תרופה מוכרת נגד יתר לחץ דם נמצאה כיעילה במניעת אפילפסיה בעקבות חבלת ראש

הגורם שבבסיסם של 10% עד 20% ממקרי האפילפסיה הנו חבלת ראש. תרופה חדשה נמצאה כיעילה במניעת תוצאה טרגית זו ויתכן שתמזער את הנזק המוחי הנגרם כתוצאה מהתקפים בקרב מטופלים שכבר אובחנו כאפילפטיים

אפילפסיה. איור: shutterstock
אפילפסיה. איור: shutterstock

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת קליפורניה ברקלי בארה"ב, והאוניברסיטה הרפואית, שריטה, בברלין מדווחת, במאמר המתפרסם בגיליון הנוכחי של כתב העת היוקרתי Annals of Neurology, כי תרופה לטיפול ביתר לחץ דם, שנמצאת בשימוש קליני נרחב, יעילה במניעת מרבית המקרים של אפילפסיה שלאחר טראומה, במודל של המחלה במכרסמים. באם מחקר המתבצע כעת באופן בלתי תלוי יאשרר את התוצאות, ניתן יהיה להתחיל בניסויים קליניים בבני אדם בשנים הקרובות.

"הגישה החדשנית הזו, לפיה אנו מונעים את התפתחות מחלת האפילפסיה, שונה מהטיפול בתרופות הקיימות, אשר מטרתן למנוע את ההתקפים רק לאחר התפתחות המחלה", אומר אלון פרידמן, פרופסור לפיזיולוגיה ונוירוביולוגיה וחבר במרכז זלוטובסקי למדעי העצב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "לתרופות אלו הצלחה מועטה ותופעות לוואי רבות, כך שאנחנו מאוד נרגשים מהגישה החדשה".

הקבוצה, בראשות אלון פרידמן, דניאלה קאופר, פרופסור לביולוגיה אינטגרטיבית וחברה במכון הלן ווילס לחקר המוח שבאוניברסיטת ברקלי, ואווה היינמן, פרופסור מהאוניברסיטה הרפואית בברלין, מספקים לראשונה הסבר כיצד מתפתחת אפילפסיה לאחר חבלת ראש, שבץ או דלקת מוחית: מחקריהם המשותפים, אשר נפרסו על כעשור, מצביעים על פגיעה תפקודית של המחסום דם-מוח – מנגנון סבוך הבנוי מתאים מסוגים שונים, אשר עוטף את כלי הדם במוח – הנובעת מהטראומה המוחית.

"המחקר הנוכחי מציע, לראשונה, מנגנון ספציפי, העומד בבסיסה של התפתחות אפילפסיה בחולים שחוו טראומה מוחית או כתוצאה מתפקוד לקוי של המחסום דם-מוח, ומניעתה האפשרית באמצעות תרופה המאושרת לשימוש על-ידי הרשות למזון ותרופות האמריקאית (FDA)", אומרת פרופ' קאופר.

שימוש בתרופה לוסרטן (קוזאר בשמה המסחרי) מנע התקפים אפילפטיים ב- 60% מחיות הניסוי, כאשר 100% מהחיות שלא טופלו סבלו מהתקפים. בנוסף, בקרב 40% מהחיות המטופלות שאובחנו כאפילפטיות, מספר ההתקפים היה כרבע מזה שבחיות שלא טופלו בתרופה. הניסוי הראה, כי טיפול קצר מועד של שלושה שבועות לאחר הפגיעה המוחית הספיק על מנת למנוע את מרבית מקרי האפילפסיה לטווח של חודשים.

"אלו הן תוצאות מאוד מרגשות, הממחישות לנו שהתרופה אכן מנעה את התפתחות המחלה ולא רק הפחיתה את התסמינים שלה", אומר פרידמן.

קריסת המחסום דם-מוח
פרידמן וקאופר משתפים פעולה בחקר תוצאות פגיעות מוחיות במשך כשני עשורים. מרכז עניינו המחקרי של פרידמן הנו המחסום דם-מוח, אשר במצב תקין מגן על המוח מפני חומרים בעלי פוטנציאל מזיק או חיידקים הנמצאים בדם וכן מונע זליגת חומרים הנמצאים במוח אל זרם הדם. יחד החוקרים הראו בעבר כי קריסת המחסום גורמת לתהליכים דלקתיים ולהתפתחות אפילפסיה. הם בודדו את האפקט של חלבון בודד, המכונה אלבומין, אשר הנו החלבון הנפוץ ביותר בדם.

בשנת 2009 הם הראו שאלבומין פועל על אסטרוציטים, תאי תמיכה במוח, באמצעות קשירתו לקולטן גורם הגדילה המתמיר בטא (TGF-beta). תגובה זו מעוררת מערכת רב-שלבית, המובילה לדלקת מקומית אשר פוגעת בקישוריות המוחית באופן קבוע, וכתוצאה מכך לירי נוירונים לא תקין, המאפיין את מחלת האפילפסיה. הפרסום הנוכחי מדגים כי חסימת פעילות הקולטן באמצעות לוסרטן עוצרת את אותה מערכת רב-שלבית ומונעת את התפתחות המחלה.

חשיבות העדר תופעות לוואי
גיא בר-קליין, תלמיד לדוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון ושותף למחקר, בחן רשימה ארוכה של תרופות לפני שגילה שלוסרטן (אשר מאושרת לטיפול ביתר לחץ דם בשל היותה חסם של קולטן לאנגיוטנסין (II נמצאה גם כמונעת את פעילותו של קולטן גורם הגדילה המתמיר בטא. הטיפול נמצא יעיל כאשר ניתן במי השתיה של המכרסמים, תוצאה המעידה על זליגת התרופה אל המוח דרך מחסום הדם-מוח, ככל הנראה עקב הפגיעה בו.

קבוצת המחקר של פרידמן בשיתוף עם דר' שלף מהמרכז הרפואי סורוקה פיתחו פרוטוקול לאבחון תפקודו של מחסום הדם-מוח, אם תקין או פגוע, באמצעות תהודה מגנטית (MRI). שיטה זו תאפשר לרופאים לטפל בלוסרטן כצעד מניעתי בחולים המאובחנים עם חדירות מחסום דם-מוח מוגברת. פרידמן אומר כי המחסום עלול להשאר פתוח למשך מספר שבועות בלבד לאחר הפגיעה, כך שאין צורך בטיפול ארוך טווח על מנת למנוע את הנזק.

"במצב הנוכחי, כאשר חולה מובהל לחדר המיון לאחר טראומה מוחית, הסיכון שהוא יפתח אפילפסיה הנו 10% עד 50%. חולים אלו גם נוטים שלא להגיב לתרופות הקיימות לטיפול באפילפסיה." אומר פרופ' פרידמן. "כמו כן, מכיוון שפגיעה במחסום דם-מוח גורמת גם לסיבוכים אחרים בחולים, כולל דימומים תוך-מוחיים והפרעות תפקודיות אחרות, כולי תקווה שהמחקר שלנו יסייע למנוע סיבוכים נוספים מהם סובלים החולים".

מחקר זה נתמך על ידי התכנית השביעית של האיחוד האירופי, קרן המדע הישראלית, קרן המדע הדו-לאומית ארה"ב-ישראל והמכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ של המכון הלאומי האמריקאי לרפואה (RO1/NINDS NS066005).

במחקר נטלו חלק גם לואיזה פ. קאשו, לשעבר סטודנטית לדוקטורט באוניברסיטת קליפורניה ברקלי וכעת חוקרת פוסט-דוקטורט במרכז לזיכרון ולמידה של אוניברסיטת טקסס, הסטודנטים לתארים מתקדמים לין קמינצקי, עופר פרגר ואיתי ויסברג מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החוקרים אווה הינמן וקארל שוקנכט מהאניברסיטה הרפואית בברלין גרמניה, פול צ'אנג, סטודנט לתארים מתקדמים באוניברסיטת קליפורניה ברקלי וחוקרות הפוסט-דוקטורט סו יאנג קים ולידיה ווד מהמכון הלן ווילס לחקר המוח באוניברסיטת קליפורניה ברקלי.

 

מידע נוסף:
• Losartan prevents acquired epilepsy via TGF-β signaling suppression (Annals of Neurology, 2014)
• Seizing Control of Brain Seizures (2014)
• Drugs may prevent epilepsy & seizures after brain injury (2009)

לפרטים נוספים ניתן לפנות אל:
פרופ' אלון פרידמן – [email protected], 8-647-9884 / 8790
פרופ' דניאלה קאופר – [email protected], 1-510-642-9346

להלן קישור למאמר:
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ana.24147/abstract

וכן קישור למאמר באתר האגודה הבינלאומית למניעת אפילפסיה:
http://www.ilae.org/Visitors/News/basic-science-of-epilepsy.cfm

כיתוב לתמונה:
פרופ' אלון פרידמן.

קישור לתמונה:
http://imagelibrary.bgu.ac.il/pf.tlx/hshL1h_2B0y3

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

כיתוב לתמונה:
גיא בר-קליין.

קישור לתמונה:
http://imagelibrary.bgu.ac.il/pf.tlx/Iw3IZZIOHzVO

צילום: יחסי ציבור.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.