודם חיים, ועם זאת אינם מקבלים די אנרגיה כדי להתעורר ולשוב לתפקוד", מסביר ד"ר אפרתי. "בשל חשיבותו, המוח מקבל שיעור גבוה יחסית של חמצן, כ-20% מכלל החמצן שנכנס לגופנו, אך מסתבר שהאנרגיה הזאת מתועלת בעיקר לאזורים הפעילים, ולא למקומות פגועים ורדומים. כך שאספקת החמצן למוח בתנאים רגילים אינה מסוגלת להזין תהליכי תיקון וריפוי – כגון בניית כלי דם חדשים, חידוש קשרים בין תאי העצב, הערת תאי עצב רדומים – תהליכים שדורשים כמות גדולה במיוחד של אנרגיה. בתא הלחץ, לעומת זאת, יש ריכוז גבוה מאוד של חמצן, עד פי 10 מהריכוז באוויר הרגיל שאנו נושמים. לכן המוח יכול להקצות את האנרגיה הדרושה לתיקון נזקים באזורים הפגועים, ומכאן השיפור המשמעותי בתפקודם של החולים".

ההצלחה המרשימה של המחקר מעוררת בחוקרים תקוות רבות. "אנחנו מאמינים שלטיפול בתא לחץ יש פוטנציאל גדול ככלי טיפולי למגוון גדול של מחלות ופגיעות שקשורות למוח", מסכם פרופ' בן-יעקב. "אנחנו מבינים היום שהפרעות מוחיות רבות קשורות לסוגיות של ניהול האנרגיה במוח. בעיה כזאת יכולה להיווצר, לדוגמא, בגיל המבוגר, עם הירידה ביעילות של זרימת הדם אל המוח ובתוכו. לכן יתכן בהחלט שהטיפול החדש יוכל לסייע, בין היתר, בשלבים מוקדמים של דמנציה או אלצהיימר. ומי יודע, אולי בעתיד אף נוכל להעניק למוח טיפולי 'אנטי-אייג'ינג', שיתחזקו אותו וישמרו את תפקודו עד יומנו האחרון".

למאמר שהתפרסם בPlos One :

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. אני בת 48 מגמגמת כנראה כול חיי .
    האם טיםול כזה יכול להיות רלוונטי עבורי??

  2. שלום,
    אפשר להרשם לטיפול? אני בן 60 ומתחיל להיות אצלי חולשה בזיכרון ובריכוז

    בכבוד,

    דוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן