המוח

בתמונה: מימין לשמאל עומדים: ד"ר גל חגית רומנו, יניב הררי , דוקטורנט, יושב: פרופ' מרטין קופייק צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב

קפה בבוקר ובירה בערב מייצבים את הגנום

שמן זית. איור: shutterstock

‫תעלומה ים-תיכונית / רחל נוּוֶר‬

העדשה שבעין האדם. איור: shutterstock

עדשה ביומימטית

מחלת הפרקינסון. איור: shutterstock

ממתיק מלאכותי נגד פרקינסון

חדף העצים. צילום: shutterstock

החדף הפיכח

התפרקות המוח. אילוסטרציה: shutterstock

מוח של חולים שהינם "צמח" כן מגיב לגירויים רגשיים

צריכה מוגברת של קפאין וסוכר. איור: shutterstock

צריכת קפאין מאיטה את התפתחות המוח

‫מדעי הבריאות – להעיף ראשים / רוקסן חמסי‬

זולתנות. איור: shutterstock

מדוע אנחנו אלטרואיסטים

סכיזופרניה. איור: shutterstock

‫מעֶבר לתסמינים / פֶריס ג'אבר‬

קריאת אותיות ישירות ממוחו של הנבדק. צילום: אוניברסיטת רדבוד, נימיכן, הולנד

המחשב שקורא אותיות ישירות מהמוח

מימין: שרינה שטרים, פרופ׳ רבקה פולק, איתי אפודי, פרופ׳ סנפורד סמפסון, ד״ר ירון ויניק, רועי יצחק, פרופ׳ יחיאל זיק, ד״ר איתן אלחנני, הדס שץ-אזולאי, ד״ר סיגלית בורה-חלפון. עמידות

דיכאון, סוכרת ומה שביניהם

מימין: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק בגדאסאריאן ודודי דויטש. תפיסה

בין מישוש לראייה

ההתלבטות הסתיימה. אף אחת מהדתות. צילום: shutterstock

מטה מחקר: אתאיסטים יותר אינטליגנטיים מדתיים

זקנים. מתוך ויקיפדיה

המחסום

2 ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה שיתוף 0 במאמר "אובייקט יפה" מן השבוע שעבר הצדיק יקי מנשנפרוינד את הביקורת על תמונתו של המפגע מבוסטון ג'אהר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", והסיק כי הצגתו כ"אובייקט יפה" מעליבה את הקורבנות ומשפחותיהם, ובעצם כל אדם עם רגישות מוסרית. אהבתי את הניתוח של מנשנפרוינד, אבל איני מסכימה עם המסקנה שלו. ניסיתי להבין מדוע בחרו עורכי ה"רולינג סטון" בתמונה זו דווקא, ולעניות דעתי ההסבר די פשוט ומתבקש: צארנייב נראה בתמונה כמו הילד החמוד של השכנים, משורר רגיש או ג'יגולו אחרי ליל עינוגים – אבל עורכי המגזין אומרים לנו: הוא לא מה שהוא נראה. הוא רוצח. מפלצת. הכיתוב על השער אינו משאיר מקום לספק: "המחבל. איך סטודנט פופולרי ומבטיח הוכשל על-ידי משפחתו, הידרדר לאסלאם הקיצוני והפך למפלצת". הכיתוב מעמת את הקורא עם משמעות התמונה, מאזן אותה ומצמיד לה את הפרשנות הראויה. זהו מסר שהאפקט שלו חזק הרבה יותר דווקא בשל השימוש מעורר המחלוקת בתמונה, אבל עצם הטענה שתמונתו זו של צארנייב מבזה את קורבנות הרצח ומזלזלת בקרוביהם היא דמגוגית ומניפולטיבית. וכי ממתי נתוניו הפיזיים של רוצח יכולים "לבזות" או "לכבד" את קורבנותיו? נוסף לכך, מדובר בגישה המבטאת ראייה שטוחה, בינארית, שלפיה יפה=טוב, מכוער=רע, מבחוץ ומבפנים. כאשר ה"רולינג סטון" מפרסם ייצוג יפה של איש רע הוא מפרק את המשוואה ובונה תמונת מציאות מורכבת ואפילו מתעתעת. אולי הוא רוצה להעביר לקוראיו מסר: אתם תצליחו להבין את המציאות המורכבת הזו בלי שנצטרך לאייר אותה עבורכם בייצוגים פשטניים. אגב, אותה תמונה של צארנייב פורסמה בחודש מאי בהבלטה בדף הראשי של ה"ניו-יורק טיימס", וכבר אז ספגה מטחי ביקורת. הצגתו של צארנייב כ"אובייקט יפה" מעוררת סוגיה נוספת: אין מדובר בתצלום עיתונות, אלא בצילום עצמי. בנקודת זמן מסוימת צארנייב בחר כך להציג את עצמו (כפי שעושים כל בני גילו). הצילום העצמי הזה נתפס כמשרת את האג'נדה האישית-הסובייקטיבית של צארנייב, ולא כתיעוד עיתונאי אובייקטיבי לגיטימי. מבחינה זו הביקורת היא על זכות היתר שלכאורה הוענקה לצארנייב – לעשות שימוש בייצוג התדמיתי המוּטה הזה שלו, ולצרוב את עצמו בתודעה הקולקטיבית באופן שסותר, או לפחות אינו עולה בקנה אחד, עם זיהויו כרוצח. ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013 המפגע במרתון בוסטון ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013

‫קולו של הספקן – זירת הפשע, מדע‬

א. תאי מוח פועלים כשהעכבר לומד להכיר את החדר הכחול (שמאל); ב. בחדר אחר, מופעל זיכרון החדר הכחול+חשמול; ג. כשהעכבר שוב בחדר הכחול, הוא קופא מפחד, בשל הזיכרון המוטעה ששם חושמל.

שיטה חדשה להשתלת זכרונות במוח. בינתיים – של עכברים

למרות הכל, המריחואנה מסוכנת. צילום: shutterstock

‫ללא נזק? / מלינדה ונר מוייר‬

מימין: יוסי שוחט, ד"ר רוני פז ואורי לבנה. מידע רגשי

סודו של חיוך

תקשורת מילולית. איור: shutterstock

למה חשוב לנו שאחרים יבינו אותנו\ שני וידרגורן

מימין: ד"ר אלעד שניידמן וירדן כהן. דפוסי למידה

איפה הגבול?

נקבת זבוב ה-Ormia ochracea מאת Jpaur בהתאם לרישיון CC 3.0

לשמוע כמו זבוב

חיזוי כיוון המבט: תוצאות האלגוריתם (באדום), לעומת תוצאות של שני נבדקים (בירוק). תמונות הפנים (מלמעלה למטה) הן של פרופ' שמעון אולמן, דניאל הררי, ונמרוד דורפמן

פרויקט התינוק הדיגיטלי

מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

פעילות המוח פוגעת בדנ"א?

עטיפת הספר "המירוץ הסודי"

‫קולו של הספקן – על עריצים ושמרנים‬

גירוד. צילום: shutterstock

שמים מחסום לגירוד: חוקרים גילו כיצד לעצור תחושת גירוד

אדם מתגרד. תמונה - Orrling and Tomer S. רשיון CC מתוך ויקיפדיה

התגלה המנגנון המולקולרי הגורם לגירוד

פלפלים בשלל צבעים. מתוך ויקיפדיה

האם אכילת פלפלים מונעת את מחלת הפרקינסון?

פנים המביעות פחד מתוך הספר "ביטויי הפחד באם ובחיה" פרי עטו של דארווין

‫מסע אל התת-מדע – פחד / רועי צזנה‬